סמי שלום שטרית

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

פרופסור סמי שלום שטרית (נולד ב-15 במאי 1960) הוא סופר, דוקטור ומרצה למדע המדינה, לימודי תרבות, ספרות, קולנוע, המזרח התיכון, וחוקר החברה והתרבות בישראל.

על המאבק המזרחי[עריכה]

הציונות והיהודי-הערבי[עריכה]

  • החזון הוא יהודי ערבי דווקא משום שאיננו מעזים לדמיין מרחב פתוח, בהתחלה לפחות מן הים עד הירדן, שבו הערבית והעברית לא יהיו שפות האויב שמנגד או שמבפנים. החזון היהודי ערבי לא יצריך לזרוק איש מביתו, לא יהודי ולא ערבי. כי בחזון היהודי ערבי האדמה תהיה יהודית ערבית, כי היא תמיד היתה יהודית ותמיד היתה ערבית, והיא תשוב להיות משהו אחר וחדש ומסעיר את הדמיון: אדמה יהודית ערבית. אדמת יושביה הדוברים את לשונותיה.[1]

עיתון הארץ[עריכה]

  • מדור הדעות של "הארץ" הוא לא בדיוק הבמה לחשבון מזרחי, פנימי או פומבי. יש כאן תיעוב עתיק למאבק המזרחי. פה החשבון הוא תמיד עם המזרחים, המואשמים בכל תחלואיה של החברה הישראלית, נוסף על האשמתם במצבם החברתי-כלכלי התקוע כבר ארבעה דורות.[2]

אקטואליה ישראלית[עריכה]

על מסורתיות כדרך האמצע[עריכה]

  • מסקנתי העצובה – אין באמת אופציה כזאת, מסורתיות ברמה הקולקטיבית. היא יכולה להיות אך ורק בחירה אישית של אזרח או אזרחית יהודים, וזה לא מעט ואולי התחלה של עידן חדש. אני מעדיף את החילוניות כמגננה נגד מסורתיים רבים הטורדים את שנתי.[3]

חרדה ממדינת הלכה[עריכה]

  • וצריך לדבר על העיקר! והעיקר הוא שנעשה פה יותר ויותר מפחיד לומר שאני לא רוצה מדינה דתית, שבראשה עומדים רבנים ופוסקי הלכה ומרכז הסמכות שלה הוא בית המקדש, וכל זאת עוד לפני שהגיע מלך המשיח. אני לא רוצה מדינה שבראשה יעמדו אידיאולוגים שמאמינים שנחוצה לנו מלחמת גוג ומגוג בדרך לגאולה האלוהית. אני לא רוצה מדינה עם משטרת צניעות ועונשי מלקות, סקילה ושריפה. אני לא רוצה מדינה שהגזענות, הקסנופוביה וההומופוביה הם עמודי התווך של תרבותה. אני לא רוצה מדינה שכל כולה, על מוסדותיה, משאביה, שוטריה וחייליה, משועבדת לקבוצה אחת המובלת על ידי חזיון תעתועים, שגם הגשמתו החלקית נראית כסיוט נורא.[4]

יחסו ליצירה קאנונית[עריכה]

על חיים נחמן ביאליק[עריכה]

  • מורתנו, כאלפים כמותה כבר שלושה דורות, לא ידעה אז שהיא עוסקת בשכתוב ההיסטוריה היהודית תוך שקר, מניפולציה, הסתרה ושעתוק הנחות יסוד אוריינטלסיטיות. היא כן ידעה שהוטל עליה לעצב אותנו, את היהודים-הערבים הקטנים האלה, מחדש, כיהודים כשרים, על-פי המתכונת הציונית-האשכנזית. היא מבחינתה, הרביצה בנו, הבורים והנבערים, ציונות טובה שיסודותיה – גלות-רדיפה-סבל-ציונות-שואה-עלייה-התיישבות-מרד-וקוממיות.[5]
  • Bialik did not say a single word about Arabness, which for him was a different world that had no connection to Jews. By speaking always of Sephardicness without Arabness, Bialik acts as a pioneer of the de-Arabization of Arab Jews and their culture, a trend that would grow evermore deeply entrenched in Israel’s official policy towards Mizrahi Jews.[6]

הערות שוליים[עריכה]