עור התוף של קרדיף

"אני חייב לזוז כי הרמזור בפינה רוצה לשאול אותי משהו."

עור התוף של קרדיף הוא ספר מאת דני סנדרסון הכולל סיפורים קצרצרים הכתובים בהומור והכוללים גם קטעים אוטוביוגרפיים. הספר יצא לאור ב־2007.

---

• "עם קטן מוקף דגים."
• "לפעמים יש כיף בלשבור חוקים הרמוניים."
• "אוכל ושינה פתרו לא מעט משברים בהיסטוריה."
• "הדרך לכוונות טובות רצופה גיהנומים קטנים."
• "תנמק, אמר לי. דרישה מאוד מקובלת בלהקה ברגעי מחלוקת."
• "אני חייב לזוז כי הרמזור בפינה רוצה לשאול אותי משהו."
• "בצהריים ובערב אכלנו בחדר האוכל מזון שהיה כמעט דומה לאוכל."
• "את בפרק הכי מרתק של חייך רק אל תנסי להעביר את הדפים מהר מדי."‬
• "אני, בדרך כלל, שכבתי על המיטה עם מחברת ספירלה, נאבק בטקסט שסירב להיכתב."
• "אלון הסביר שעל אף ההצבעה, שאותה הוא מכבד, הוא לא יכול מצפונית לנגן את השיר."
• "הרצל אהב להישען על מעקות ולהמציא מדינות. להבדיל, אני אוהב לרכוב על קטנוע ולהמציא שירים."
• "חברי המשק היו מוכנים לקבל, ללא קובלנה, שבעה פרועי שיער עירוניים שעשו יותר רעש מכל הטרקטורים והתרנגולות יחד."
• "האינפורמציה המועילה היחידה שאי פעם קיבלתי אצל רופא הייתה שאכילת תאנים מגבירה את כוח הגברא, וקראתי את זה בחדר ההמתנה, ב'לאישה'."
• "למשך שישים שניות אסור היה לדבר. טירונות זן. זה עבד. השקט עשה את שלו וחזרנו לעבודה קשובים וסובלניים יותר, לפחות לדקה הקרובה."

נאמר עליו

• "הסיפורים לא מסודרים בסדר כרונולוגי, מה שיוצר תחושה של הצצה לתוך תודעתו של סנדרסון. חדר אחר במוחו מואר בזרקור, ואחריו הזרקור עובר למקום אחר, לזמן אחר, להקשר אחר. הכול כתוב בשפה הסנדרסונית הידועה, ואפשר לדמיין אותו מספר את הסיפורים בקולו המוכר." ~ טלי כוכבי
• "סנדרסון מצליח לגרום לקוראיו להתגעגע באמת לאנשים שלא הכירו, וגם למדינה שהייתה ואיננה, או שהייתה יכולה להיות." ~ ירון פריד

ראו גם

• נחירה פומבית