על האושר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"הסתפקות במועט זו שנכפה על עצמנו תעשה את ההנאה לרבה יותר."

על האושר (בצרפתית: Discours sur le bonheur) הוא ספר מאת הסופרת הצרפתית אמילי דה שאטלה (1706 - 1749). הספר יצא לאור בשפה העברית בשנת 2015.

מתוך הספר[עריכה]

קשיים בדרך לאושר[עריכה]

  • "אנו נסחפים עם הנסיבות ומתמסרים לתקוות שהן מפיחות, תקוות שאינן מגשימות אלא למחצה את מה שאנו מצפים מהן."
  • "איננו מזהים בבהירות את האמצעים שיעשו אותנו למאושרים אלא כאשר הגיל והמגבלות שהטלנו על עצמנו מערימים מכשולים בדרכנו."

דרכים לאושר[עריכה]

  • "אני מאמינה שאחד הדברים התורמים יותר מכול לאושר הוא להסתפק במצבך ולהשתדל לעשותו מאושר יותר, ולאו דווקא לשנותו."
  • "אחד מסודות האושר הגדולים הוא למתן את תשוקותינו, ולאהוב את הדברים שברשותנו."
  • "לא כדאי לחיות אלא כדי שיהיו לנו תחושות ורגשות נעימים; וככל שהרגשות הנעימים עזים יותר, כן אנו מאושרים יותר. צריך אפוא שנהיה מסוגלים להתאוות, ואני חוזרת ואומרת: אין מאוויים לכל מי שרוצה בהם. עלינו מוטל להמציא אותם לאושרנו, ודבר זה תלוי בדרך כלל בנו."
  • "אבל נניח לרגע קט שהמאוויים יוצרים אומללים רבים יותר מאשר מאושרים, אני אומַר כי עדיין יהיה צורך בהם, משום שזה התנאי שבלעדיו לא יכולות להתקיים הנאות גדולות."
  • "אל לנו לחפוץ אלא בדברים שבהישג ידינו, ללא דאגות וטרדות רבות מדי."
  • "עלינו ליהנות מן היתרונות של מצבנו, ולא לשאת עינינו לאלה הנראים מאושרים יותר מאתנו."
  • "יש מי שסבורים כי קשה להיות מאושר, ובצדק; אבל קל היה יותר להיעשות מאושרים אילו המחשבות ותוכניות הפעולה היו מקדימות אצל בני האדם את המעשים."
  • "יש להתחיל בכך שנאמר לעצמנו ונשכנע את עצמנו שאין לנו מה לעשות בעולמנו זה מלבד להצטייד בתחושות וברגשות נעימים."
  • "הבה נמנע מהם לאבד חלק מן הזמן היקר והמועט שיש לנו כדי לחוש ולחשוב, ולהעסיק עצמם באטימת פרצות בספינתם בשעה שעליהם להשתמש בזמן זה כדי להסב לעצמם את ההנאות שהם יכולים ליהנות מהן במהלך ההפלגה."
  • "כדי להיות מאושר צריך להיות חסר דעות קדומות, איש מעלות טובות בעל טוב טעם, תשוקות ואשליות."
  • "אנו חבים את מרבית הנאותינו לאשליה וכיוון שאומלל הוא מי שמאבד אותה. במקום להתאמץ להעלימה על ידי לפיד השכל, הבה ננסה לעבות את המעטה הנוצץ שהיא מכסה בו את מרבים הדברים."
  • "עלינו לשקוד על אושרנו, לשפר אותו ולהפיק ממנו את הטוב ביותר, עד כמה שאפשר. הנה זה מה שאנו מכנים: 'אדם מאושר'."
  • "נשים ריקניות מלוות את האופנה; אלה המעמידות פנים מגזימות בה; אך נשים בעלות טעם טוב מתפשרות אתה בנועם."
  • "ככל שנעריך את עצמנו כראוי, באופן טוב וישר, ככל שנוכל להעיד על עצמנו שמלאנו את חובותינו, שעשינו את כל הטוב שהיה ביכולתנו לעשות, בקיצור: שאנו ישרים; נוכל ליהנות מן הסיפוק הפנימי שאנו מכנים בריאות הנפש."
  • "אני משוכנעת שיש יתר הנאה בעושר בינוני מאשר בשפע רב."
  • "אם אנו מצפים שקיבתנו תתאווה מתוך רעב אמיתי, כל מה שיובא לפנינו יסב לנו הנאה בה במידה שיעשו זאת מאכלים אניני טעם... הסתפקות במועט זו שנכפה על עצמנו תעשה את ההנאה לרבה יותר."
  • "מי שמחזיק בדעה קדומה מביע דעה שקיבל מבלי לבחון אותה, ושאין לה כל בסיס."
  • "נמצאים ברשותנו כל המקורות הנפשיים הדרושים כדי לבחון את הדברים שמישהו רוצה שנאמין בהם."

מאפייני האושר[עריכה]

  • "טעמנו בא סיפוקו בקלות באמצעות הרוויה, ועלינו להודות לאלוהים שנתן לנו את המחסור כדי לשמור על הסיפוק."
  • "נפשנו חפצה להיטלטל בין תקווה לפחד; היא אינה שמחה אלא בדברים הגורמים לה לחוש בקיומה."
  • "ככל שהרגשות הנעימים הם ערניים יותר, אנו מאושרים יותר."
  • אומללים מוכּרים לנו משום שהם זקוקים לזולתם; משום שהם אוהבים לתנות את צרותיהם ובכך מחפשים מזור והקלה. אנשים מאושרים אינם מבקשים דבר ואינם יוצאים להודיע לזולתם על אושרם."
  • "אדם אינו מאושר אלא בזכות נטיות ומאוויים שבאו על סיפוקם."
  • "באשר לאנשים חולים, לחדלי אונים שהכול גורם להם אי־נוחות, לאלה יש סוגים אחרים של אושר: שיהיה להם חם למדי, שיעכלו היטב את מזונם, שתהיה להם גישה אל ארון הבגדים, כל אלה הם תענוג בעיניהם."
  • "אם תחכו למה שדורשת קיבתכם מתוך רעב, כל מה שתגישו לעצמכם יגרום לכם אותה הנאה כמו זו של המאכלים שלהם אתם משתוקקים ביותר, ושעליהם לא תחשבו אם לא יהיו לנגד עיניכם."
  • "מי שהצליח להניח את רוחו ואת לבו במושב של שלווה, מי שמסוגל לחוש את כל הרגשות הנעימים ואת כל התחושות הנעימות הכרוכים במצב מעין זה, הלה הוא בלי ספק פילוסוף מצוין."
  • "אני מסופקת אם קיים רגש עדין יותר מזה שאנו מביעים כשאנו עושים דבר צנוע וישר, הזוכה להוקרה מצדם של אנשים כנים."

מעמד האישה[עריכה]

  • "אין ספק כי אהבת הלימוד נחוצה לאושרם של הגברים הרבה פחות מאשר לאושרן של הנשים. לגברים יש אינספור אמצעים לעשותם מאושרים, אמצעים החסרים לגמרי לנשים. יש להם הרבה אמצעים אחרים להגיע אל התהילה, ואין ספק כי השאיפה להשתמש בכישוריהם לתועלת המדינה ולשירות אזרחיה, אם באמצעות מיומנותם באמנות המלחמה ואם באמצעות כישוריהם לעסוק בממשל או במשא ומתן, עולה לאין ערוך על כל מה שהם יכולים להשיג באמצעות הלימוד; אבל הנשים, מעצם מצבן, מרוחקות מכל סוג של תהילה, ואם יש, בדרך מקרה, אשה אחת שחוננה מלידה בנפש נישָאה דיה, לא נותר לה אלא הלימוד כדי לנחמה על כל הנידויים ועל כל התלות שמצבה דן אותה להיות כפופה להם."

על הספר[עריכה]

  • "הו, האושר. המאה ה־18 הרבתה לעסוק בו ואפילו סברה, בגרסה האמריקאית, שלכולנו הזכות לצאת ולבקשו באשר יהיה. אבל מהו? ראשית, כך המרקיזה אומרת, יש להבין כי חיינו בעולם הזה מוקדשים לאיסוף חוויות טובות ונעימות. יופי. ומה מחבר ביניהן? התשוקה! תשוקה ראשונית אבל מעודנת, מתוחכמת נורא, מודעת לעצמה ולהיותה בת חלוף." ~ אריאנה מלמד
  • "פילוסופיה התחילה כמאמץ ביקורתי להבין מה הם החיים הטובים לאדם. היא התחילה ככלי פרקטי שיש לו מטרה ואמור לקרב מציאות הוגנת וטובה. רוב רובה של הפילוסופיה הממוסדת איבדה את הכיוון הזה." ~ ד"ר מירי רוזמרין