על שפת נהר כבר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"היא לא מדברת."

על שפת נהר כבר הוא ספר שירים מאת ליאת קפלן שיצא לאור ב־2006.


  • "אני ומי שהייתי כורעות בחצר, מקשיבות לקולי, מציצות זו בזו."
  • "מי שעובר כמותנו, מי שבוכה ושר, אינו שוכח דבר."
  • "אני רוצה לגעת בלי לדעת."
  • "כך היה, כי כך היה."
  • "מישהו פתח את הדלת, אולי זו הייתי אני."
  • "דעי לך, אני לוחשת חרש לעצמי, שאני מסתירה ממך משהו."
  • "אין בעולם אדם המוכר לי. אני פטורה מכל דאגה. אני מאושרת."
  • "אחת נשמה, במשב דומיה נשבה, לבדה ומאום אין בלתה."
  • היא לא מדברת – אפשר לדבר? היא לא מדברת – למדו אותה לומר, אבל לא לדבר, היא לא מדברת – היא קוראת ספר בסתר המדרגה."
  • "קו המשווה הוא רק מדומה. לראות אותו אי אפשר. האונייה שלנו חצתה אותו בשקט ובגאווה. השמיים היו מעורפלים. רוח קרירה נשבה."

על הספר[עריכה]

  • ספר הזה עוד יותר אחר, כי הוא נכתב באופן של שיטוט, של נדידה, של התעקשות שלי ללכת בלי לדעת מראש. דברים שאני כבר יודעת אני לא כותבת, כי אם אני כבר יודעת, אז זה לא מעניין אותי." ~ ליאת קפלן
  • "בספר הזה הלכתי למחוזות שלא ידעתי וניסיתי כל מיני דברים, למשל ניסיתי לחפש ילדה בת שש, אני מנסה למצוא אותה, לשמוע אותה – ואני לא מצליחה. מדובר בשיטוט שלא בהכרח מצליח. כשהולכים למקומות שלא יודעים אז ההצלחה לא מובטחת. לא מצאתי את הילדה הזאת, שהיא כמובן אני." ~ ליאת קפלן

ראו גם[עריכה]