עכשיו יותר ברגש

עכשיו יותר ברגש הוא רומן מאת רן בן-נון על עולמו של עיתונאי תל-אביבי. הספר יצא לאור ב־2017.

"בגיל ההתבגרות המוזיקה הזאת עזרה לי להסתגר מפני העולם... וגם היום היא נמצאת שם ברגעים הקשים שבהם פשוט בא לי לצרוח המנוני מחאה קצרים בקול צרוד וזועם."
"מקבלים משהו, לא חשוב אם זה ספר או דיסק או ציור או סדרה או סרט או תחתונים, ונוצר איזה חיבור מהדבר הזה למקום אחר, שעוד אנשים יכולים להתחבר אליו, ואז אפשר להביא להם איזה רעיון שהם עוד לא קראו, או שבעצם כן קראו, אבל לא ככה. להפתיע אותם קצת, לעורר אותם מרבצם, להוציא מהם חיוך קטן."
"בזכות ההתמדה והעקשנות והרוח שלא מוותרת אף פעם וקמה בכל בוקר לעשות את העבודה. ואולי, אולי זה גם בזכות היכולת להמציא את עצמך בכל פעם מחדש."
"התחלתי לחוש את הדקירות האלו בחזה. המגע המלטף של הסטרס שאיש אינו חסין בפניו בעיר המסריחה הזאת, אבל כולם מכחישים אותו בהתמדה. זה לא התקף לב מתקרב, קראתי באחד ממוספי הבריאות, סתם מתח שמקצר לכולנו את החיים."
"תמיד הייתי ילד של אמא וסבתא, בן יחיד יקר מפז ומפונק, שנהנה עד הסוף מכך ששתי נשים הקדישו לו את כל חייהן בלי שאחים מעצבנים או איזה בעל מטופש יסיחו את דעתן."
"כשדיברתי עם גאיה והיא הלכה וקיבלה יותר ויותר נוכחות במחשבותיי, הרגשתי כאילו אני מצליח לנצח את הבדידות הנוראה הנצחית הזאת שבתוך ראשי. מישהו הולך תמיד איתי. זה לא היה טירוף, זה היה פשוט רוגע. הרגשתי איך הדיאלוג הפנימי הזה ממלא אותי ומעשיר את עולמי."
"דרך החיבור לכל מה שסובב אותנו תהפוך הכתיבה על צרכנות להגות. אתה מה שאתה לובש, אוכל, שותה, נושם, וכל הדברים האלה הם אתה."
"על מה שהם אוכלים, שותים או לובשים יש להם השפעה מקסימלית. זה המקום היחיד בחיים שלהם שבו הם מרגישים שהם הקובעים היחידים."
"לעטוף אותו בקסם, לשייט בו על כנפיים אסוציאטיביות ולהציף אותו אל האור. זאת מלאכה של אהבה."
"כל צמיד, טבעת ועקב הפכו לאובייקט טהור של סקס ותשוקה ושל משיכה בלתי־נשלטת. היסחפות, כניעה, אהבה. באמצעות גאיה המראתי אל מעבר לצרכנות, אל ההשתוקקות האולטימטיבית, אל כמיהת הנפש, אל החפץ שמעצב תודעה ואורח חיים."
"ארבעים המטרים הרבועים החמודים האלה שהם כל מה שאני צריך בחיים, שמרגיעים את נפשי לעת ערב ומחממים את לבי לעת בוקר. כל כך ריק, כל כך טוב, כל כך בית."
"איזה מזל מדהים ומטורף יש למי שאוהב את העבודה שלו באמת וממש נהנה ממנה. איזה כיף שאני אחד מהבודדים האלה שיכולים לקום בבוקר ולחייך לקראת היום החדש."
"לא משנה מה עובר עליך, בסוף זה קורה, הנס מתרחש. כל הסחות הדעת מוצאות את מקומן הראוי בצד, והמילים מתחילות להופיע על המסך כאילו מאליהן, בהתחלה אחת־אחת ואז פתאום בזרם, באשד שוצף, מפכה ומפכפך."