סיון הר-שפי

סיון הר-שפי (נולדה ב־1978) היא משוררת ישראלית.

מתוך שיריה

• "בֵּינְתַיִם בִּשְׂפַת הַחִבּוּר: אֲנִי גּוּף וְרוּחַ

וּמַשֶּׁהוּ נוֹסָף הַמִּתְגַּלֶּה לִי

מְעַט בְּכָל יוֹם."

• "בּוֹא נֹאהַב בַּמַּחְתֶּרֶת

מִפְּנֵי עוֹלָם כֹּל־יוֹדֵעַ

שֶׁלֹּא עוֹד סוֹד לוֹ הַשְּׁנַיִם."

• "מְקַוָּה

גַּם הַיּוֹם לִרְאוֹת

מֵעֵבֶר לְגֶדֶר הַמִּגְרָשׁ:

אֵשׁ פְּרוּעָה, מַתִּיזָה נִיצוֹצוֹת."

• "פַּעַם הָעוֹלָם הָיָה כַּדּוּר

הַיּוֹם הוּא שֻׁלְחָן.

פַּעַם הָיִיתִי בּוֹעֶטֶת בּוֹ

רָחוֹק

מְבַקֶּשֶׁת לִמְסֹר

לְאַחֵר

הַיּוֹם אֲנִי יוֹשֶׁבֶת לְצִדּוֹ

מַנִּיחָה רֹאשִׁי עָלָיו דֶּרֶךְ קִרְבָה."

• "כֹּחַ הַמְּשִׁיכָה הַיָּחִיד: וְאהַבְתּ."
• "קוֹץ־זַעַם נֶחְלָשׁ וּמִתְפַּיֵּס. גַּם סֶלַע מִתְרַכֵּךְ עִם בּוֹא הַחֹרֶף."
• "אַתָּה שֶׁרַק רָחַקְתָּ, אוֹמֵר לְהִתְקָרֵב, אוֹמֵר מִלִּים מִלֵּב, פִּתְאֹם נוֹגֵעַ."
• "מַה שֶּׁנִּתָּן לִי – מֻנָּח בְּיָדַי אוֹ לְרַגְלַי, אוֹ לְרֹאשִׁי אַךְ לֹא לְמַעְלָה מִזֶּה."
• "בָּרוּךְ שֶׁעָשַׂנִי פַּעֲמַיִם פַּעַם בַּחֲלוֹם וּפַעַם בֶּאֱמֶת."

אמרותיה

• "המשפחה היא האפשרות הראשונה של היחיד להתרחב אל מחוץ לעצמו, לשאת את מבטו אל הזולת, ליצור מגע אנושי אמיתי."
• "הקולות הפמיניסטיים שאליהם נחשפתי בלימודיי האקדמיים היו כמעט תמיד רוויי כעס, מרירות, תסכול, וחשד נצחי ביחס לעולם הגברי – רגשות שליליים, שכאשר עברו דרכי – לא קידמו אותי ולא היטיבו עם הזוגיות."
• "המוחשיות של פתיחת שערי השמים בלידה – הריחות המלווים, הכאב החד והאהבה השוטפת, ההודיה עד דמעות, כל החושים דרוכים – אין כדוגמתה בעיניי."

על עצמה

• "השירה שלי היא גם גילוי פנים וגם הסתר פנים. כך אני חווה את האלוהות בעולם."
• "אני כותבת בבית, הבלגן והפרטים הקטנים של המציאות מעוררים בי השראה."
• "אני מטבעי יצור לא פוליטי ולא אקטיבי. יש בי משהו קצת פסיבי שאולי קשור למשיכה שלי לעולמות של רוח."

נאמר עליה

• "המתח הבסיסי של שירת הר-שפי הוא המתח הסבוך והמתחדש בלי סוף בין קודש וחול, אמונה וספק, הנצח והחלוף." ~ אריק גלסנר