עם הזרם

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

עם הזרם (בצרפתית: À vau-l'eau) היא נובלה מאת ז'וריס-קרל הויסמנס שיצאה לאור ב־1882 ובתרגום לעברית ב־2021 (בהוצאת 'תשע נשמות').


  • "הו! חי שמיים, אם זה הולך להצליח, הישועה הגיעה!"
  • "הפשוט ביותר הוא לחזור למסעדה הישנה שלך."
  • "אי־אפשר לסמוך על המזל שיטה לך חסד ולא לקוות למשפט צדק מיד הגורל."
  • תיאטרון נראה לו בית עדנים וקסמו לו בתי הקפה, ומופעי הקברט אצל בולייה גירו אותו."
  • "הבה ננצל את הזמן הנותר לפני שישתלטו סופית גסות הרוח וההמוניות של העולם החדש."
  • "מאוחר מדי, תש אוני. אין ספק, החמצתי את חיי. מילא, לא נותר לי הרבה לעשות, חוץ מללכת לשכב לישון."
  • "המיסטיקה לבדה מסוגלת אולי להביא מזור לפצע המייסר אותי."
  • "אשרי המביטים בכל התלאות, ובכל הייסורים, ובכל המכות שמזמנים חיי העולם הזה כניסיון חולף."
  • "הוא הבין את חוסר התוחלת שבשינוי כיוון, את חוסר הטעם בכל התלהבות ובכל מאמץ. אתה צריך לתת לעצמך ללכת עם הזרם."

נאמר עליה[עריכה]

  • תסכול, המרה השחורה והייאוש נמסרים בנרגנות עולצת, שובבה ופעלתנית. בספרות כמו בחיים, הרחמים העצמיים מספקים עונג יקר, אם מתלווה אליהם מידה הגונה של אירוניה עצמית." ~ עמרי הרצוג
  • "משעשעת מאוד, מדכאת ואף מרגיזה לפרקים, וכאמור מודרנית ורלוונטית להפתיע." ~ איל חיות-מן