ספרי יעקב

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
עטיפת הספר

ספרי יעקב (בפולנית: Księgi Jakubowe) הוא רומן היסטורי מאת אולגה טוקרצ'וק על קורות חייו של יעקב פרנק במאה השמונה־עשרה. הספר יצא לאור ב־2014 ותורגם לעברית.

מתוך הספר[עריכה]

  • אלוהות והחטא קשורים קשר בל ינותק."
  • "הוא רגיל להשכים קום, אך באותו בוקר חש שהכרתו מעורפלת למחצה. למעשה הוא עצמו אינו יודע כיצד התגלגל לכאן – לבדו מול ים הערפל. הוא אינו זוכר איך קם, התלבש והאם כבר אכל."
  • "משהו טוב, משהו שהביאוֹ לכאן, מילים, סימנים – ולכל אלה יש זיקה עמוקה לחייו. כן, הוא כבר יודע מה יש בתיק. הידיעה הזאת מתחילה לנסוך חום בגופו; בעטיה נעשה הערפל כמו שקוף יותר."
  • "מעל הדלת כתובת לא ברורה – הוא רואה אותה בלי להסתכל; הוא יודע היטב מה כתוב שם, שהרי הוא עצמו הזמין אותה; שבוע שלם עמלו שני בעלי מלאכה מפודהייצה וגילפו אותיות מעץ, כי הוא ביקש אותיות מעוטרות: 'היום עבר, איננו כבר / לא תשיגנו גם אם תדהר'."
  • "הוא שוקע בהרהורים של נסיעה, כי הרי ידוע שהאדם מיטיב לחשוב כשהוא בתנועה. לאט, לא בחדווה, מתעוררים מנגנוני מוחו, הקפיצים והברגים מתייצבים במקומם ומפעילים גלגל הנעה."
  • "אילו אפשר היה לסמן על מפה כזאת את תנועותיהם של בני אדם, היה מתברר שהנודדים משאירים אחריהם סימנים ללא כל סדר, וסימנים כאלה אינם נעימים לעין. זיגזגים, ספירלות מעוקמות, אליפסות נפתלות – עדויות למסעות עסקים, עליות לרגל, מסעי מסחר, ביקורי משפחה, בריחות וגעגועים."
  • "יש גם מי שלא קוראים כלל, המוני אנשים כאלה, מוחם רדום, מחשבתם פשוטה, בהמית, כמו האיכרים האלה שעיניהם ריקות. אילו הוא, הכומר, היה מלך, היה מצווה להקדיש יום עבודה אחד של הצמיתים לקריאה, את כל מעמד האיכרים הוא היה מכריח לקרוא ומיד המדינה הייתה נראית אחרת."
  • "אולי אפשר יהיה להידבר גם בלי ידיעת השפות, המנהגים, בלי להכיר זה את זה ואת החפצים של כל אחד, את החיוכים, את מחוות הידיים, בלי להכיר שום דבר; אולי אפוא אפשר יהיה להידבר בעזרת ספרים? האין זו הדרך האפשרית היחידה?"
  • "אמנם הכומר לא הגיע מעולם לוורשה או לקראקוב, אבל הוא יודע דבר או שניים מספרו של הכומר פּיקוּלְסְקי ממסדר ברנרדין הקדוש בקראקוב, שהסתובב יותר ממנו בעולם, או מן הדברים שהוא שומע פה ושם באחוזות. גן העדן הועבר על ידי האל למקום יפה ביותר ולא ידוע."

נאמר עליו[עריכה]

  • "הספר מגולל את סיפור ההיסטוריה המשותפת של הפולנים והיהודים, אך בראש ובראשונה של אנשים בעלי שאיפות וחלומות משלהם, שחשים כאבים וכעסים, שואפים לחיים טובים יותר וסקרנים לעולם." ~ אולגה טוקרצ'וק
  • "טוקרצ'וק היא אמנית תיאורי היום־יום. התיאורים המפורטים של עצים, צמחים, מאכלים, רהיטים, מלבושים ואופני דיבור יוצרים תחושה של קירבה ואותנטיות. מבחינה חברתית מוצג בספר מגוון רחב של דמויות, החל ממלכים, נסיכים, בישופים ורבנים וכלה באיכרים בורים ומיני ארכי פרחי הנודדים בדרכים." ~ שמעון רדליך