סלמה לגרלף

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
סלמה לגרלף

סלמה לגרלף (בשוודית: Selma Lagerlöf) (‏20 בנובמבר 1858 – 16 במרץ 1940) היא סופרת שוודית, זוכת פרס נובל בספרות.

כללי[עריכה]

  • "אכזריות היא תענוג לנשמה שמיצתה את כל התענוגות האחרים."
  • "הבנה אינה כוללת שנאה."
  • "זה דבר מוזר לחזור הביתה. בזמן שאתה עדיין במסע, אתה בכלל לא יכול להבין כמה מוזר זה יהיה."
  • "לתת פירושו לתת לאחר מה שהאדם מעדיף לשמור לעצמו."
  • "כל עוד יש ספרים מעניינים לקרוא, נראה לי שלא אני ולא אף אחד אחר, לצורך העניין, צריכים להיות אומללים."

ירושלים (1901–1902)[עריכה]

  • "חודש אוגוסט חם שרר בפלשתינה. השמש קפחה כל יום על ראשי האנשים. אף ענן לא נראה בשמים, וגשם לא ירד מאז אפריל. החום לא היה עז יותר מהרגיל בעונה, ובכל זאת היה כמעט בלתי נסבל. איך אפשר לשאת חום כזה, לאן אפשר להימלט."
  • "למרות הרוחות המבורכות הללו, ואוויר ההרים הצלול, חום הקיץ לא דילג גם על ירושלים. אנשים ישנו בלילות על גגות בתיהם, ובמשך היום לא יצאו החוצה. הם נאלצו לשתות מים שריחם מעופש, מי גשמים שנקוו בחורף במאגרים. וחרדו שמא גם אלה יאזלו. כל משב רוח קל העלה עננים סמיכים של אבק דקיק, וכפות רגליו של מי שפסע בדרכים הלבנות שמחוץ לעיר שקעו עמוק בעפר הרך. בגלל מחסור בשינה סבלו תושבי ירושלים מדיכאון ומעצבנות, ובלילות חזו חזיונות מבעיתים ופחדים מענים רדפו אותם."