עם, מאכל מלכים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"הצדיע ורק אז הבחין שהצדיע לגזע עץ."

עם, מאכל מלכים הוא רומן מאת יצחק לאור על חיי הצבא שיצא לאור ב־1993.

מתוך הספר[עריכה]

  • "בחדר האחרון, שולט לו ריח של צבא."
  • "המפקד לא ידע את שמותינו, והיה מכנה אותנו בכינויים כשעברנו ליד החלונות שלו."
  • "התייחסנו להודעות על המשפטים ועל העונשים בשוויון נפש, לא צחקנו וגם לא בכינו."
  • "בלי החופש מה אנחנו שווים, מה שווים בני אדם שאין להם חופש?"
  • "אין להם מושג מה חושבים באותם רגעים העומדים באור, ולכן אין להם מושג קלוש ביותר על מהי רוח האדם."
  • "אחרי מאמץ שארך שניות או דקה, שוב הצדיע ורק אז הבחין שהצדיע לגזע עץ והמפקד כבר לא עמד אלא ישב בחשיכה."
  • "מדובר כמובן בבסיס צבאי, אולי ליד גבולה הזמני של מצרים, גבול גמיש וארוך."
  • "זוגות זוגות של צלצולים ארוכים, צלצולים צלולים, צלצולים צרודים, צלצולים צמודים מוטחים במחנה, ומכשיר הטלפון פועה כתינוק שחור, עשוי בָּקָליט, שנעזב לנפשו ככה סתם, או מוטב אונייה שחורה בים האלוהי."
  • "אם תרחיק האוזן מהמסדרון, נניח עד לשער הבסיס, לסוכת השומר, ייעלם כמעט לגמרי הצלצול, אט אט ייבלע ברעשים האחרים."
  • "בתקופה שכונתה לימים 'הכוננות', התגלגל מסמך סודי, שדר כלשהו מג'ונסון לאשכול, או להיפך, ממאיר עמית ליועציו של ג'ונסון, ואז הבינו החיילים, כי מלחמה עומדת לפרוץ בקרוב."
  • "ייתכן מאוד שאיש מן המסיידים אינו יודע את תולדות חייו של חברו ואפילו לא מהי עיר מגוריו. מחר יסיידו בהרכבים אחרים: אחד מהם יסייד יחד עם שניים אחרים, ואחד מן השלושה הבאים יסייד עם מישהו מהשלושה הללו, שלא יסייד מחר, ובכל פעם תתנהל כמעט אותה שיחה, בלי לדעת, או בלי רצון לשנות, בלי להכיר אחד את השני, או עם כמה שקרים מהנים על מקום המגורים, או על מעשי ההורים. לכן גם קשה מאוד להתייחס לפרטים הביוגרפיים שכאן ברצינות רבה מדי."
  • "עלה בו פתאום מין חשק עז לדבר בטלפון ולא לחדול, למרות שלא היה לו שום רעיון למי לטלפן, וזהו אולי הרגע המכריע בסיפור הזה. כי פתאום, לשמע הצלצול בין העצים, למראה המפקדה הדוממת, ראה חייליקו את עצמו כפי שאיש עוד לא ראה אותו, גם לא הוא עצמו, מראה חדש לגמרי של עצמו עלה בו, יושב ליד טלפון ומפטפט בעליצות, אולי אפילו עם אישה דומה קצת לאמו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "כניסה באור יום, דרך השער הראשי, אל הסיפור הישראלי בה"א הידיעה. ההתחנכות הצבאית, ההפיכה הדו־סטרית מילד לגבר, שהיא גם הפיכה מיהודי ישן לישראלי חדש." ~ יוני ליבנה
  • "עלילת הספר בכללותה היא תיאור רב קולי ומצבי של אינטראקציות רבות המאפיינות חיי צבא בישראל... למעט החייל שהושלך לכלא, כל המעורבים באינטראקציות סובלים. לאדונים (המפקדים) יש תסביכי שואה וקושי בשליטה, והעבדים (חיילים וחיילות) חיים בקהות חושים. מי מהם שזוכה בנגישות למשהו שיכול לשפר מעט את חייו מפעיל נגישות זו על מנת לדכא את מי שלא זכה בה." ~ אסף חזני