עלי עשב

עֲלֵי עֵשֶׂב (באנגלית: Leaves of Grass) הוא ספר שירים של וולט ויטמן. הספר יצא לאור לראשונה ב־1855. מהדורות מעודכנות ומורחבות של הספר ראו אור במשך ימי חייו של המשורר. המהדורה המלאה של הספר יצאה לאור ב־1892.

"כל אחד שר את אשר לו או לה ולא לאיש זולתם."
"עלה עשב אינו נחות ממהלך יומם של הכוכבים."
"סחרחרת אמריקה הסואנת, השופעת, המורכבת של התקבצות והיבדלות.”
"אני מקלס את עצמי ואני שר את עצמי

ומה שאני נוטל ומניח תהי אתה נוטל ומניח."

"אמונות ואסכולות תלויות ועומדות,

מצניעות עצמן לזמן מה, דַּיָּן במה שהן,

אך אינן נשכחות לעולם,

אני מחסה לטוב או לרע, נותן רשות דיבור ויהי מה,

לטבע בלא מעצור ולאנרגיה ראשונית."

"נדמה לי לעתים שאדע אך מעט או לא כלום

מחיי האמיתיים

אך רמזים ספורים, כמה סימנים ואותות עקיפים קלושים ופזורים

אבקש לשרטט כאן לשימוש עצמי."

"התנגד הרבה, ציית מעט

התרתָ ציות עיוור, התרתָ שיעבוד מוחלט

התרתָ שיעבוד מוחלט, ושום אומה, מדינה או עיר עלי אדמות, לא

תשיב עוד לעולם את חירותה לעצמה."

"הו רב חובל, קברניט שלי, סופה כבר שככה

אל הנמל שבעת קרבות חותרת ספינתך.

זרי פרחים, פעמונים, המון אדם צוהל

כאשר ספינת הקרב שלך קרבה אל הנמל."

"קולות שתייה, קריאות רמות ומחוות גסות,

והנה שנינו, מרוצים, מאושרים זה עם זה, מדברים רק מעט,

אולי אף לא מילה."

"חַבְּקֵני הֵיטֵב לַיִל עֵרוֹם חָזֶה

לֵיִל אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת

לֵיִל שֶׁפַע מֵנִיק

חַבְּקֵני הֵיטֵב."

"הבטחות שטופות שמחה ואור נגוהות של נביאים,

העולם הרוחני,

השירים בני מאות בשנים, וחזיונותינו, חזיונות

המשוררים,

ההכרזות האיתנות מכול."

נאמר עליו

" 'עלי עשב' הוא לווייתן של ממש, אסופה עבת כרס של שירת מרחבים אפּית, פיזית ומטאפיזית ופסיכולוגית. האינטימיות שוויטמן חש ביחס לאותם מרחבי טבע וכרך, על יושביהם." ~ ארז שוויצר
"בארצות הברית, קובץ השירים 'עלי עשב', מבחר יצירתו, הוא הנמכר ביותר בתולדות המו"לות האמריקנית. ילדים עדיין נדרשים ללמוד לפחות שיר אחד שלו בעל פה." ~ אריאנה מלמד, 2004