סרוטונין (ספר)

סרוטונין (בצרפתית: Serotonin) הוא רומן מאת מישל וולבק שיצא לאור ב־2019.

"בדרך כלל הטבע שעושה את שלו מייצר רק בלגן כאוטי וחסר צורה."
"אני משוכנע לחלוטין שכאשר האנושות המערבית הפרידה למרבה הצער בין הרבייה לסקס, היא חרצה באותה הזדמנות לא רק את גורלה של הרבייה, אלא גם את זה של הסקס, וחרצה באחת את גורלה שלה."
"די שתציג את עצמך בשם פרטי חדש ואחרי כמה חודשים או אולי אפילו כמה שבועות כולם מתרגלים, אנשים אפילו לא מעלים על דעתם שהיה לך, בעבר, שם פרטי אחר."
"להשתלב במחדש בנינוחות בטקסים העיקריים של החברה המפותחת (ניקיון, חיי חברה שמתמצים ביחסי שכנות טובים, הליכים אדמיניסטרטיביים פשוטים) בלי תופעות לוואי."
"הניקוטין הוא סם מושלם, סם קל וקשה, שלא גורם שום הנאה, ומוגדר במלואו על ידי המחסור, ועל ידי הפסקת המחסור."
"הגבריות שדומה היה שמבצבצת בפרצוף הרבוע שלי עם העצמות הבולטות, הקמטים הצרובים, לא הייתה למעשה אלא מסווה, אחיזת עיניים טהורה ופשוטה – שלא הייתי אחראי לה, אלוהים העניק לי אותה אבל במציאות לא הייתי, מעולם לא הייתי אלא חדל אישים נרפה."
"הבעיות האדמיניסטרטיביות נעלמות, וגם יש כיסוי רפואי, אי הנוחות העיקרית נובעת מכך שצריך כל הזמן לספוג מכות ומעשי סדום משאר האסירים."
"אנחנו צריכים להתייחס היום לאושר כאל חלום בהקיץ עתיק יומין, התנאים ההיסטוריים פשוט לא יכולים להתאחד."
"אני לא יכול לבוא בטענות אל הורי, הם היו מכל בחינה אחרת הורים מצוינים, הם עשו כמיטב יכולתם לצייד אותי בכלי הנשק הנחוצים במאבק על החיים, ואם בסופו של דבר כשלתי, אם חיי מסתיימים בעצב ובסבל, אני לא יכול לתלות את האשם בהם, אלא בעיקר ברצף נסיבות."

נאמר עליו

"התכונה הבולטת של 'סרוטונין': ההתפכחות." ~ דוד רוזנטל
"הגיבור שלו עדיין בנוי במיטב המסורת הוולבקית – ריאקציונר מרוקן וציני, גיבור דקדנטי במובהק – אבל הדכדוך הדברני שלו, חסר המוצא, באופן מוזר, במקום שיסגור על הספר – פותח אותו ומוציא ממנו חיוניוּת פואטית, מצחיקה, לרגעים (הפתעה!) עד כדי התעלוּת דתית." ~ קרן דותן