עירם של האנשים הקטנים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

עירם של האנשים הקטנים (ביידיש: די שטאט פון די קליינע מאנטשעלך) הוא ספר הכולל מבחר מסיפוריו הקצרים של שלום עליכם שתורגמו לעברית. הספר יצא לאור ב־2005.


  • "מים רבים־רבים זרמו מאז בנהר."
  • "בלכתו הוא רוקד, והוא מיודד עם העולם כולו."
  • "להגיע לשם לעולם הגדול והמאיר, אל עולם החוכמה והידע."
  • "יש להם שם בעולם של אנשים שנונים, נפשות מלאות שמחה וחיים."
  • "למה ומדוע החלו לפתע פתאום שני שכנים וחברים קרובים למרוט זה את זקנו של זה."
  • "מי שמבקש לצאת ידי חובת כולם, אינו יוצא חובת אף אחד."
  • "שוכח את סיפורו מאמש, ושוב ושוב מעלה בדמותו זיכרון רענן."
  • "כל איש מאיתנו רצה לספר ולהוסיף לספר על העבר, ולחלום על העתיד."
  • "לו ישב ולמד לבדו בבית המדרש, ודאי לא היה טוב ממנו; אלא שהוא למד שם עם עוד חברים, עירומים ויחפים, רעבים וצמאים ממש כמותו, ששאפו תמיד להגיע לשם, אל העולם הגדול והמאיר, אל עולם החוכמה והידע. הם עצמם היו כאן, אך ראשם היה שם, בין הגדולים, בין המלומדים, בין המאושרים. העולם ההוא משך אותם אליו כמו מגנט, כמו עולל המושיט את ידיו אל אמו."
  • "כמה קראתי אינני יודע. לא הבטתי בשעון. רק בסבא הבטתי, וביקשתי לראות עד כמה הוא מוקסם, אבל קשה היה לראות בפניו את מחשבותיו. אדם שיושב בעיניים עצומות, לעולם לא תדעו את מחשבותיו. פתאום הוא פוקח את עיניו, תופס אותי ביד, מסתכל בי מעל למשקפיו וחיוך על שפתיו."

ראו גם[עריכה]