סיפור פשוט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
העיירה בוצ'אץ' בה נולד עגנון המשמשת כרקע לסיפור, והיא מכונה בו "שבוש"

סיפור פשוט הינו רומן ריאליסטי שנכתב על ידי ש"י עגנון בין השנים 1903 - 1907.

מספר כל יודע[עריכה]

  • "עיקר הצרה שהכול בא במכאוב."
  • "אין אדם שליט בשעת כעסו."
  • "הירשל מציץ ומביט בבלומה אפילו בשעה שאינה עומדת לפניו רואה הוא אותה. צייר גדול צייר את דמות תבניתה של בלומה וקבעה בלבו של הירשל ומשם היא נראית לו בכל יופייה."
  • "כל זמן שאדם פנוי הולך הוא אחר לבו וכיוון שמגעת שעתו לשאת אישה מניח את כל אהבהבותיו, שאלמלא כן אין לעולם קיום. אוי לעולם שהבריות הולכים אחר לבם."
  • "כסף וזהב שהיו לה לצירל סימאו את עיניו של ברוך מאיר והניח את קרובתו ונשא את צירל."
  • "פעמים אדם כך ופעמים כך. אפילו אבן דרכה להשתנות, זרחה עליה החמה היא נראית שמחה, שכן ענן היא נראית עצובה. שמא נשתנתה האבן, לא כי אלא שנראית כך, כל שכן אדם שיש בו רוח חיים."
  • "חביבים לילי הגשמים שהגשמים יורדים טיפין טיפין מלווים את מחשבותיך ומשתקים שאר הקולות ואתה יכול להגות בלא הפסק."
  • "מינה עיניה בראשה. אף על פי שלא טעמה טעם אהבה, ידעה שלא זו אהבה."
  • "מי שביתו נאה מבפנים מה צורך לו להסתכל בחוץ?"
  • "כמה גרוע האדם. ישן כדי שיקום, קם כדי שיישן ובין קימה לשינה, צרות וייסורים ופגעים ועלבונות."
  • "אפורה והדוקה שמלתה של בלומה. ברם מי שיש לו עיניים לראות ולב להרגיש רואה ומרגיש שלא כל מה שהוא אפור מבחוץ, אפור מבפנים."
  • "כמה עלוב הלב שנפגע ממה שאינו נוגע לו, כמה ירוד האדם שממעט עצמו בשביל כמה פרסאות שעשה חברו יותר ממנו. והוא אינו יודע שממעט עצמו, חברו מתעלה."
  • "בזמן שהלב דחוק, אין מבקשין לשמוע דברי זמר."
  • "מינה יושבת לצדו של הירשל ומהרהרת בליבה מה ראו כל הדורות לומר שירה על האהבה, חס ושלום שיש בלבה על הירשל אלא אף בלא הירשל לא הייתה חסרה דבר."
  • "אותו היום יום הולדתה של בלומה היה, והיה הירשל אומר בלבו נפש אחת יש בעולם שכל החמודות נתקיימו בה ואני איני זכאי לראותה."
  • "ונצטמצם העולם ולא נשתייר לפני הירשל אלא רחוב זה שבלומה יושבת בו."
  • "ענווה הכנעה ועצבות, שלושה סימנים אלו שנצטיירו בפניו של הירשל משכו לבו של הרופא הזקן אחריו לאהבו."
  • "פרוזמא נתונה על כל העולם ואי אתה רואה אפילו את עצמך. אבל איקוניא של בלומה מפציעה ועולה לפניך כביום שהחליקה את ראשך כשנכנסת לחדרה והיא ברחה וחזרה ובאה. הניח הירשל ראשו על כפות המנעול והתחיל בוכה."
  • "מוטב שאדם ישא אישה שמכבדותו ואל יחזר אחרי אותן שאינן משגיחות בו."
  • "...עכשיו שנוהגת עמו בחיבה לבו רך כשעווה שעושים ממנה כל צורה שרוצים."
  • "בלומה יושבת לה בתוך כתלי ביתה והספר פותח לפניה פתחי עולם."
  • "הוא אינו יודע מה שפיו מדבר, והיא אינה יודעת מה הוא אומר, אבל הלב יודע יותר מהפה והאוזן שומעת מה שאין הפה יכול להגיד."
  • "אלקים בשמים ידע את מכאובה ונטלה מן העולם." (עגנון על מירל, אמה של בלומה)
  • "מיום שנכנס ברוך מאיר לחנותו של שמעון הירש קלינגר דבקה נפשו באדוניו." (ארמז לחוקי העבד העברי)
  • "עושר ונכסים אין לה לבלומה. כל עצמה של בלומה הן ידיה שהשכירה לאחרים. אבל נשמתה בת חורין."
  • "היה הירשל אומר בליבו, אם אין ברירה אחרת אברח לאמריקא."
  • "הרי שהירשל נתן לבו לברוח משבוש, כיון שמניח ראשו על כרו ומתכסה בכסתו מיד הוא יודע שלא יזוז משבוש."
  • "ברוך מאיר וצירל יפים לשבוש כפלפלין לדגים."
  • "לפני שנים נתן הירשל עיניו באחרת מפני שטעה לחשוב שהוא מצווה על כך ובאו והראו לו שאינו מצווה. ועדיין היה מתעצב אל לבו. לבסוף נתנחם, כאדם שאבדה לו אבידה ומצא מציאה במקומה."

חיים נאכט[עריכה]

  • "כשהגיעה בלומה לכלל חינוך היה אביה מושיבה על ידו וקורא עמה ספרים. אומר היה חיים נאכט: 'יודע אני בתי שאיני מנחיל לך עושר ונכסים אבל אני מלמדך לקרות בספרים, בזמן שעולמו של אדם חשוך בעדו, קורא בספר ורואה עולם אחר'."

ברטה צימליך[עריכה]

  • "אין כל צרה באה אלא מפני שנתרופפה האמונה."

ד"ר לנגזם[עריכה]

  • "זקנה אחת הייתה בשכנותי כשהיו מכים בסוס הייתה מתאנחת ואומרת הנח לו, דיו שהוא סוס."