הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

הרפתקאות אליס בארץ הפלאות, מאת לואיס קרול, הוא מספרי הילדים הפופולריים של כל הזמנים. מבוגרים עוסקים בו, ובספר שבא אחריו, "מבעד למראה ומה אליס מצאה שם", לא פחות מאשר ילדים. הציטוטים בדף זה מובאים מתוך תרגומה של רנה ליטוין, 1998.

אליס

"אלוהים! כמה הכול מוזר היום!... מעניין אם החליפו אותי בלילה? רגע, אנסה להיזכר: האם זאת אני שהתעוררתי הבוקר? נדמה לי שאני זוכרת שהרגשתי קצת אחרת. אבל אם זו לא אני, נשאלת השאלה מי אני, בשם אלוהים? אה, זאת החידה הגדולה!"
[לעכבר] "הלוואי שיכולתי להראות לך את החתולה שלנו, דינה... היא כזה יצור שקט וחמוד... והיא כזאת אלופה בציד עכברים- אוי, סליחה!"
"אני חוששת שאני לא יכולה להסביר את עצמי, אדוני.. מפני שאני לא אני עצמי, אתה מבין."
"זאת מסיבת התה המטופשת ביותר שהייתי בה מימי!"
"הרי אתם לא יותר מחפיסת קלפים!"

הזחל

"'את!' אמר הזחל בבוז. 'מי את?'...

אליס חשה קצת מוקנטת מזה שהזחל מעיר הערות קצרות כל כך, והיא התעשתה ואמרה... 'אני חושבת שקודם עליך לומר לי מי אתה.'

'למה?' שאל הזחל."

"[על השיר ששרה לו אליס] "זה שגוי מההתחלה ועד הסוף."
הזחל: "הצד האחד - יגביה אותך,הצד השני - ינמיך אותך"

אליס: "הצד האחד של מה? הצד השני של מה?" הזחל: "ש...ל הפיט-ריה" החלה אליס נוגסת משני צידי הפטריה, פעם נעשתה גבוהה.... ופעם נעשתה נמוכה.... עד שהגיעה לגודל הרגיל שלה.

הדוכסית

"גדפי בזעם את ילדך,/ על כל עטוש- סנוקרת:/הוא מכוון את זה נגדך,/אין לו סיבה אחרת."
"אם כל אחד היה מתעסק בענייניו, העולם היה מסתובב הרבה יותר מהר."
היא [אליס] בכלל שכחה על קיומה של הדוכסית, ונדהמה קצת כששמעה את קולה סמוך לאוזן, "את חושבת על משהו, יקירתי, ולכן שוכחת לדבר. אני לא יכולה לומר לך ברגע זה מהו המסר של זה, אבל עוד מעט אזכר."

"אולי אין כאן מסר," העזה אליס להעיר.

"לא, לא, ילדה!" אמרה הדוכסית. "בכל דבר יש מסר, אם רק יודעים לגלות אותו."

"כשהכוונה צלולה הצלילים מתכוונים מאליהם" ("Take care of the sense and the sounds will take care of themselves.", שיבוש של הביטוי "Take care of the pense and the pounds will take care of themselves.")
"והמסר של זה הוא 'היי כפי שאת נראית' או, ביתר פשטות - 'לעולם אל תדמי שאת לא אחרת ממה שעלול להיראות לאחרים שמה שהיית או יכולת להיות לא היה אחרת ממה שהיית עלולה להיראות להם אחרת"
"דאגי למשמעות, המילים כבר ידאגו לעצמן"

הכובען

"לו הכרת את הזמן כמוני," אמר הכובען, "לא היית מדברת על לבזבז אותו. הוא לא אחד שמתבזבז!" (במקור "It’s him.", משחק מילים: "זה הוא"- מהותו של הזמן היא הבזבוז/ הזמן הוא יישות ולא חפץ)
"'באמת, אם אתה שואל אותי," אמרה אליס, נבוכה מאוד, "אני לא חושבת-"

"אם כך אל תדברי," אמר הכובען.

"אם כך עלייך לומר למה את מתכוונת" אמר הארנביב

"זה מה שאני עושה" ענתה חיש אליס "לפחות - לפחות אני מתכוונת למה שאני אומרת - וזה אותו הדבר, אתה יודע."

"בכלל לא!" אמר הכובען "הרי זה כאילו אמרת ש'אני רואה מה שאני אוכלת' זה אותו הדבר כמו 'אני אוכלת מה שאני רואה'!"

"קחי קצת יותר תה," אמר הארנביב לאליס, בלבביות רבה.

"עוד לא לקחתי כלום", ענתה אליס בקול נעלב: "אז איך אני יכולה לקחת יותר?"

"את רוצה להגיד שאת לא יכולה לקחת פחות," אמר הכובען: "קל מאוד לקחת יותר מלא כלום."

חתול הצ'שייר

"התואיל להגיד לי, בבקשה, באיזו דרך עלי ללכת מכאן?" שאלה אליס

"זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע." - אמר החתול

"לא אכפת לי כל כך לאן. - " אמרה אליס

"אם כך, לא משנה באיזו דרך תלכי." אמר החתול.

" - בתנאי שאגיע לאנשהו" הוסיפה אליס כהסבר

"בטוח שתגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה"

"בצד אחד גר כובען, ובצד שני גר ארנב ואין זה משנה באיזה דרך תבחרי, שניהם ממש משוגעים."

"לא הייתי רוצה להסתובב בחברת משוגעים" אמרה אליס.

"אין לך ברירה" אמר החתול. "כולנוווו מממשוגעים כאן, אני ממממשוגע, את מממממשוגעת".

"איך אתה יודע שאני משוגעת?" שאלה אליס.

"בטח שאת ממממשוגעת אחרת לא היית באה לכאן בכלל".

אליס לא התווכחה.

״את יודעת לעמוד על הראש ? ״

מלכת הלבבות

"לכרות את ראשו/ראשה"- ציטוט קבוע שלה.
"קודם גזר הדין, הפסק- אחר כך."

מלך הלבבות

"הוציאו את פסק הדין"- פעמים רבות במשפט שבסוף הספר.
[לאליס] "כל האנשים שגובהם עולה על קילומטר וחצי יעזבו את אולם בית המשפט."
"אם אין בזה משמעות, מה טוב: זה חוסך המון טרחה, את מבינה, כי לא נצטרך לגלות אותה."
"תתחיל בהתחלה, ותמשיך עד שתגיע לסוף: אז תעצור."

דמויות אחרות

הארנבון: "אוי לי! אוי לי! אני נורא מאחר!"
דיאלוג של אליס, הנמנמן והארנביב:

"הן למדו לצייר ומשכו," המשיך הנמנמן, מפהק ומשפשף את עיניו, כי היה מנומנם מאוד; במכחול. והן משכו כל מיני דברים- כל דבר שמתחיל באות מ'. ממממממלכודת מממממממנורה מממממאוד".

"מישהו ראה פעם ציור של מאוד?" שאלה עליסה "אני אף פעם לא". "אם כך אינך צריכה אפילו לדבר" אמר הארנבון

"למה במ'?" שאלה אליס.

"למה לא?" ענה הארנביב.

הצב־לא־ צב: "פעם הייתי צב אמיתי."

הגריפון: "לכן קוראים להם [לשיעורים] שיעורים, כי הם הולכים ופוחתים לשיעורים" (במקור משחק על lesson מול lessen).

אליס: "אוי סלח לי בבקשה, שכחתי לגמרי שאתה לא אוהב חתולים."

העכבר: "אוהב חתולים?! ואת היית אוהבת חתולים לו היית במקומי?"

???: "חבית אחת תספיק... בואו הנה קדימה זרוק!" והמווון אבנים קטנות נחתו בתוך הבית.

???: "ביייייל זהו ביל!! תראה איך הוא עף באוויר"
???: מה קרה? מה קרה? ספר לנו, מה קרה?
ביל: "לא יודע!... בהתחלה שמעתי איהה ואז הצילוווו ואז ראיתי יד, מה זה? אף פעם לא ראיתי יד בגודל כזה.. ופתאום שמעתי בווום! כמו פצצה , ועפתי החוצה"
???: או-אה-מה-שה? שפירושו בצרפתית "איפה החתול שלי?"

הדודו: אחת שתיים שלוש - רוץ!

אליס: "אבל מי ניצח?"

הדודו: "כולם מנצחים וכולם מקבלים פרסים!"

אליס: "מה הם עושים?"

הגריפון: "הם רושמים את השמות שלהם, שלא ישכחו אותם לפני שייגמר המשפט"

המספר

"כבר ראיתי הרבה חתולים בלי חיוך, חשבה אליס, אבל חיוך בלי חתול! זה הדבר הכי מוזר שראיתי בחיי!"
"זה טוב ויפה להגיד 'שתה אותי,' אבל אליס הנבונה לא התכוונה לעשות דבר שכזה בפזיזות. 'לא, קודם אבדוק', אמרה, 'אם מסומן עליו "רעל" או לא': כי היא קראה כמה סיפורים קטנים נחמדים על ילדים שנשרפו או נטרפו בידי כל מיני חיות טרף, ועוד כל מיני דברים לא נעימים, והכול בגלל שלא רצו לזכור את הכללים הפשוטים שלימדו אותם ידידים, כגון ששפוד אדום לוהט יגרום לך כוויה אם תחזיק בו זמן רב מדי; או שאם תחתוך את האצבע חתך עמוק מדי בסכין, ברוב המקרים היא תדמם; והיא לא שכחה לרגע, שאם שותים הרבה מבקבוק המסומן ב"רעל", קרוב לוודאי שיזיק לך, במוקדם או במאוחר".
"'ואיזה טעם יש בספר?' חשבה אליס, 'בלי תמונות ובלי שיחות?'
"רק כשהארנבון ממש הוציא שעון מכיס האפודית שלו והסתכל בו ואז נחפז הלאה, אליס זינקה על רגליה, כי הבזיקה במוחה המחשבה, שמימיה עוד לא ראתה ארנבון עם כיס של אפודית, או עם שעון שאפשר לשלוף משם..."
"לבסוף, היא ציירה בעיני־רוחה, איך אחותה זו הקטנה [אליס] תהפוך גם היא, בבוא היום, לאישה בוגרת; ואיך תשמר בכל שנות בגרותה את הלב התם והאוהב של ילדותה; וכיצד תאסוף סביבה ילדים קטנים אחרים, ותצית בעיניהם שלהם את הברק ולהט, בסיפורים מוזרים לא מעט, אולי אף בחלום ארץ־הפלאות משכבר הימים; ואיך יחלוק עמם לבה את כל העיצבונות התמימים, וישמח בכל שמחותיהם התמימות, כשתיזכר בחיי הילדות שלה עצמה, ובימי הקיץ המאושרים."
מלכת הלבבות, טיגנה לביבות לארוחת הצהריים...

בא הגנב... את הלביבות סחב... התחמק וברח בינתיים. -"הביאו את הגנב לכאן ונשמע מה יש לו לומר." "לאא..." אמרה המלכה "קודם כירתו את ראשו ואח"כ נשמע מה יש לו לומר"

"טוב" חשבה בלבה אליס "אחרי נפילה כזאת, כבר לא אתרגש גם אם אתגלגל בכל המדרגות! איך שכולם יתפעלו ממני בבית! הרי לא אפצה פה גם אם אפול מראש הגג!" (בעניין זה אני חושש שצדקה!)
כי אליס, אתם מבינים, כבר למדה כמה דברים מסוג זה בבית הספר, ולמרות שזו לא היתה הזדמנות מוצלחת במיוחד להפגין את ידיעותיה, כי הרי לא היה מי שיאזין לה, בכל זאת, חשבה, שבתור תרגול כדאי לחזור עליהן.
לאליס לא היה שמץ של מושג מה זה קו רוחב או קו אורך, אבל מצא חן בעיניה להגיד מילים יפות ומרשימות.
כי, אתם מבינים, כל כך הרבה דברים יוצאי דופן קרו לה לאחרונה, שאליס התחילה להאמין כי רק דברים מעטים מאוד אינם אפשריים באמת.
בדרך כלל היתה (אליס) נותנת לעצמה עצות טובות למדי (אם כי רק לעתים רחוקות נשמעה להן), ולפעמים היא גוערת בעצמה בחומרה כזאת, שמעלה דמעות בעיניה; ופעם, זכרה, ניסתה לחבוט באוזניה שלה על זה שרימתה את עצמה במשחק קרוקט ששיחקה נגד עצמה...

ראו גם

עליסה בארץ הפלאות

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

טקסט בוויקיטקסט: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות (באנגלית)

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרפתקאות אליס בארץ הפלאות

Alice's Adventures in Wonderland and Through the Looking Glass, הטקסט המלא (באנגלית) של הספרים, כולל איוריו של ג'ון טניאל ופרשנות נרחבת של מארק אדמונד ג'ונס