סוסעץ (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

סוסעץ הוא רומן מאת יורם קניוק שיצא לאור ב־1973. הספר עובד לסרט קולנוע ב־1978.


  • "אדם הוא חיה חברתית, או מי לא מבקש אהבה."
  • "אולי היא רוצה להיות במקום אחר ולהיות פה בעת ובעונה אחת."
  • "חשבתי, הנה הביתה. אנשים למקומות מהם באו, אליהם הולכים. מַיִם אל מַיִם. אבק אל הרים כחולים באיזשהו אופק בלתי־נראה. שקעתי בנמנום ועל פי זה ידעתי שימים חולפים ולילות לתוך לילות. אף הגענו ועיר קדה לקראתי. זה היה אחרי ימים של ים."
  • "ואמרתי לעצמי, היה תמיד עצמך, כאילו סוקראטס. והים ענה לי בגעש נורא וכל כך חשבתי שאני יחיד מול הים."
  • "הניסיון למצוא מילים נדושות לדברים הקשים שחלחלו. אולי לנוס, אולי לכבוש לעצמי נקודת תורפה."
  • "שלטים בעברית וביידיש. שוק שיכול היה להיות לי ניחומים בימים אחרים של געגועים, או השתלחות מתוך עצמך החוצה וחזרה פנימה."
  • "יום רודף יום. חילוף זמנים מהיר או איטי. מסופם אתה רואה דבר נחפז. בתוך ההווה הדברים כאילו אינם זזים. מירה לא הייתה בשום מקום. כל ספרי הטלפונים ריקים משמה. אמא כותבת על המולדת, ריח משוכות צבר, שרף אורנים בחורף, מחטים בתוך שמלה, התופרת בוכה בחדר השני. הים בחלון. בית הקברות המוסלמי מאיר בליל ירח."
  • "בחנתי את התחינה בעיניים מפוקחות. שוב לא היה מה להפסיד. בדקתי את התחינה בעניין שלא היה משולל חום או רחמים, תמהתי על ההבדלה שעשיתי פתאום, לא פתאום כל כך, בין תחינה כנוֹאשוּת ובין תחינה כמהות אסתטית."

ראו גם[עריכה]