עושים סרטים

עושים סרטים (באנגלית: Making Movies) הוא ספר מאת במאי הקולנוע סידני לומט. הספר יצא לאור ב־1996 ותורגם לעברית.

"בעשיית קולנוע אין החלטות לא חשובות."
"הסרט הראשון מצדיק מעצמו את עשייתו: מפני שהוא הסרט הראשון."
"אני לא מנסה לנתח את התסריט בשעה שאני קורא בו בפעם הראשונה. פשוט נותן לו לזרום דרכי."
"לדברים מסוימים יש לנו כישרון טבעי, אחרים עלינו ללמוד. אחרים, אנחנו פשוט לא מסוגלים לעשות."
"למלודרמות עשויה להיות הצדקה עצמית, כי השאלה 'מה יקרה עכשיו?' היא מקור עונג הנמשך מאז ימי ילדותנו."
"על מה הסרט מבחינה רגשית? מהי התמה של הסרט, חוט השדרה, המסלול שלו? מהי המשמעות של הסרט עבורי? יש חשיבות אדירה להזדהות אישית עם הסרט. אם אני הולך לעבוד עליו יומם ולילה במשך שישה, תשעה או שנים־עשר חודשים, כדאי שלסרט תהיה איזושהי משמעות עבורי."
"אמנם השחקנים מחזיקים בתסריט משלהם זה כמה שבועות, אבל תופתעו לדעת כמה מהם שוכחים אותו ביום החזרות הראשון. אני מעדיף שאנשים רבים ככל האפשר מצוות ההפקה יגיעו לקריאה הראשונה."
"לא לכל הכוכבים יש פמליה. שון קונרי מזנק במעלה המדרגות, שתיים שתיים, לוחץ במהירות ידיים עם כולם, צונח מיד לכיסא כפרי בשל, פותח את התסריט שלו ומתחיל להתכונן."
"אני מעמיד פנים כאילו אני מקשיב לכולם, עם חיוך חם ומזויף על פניי, וממתין לרגע שבו יצביע מחוג השעון למעלה (שעה חדשה) ונוכל לגשת לסיבה לכל זה: התאספנו כאן כדי לעשות סרט."
"נימת קולו של עוזר הבמאי מאוד חשובה. אם הוא יישמע כמו איזה סנטה קלאוס שמצחקק 'הוֹ־הוֹ־הוֹ', השחקנים יבינו שהוא חושש מהם, וימררו את חייו בהמשך. אם הוא יישמע יהיר ורשמי, הם כבר ידאגו לדפוק אותו בהזדמנות כלשהי."
"אין לי מושג איך לבחור עבודה שתבהיר לי מהי משמעות חיי. משמעות חיי לא ידועה לי ואני לא מנסה לגלות אותה. חיי יגדירו את עצמם בזמן שאחיה אותם. סרטיי יגדירו את עצמם בזמן שאעשה אותם. כל עוד התמה כובשת את ליבי ברגע נתון, זוהי סיבה מספקת כדי שאתחיל לעבוד. ואולי העבודה עצמה היא בעצם משמעות חיי."