סלמאן מצאלחה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"פעם נוספת התקדרו השמים מעל ירושלים."

סלמאן מצאלחה (בערבית: سلمان مصالحة; נולד ב-4 בנובמבר 1953) הוא משורר, ופובליציסט ערבי־ישראלי, הכותב בערבית ובעברית.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "מילים קטנות שתקו לנוח, ושיר נדם שם בחיפה מול הים."
  • "משורר גולה ברוח מחפש את העבר בשאלה ברוכת תשובות."
  • "משורר חוזר לשיר שלא כתב בליל השבי, וטרם שב אל המקום אותו צייר כילד בענן."
  • "מכיוון שאינני בן לעם הנבחר ואינני גם מוכתר ערבי, לא יבוא איש אליי בטענות שווא שאני כביכול אנרכיסט."
  • "אני יכול בנסיבות מקלות שכאלה להרשות לפעמים לעצמי להיות בן אדם קצת חופשי."
  • "אני כותב בלשון העברית, שבשבילי אינה שפת אם, כדי ללכת לאיבוד בעולם. מי שלא הולך לאיבוד לא ימצא את השלם."
  • "זֶה הַשִּׁיר עַל הַיֶּלֶד, שֶׁאוֹתָנוּ הוּא מַצִּיל מֵעַצְמֵנוּ, פֶּן נֹאבַד."
  • "לֹא הַלָּשוֹן הִיא זוֹ שֶתַּפְרִיד בֵֵּינִי וּבֵינֵךְ. כִּי אִם – רַק בַּעֲלֵךְ."

אמרותיו[עריכה]

  • "הבנת כוחה של מילה בלשון אדם. זהו הכוח לחרוץ, בקיר ההוויה האטום, אשנב קטן שדרכו אפשר להציץ על כל מה שעלום."
  • "השפה, כל שפה, היא מרכבת השירה הדוהרת במרחבים. והשירה היא היא נזר־הבריאה של שפת האדם."
  • "כל אחד מחפש את ירושלים שלו. ברגע שהוא משיג אותה, הוא פונה לחפש אותה במקום אחר."
  • "פעם נוספת התקדרו השמים מעל ירושלים. גשם במאי זה דבר נדיר בעיר הזאת. אני מנגב מעל פניי את טיפות הגשם, ולפתע נראו לי כמו דמעות."

קישורים חיצוניים[עריכה]