עלי באבא וארבעים השודדים
עלי באבא וארבעים השודדים (בערבית: علي بابا، والأربعون لصا) הוא אחת האגדות בסיפורי אלף לילה ולילה.
- "שני אחים. אביהם מת והוריש להם את כל רכושו. בצוואתו של האב נכתב, כי הוא מחלק את הרכוש בין שניהם שווה בשווה. אך האח הבכור, קאסים, לא הסכים, לקח לעצמו את כל הרכוש ולאחיו הצעיר, עליבבא, לא הותיר דבר."
- "עליבבא לעומת זאת, התחתן עם אישה ענייה אך נדיבה, ישרה וטובה, והיה מתפרנס בדוחק מחטיבת עצים. לאחר שבת השכנים שלהם, מורגיאנה, התייתמה מאביה ומאמה, לקחו אותה עליבבא ואשתו, ואימצו אותה כבת."
- "יום אחד, לא הצליח עלי בבא להרוויח פרוטה, והוא הלך אל אחיו, בבקשת עזרה. אחיו קאסים הביט בו בזלזול ואמר: 'איזה טיפש אתה, אחי! גם עובד כחוטב עצים עלוב, וגם התחתנת עם אישה חסרת רכוש! צא מביתי!' "
- "עליבבא נכנס אל המערה, וכמעט התעלף. כל אוצרותיהם של השודדים היו שם. הרים על הרים של זהב, תכשיטים, אבנים טובות ויהלומים. חשב עליבבא: ... 'איני צריך להרגיש אשמה כי הגונב מגנב פטור!' לקח עליבבא את חמורו, העמיס עליו זהב ואבנים טובות, ומיהר לחזור אל ביתו."
- "רץ קאסים אל אחיו, ואמר: 'איזה מין אח אתה, שלא מתחלק איתי בזהב? היכן מצאת אותו?' ועליבבא סיפר לו את כל הסיפור. מכיוון שקאסים היה אוהב ממון, הוא יצא באותו לילה עם שיירת חמורים אל עבר המערה. כשהגיע לשם הוא נדהם לראות את האוצר, והעמיס על חמוריו... מולו ראה קאסים את ראש השודדים, וזה ערף מיד את ראשו."
- "תפר החייט את ראשו של קאסים לגופו, לקח נשימה עמוקה, אמר כמה מילות קסם, והגופה קמה לתחייה. קאסים היה נרגש ממעשי אחיו, וביקש ממנו סליחה על כל מה שעשה לו. 'הייתי איש רע, ואני רוצה לפתוח בחיים חדשים. לכן, עליבבא אחי, אני נותן לך במתנה את חנות השמן והבשמים שלי ואני ואשתי נפליג מכאן אל ארץ אחרת'."
- "ארבעים השודדים הגיעו למערה, וראו לתדהמתם שהגופה נעלמה. הם הבינו מיד שעוד מישהו גילה את סודם, והחליטו שלא ישקטו עד שיהרגו אותו."
- "לאחר מחשבות ארוכות מצא ראש השודדים פתרון. הוא יתחפש לסוחר שמן, ובשלושים ותשעה כדים הוא יחביא את אנשיו. ואז, כשייתן להם סימן, ישחטו את עליבבא ואת כל בני ביתו."
- "השודדים הגיעו אל ביתו של עליבבא, והוא הכניסם במאור פנים, ואף הציע לראש השודדים להישאר ללון בביתו. ראש השודדים הסכים ברצון, ולאחר שהכניס את כל כדיו למחסן, ישבו הוא ועליבבא לסעוד. מורגיאנה בישלה את המאכלים."
- "היא נכנסה למחסן, ואז שמעה את קולות השודדים מן הכדים... פנתה למטבח, הרתיחה שמן, ואז נכנסה למחסן, ושפכה את השמן על ראשי השודדים שמתו בזה אחר זה."
- "עליבבא וראש השודדים סעדו אל לבם... ואז תקעה סכין חדה בלבו... היא הובילה את עליבבא אל המחסן, שם הראתה לו את שלושים ותשעת הכדים עם השודדים המתים."
- "עליבבא היה נרגש מאוד מן המעשה של מורגיאנה, ואז אמר: 'את יודעת, כבר מספר חודשים שאני רואה שאת מוצאת חן בעיני בני. אני מציע חתונה'... והם חיים להם באושר ועושר עד עצם היום הזה."
