עמוס ידלין

עמוס ידלין (נולד ב־1951), היה אלוף בצה"ל, טייס קרב ומפקד בחיל האוויר, אשר שימש כראש אמ"ן, ומכהן כראש המכון למחקרי ביטחון לאומי.

"ביום הכיפורים תשל"ד התעוררתי, מוקדם בבוקר, לקול סירנה במגורי הקצינים בבסיס חיל האוויר בחצרים. בתוך דקות התייצבתי בטייסת, שם התבשרנו שבשש בערב תיפתח מלחמה. זו הייתה טעות, היא פרצה כבר בשתיים בצהריים. לפנות ערב כבר צללתי במטוס סקייהוק מעל מוצב לחצנית שליד קנטרה, בצפון תעלת סואץ, מנסה לשחרר שבע פצצות מרק 82 על כוחות מצריים שצרו על המוצב. זו הייתה הגיחה המבצעית הראשונה בחיי, וכל מה שקרה במהלכה לא תאם, ואף עמד בניגוד חריף, לאופן שבו התאמנתי והוכשרתי, ובוודאי לדוקטרינה שלאורה חונכתי." ~ מתוך המאמר פרי עטו ‫"מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין", באתר nrg מעריב, 27 בספטמבר 2009 (מקור)
"יצאנו לטיסה בלי מודיעין עדכני ובלי תצלומי אוויר לזיהוי המטרה. בשעה הראשונה של הטיסה, שבה טסנו מעל מערב סיני, לא הועברה אלינו שום מטרה. לבסוף קיבלנו מטרה על מפת קוד, ולמרבה ההפתעה המטרה הייתה בצד המזרחי של התעלה: כוחות מצריים שצרו על מוצב צה"לי. התבקשנו להפציץ את המוצב, כי המצרים ככל הנראה, כבר החזיקו בו. החושך כמעט ירד, וטסנו בגובה של 100 רגל, בניסיון להתחמק מהטילים והנ"מ, שבאור אחרון נראו מאיימים אף יותר. זה היה תרגיל טיסה שכל טייס צעיר אף לא היה מוסמך לבצע באור יום מלא. משכנו לתקיפה, מי התעלה נראו כפס כסף במדבר שהחשיך ונפרד מאור השמש האחרון. שחררנו את הפצצות ושברנו חזרה לגובה נמוך. ביציאה מהתקיפה נעלם מספר שלוש במבנה. הוא לא ענה לקריאות בקשר. בעודי תר אחריו חלף מולי מטוס מיג ‭,17‬ ובעוד אני שוקל להסתובב ולדלוק אחריו, כמעט התנגשתי בפנטום שזינב בו. חזרתי לבדי לבסיס חצרים המואפל. כמעט נחתי על מסלול דמה שהואר בחולות חלוצה. בעודי פוסע חזרה לטייסת, נשמע פיצוץ נורא. מטוס פנטום התרסק ליד מסלול נחיתה בחצרים, וקולות הנפץ של מאות פצצות המצרר שנשא על כנפיו והתפזרו סמוך לטייסת הבהירו לי, סופית, שאנחנו במלחמה, ושהיא אינה דומה כלל ועיקר למלחמה שניהלנו בששת הימים." ~ מתוך המאמר פרי עטו ‫"מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין", באתר nrg מעריב, 27 בספטמבר 2009 (מקור)
"18 ימים ו־25 גיחות לאחר מכן, כאשר הטייסת – שאיבדה 17 מטוסים, שבעה מטייסיה נהרגו וחמישה נפלו בשבי – התכנסה לתחקיר, הייתי כבר שונה לחלוטין ממי שהמריא לגיחה הראשונה ביום הראשון למלחמה. בוגר מלחמה קשה ואכזרית, שהתמודד עם טילים ואש נגד מטוסים, איבד חברים, ראה את המובילים שלו מתפוצצים באוויר ואת המטוסים עולים בלהבות כאשר הם פוגעים בחולות סיני או באדמת מצרים ממערב לתעלה. שם, ממערב לאיסמעיליה, נפגעתי מטיל במשיכה לתקיפה ב־16 באוקטובר, והתחמקתי מטיל אחר שחלף עשרה מטרים והתפוצץ מאחוריי כמה ימים מאוחר יותר." ~ מתוך המאמר פרי עטו ‫"מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין", באתר nrg מעריב, 27 בספטמבר 2009 (מקור)
"לאחר המלחמה חשתי תסכול וצער עמוק – תסכול על שלא קראנו את התמונה, על שלא מימשנו את הציפיות ועל שלא הכרענו את המלחמה 'חזק, מהיר ואלגנטי‭.'‬ וצער, עמוק ונוקב, על טובי חבריי שנפלו. עם זאת, ברמה האישית חשתי ביטחון עצמי רב על העובדה ששרדתי את המלחמה, שעמדתי בציפיות, שלחמתי כראוי. וברמה הלאומית חשתי תחושת הישג, שלמרות המחדלים והעיוורון הסתיימה המלחמה בהשמדת רוב סוללות הטילים, כשצה"ל מרוחק רק 101 קילומטרים מקהיר ובטווח תותחים מדמשק. מלחמת יום כיפור הייתה גורם מעצב שהשפיע על החלטתי להמשיך ולשרת בחיל האוויר ולהיות חלק מהקבוצה שתחזיר את חיל האוויר להיות כוח מרכזי בביטחון ישראל – מרתיע ומכריע, שולט בשמים ומשפיע דרמטית על המתרחש בארץ." ~ מתוך המאמר פרי עטו ‫"מנער לגבר: הקרב ששינה את חיי אלוף עמוס ידלין", באתר nrg מעריב, 27 בספטמבר 2009 (מקור)
"מה שמטריד אותי אינו יום ההפצצה. אני מכיר את המודיעין ואת חיל האוויר היטב. אני משוכנע שהם פיתחו יכולת מבצעית לפגוע קשות בתוכנית הגרעין האיראנית. מי שמפקפק ביכולת הישראלית יופתע. האופציה הצבאית שאותה צה"ל הכין היא אמיתית ואמינה. ישראל יכולה להתמודד גם עם התרחיש של היום שאחרי ההפצצה. כאשר הסונים כל כך חוששים מפני מעצמה גרעינית שיעית, אני לא מאמין שתתפתח מלחמה אזורית. הסבירות לכך שהסורים יירו טילים על תל אביב במצבם הנוכחי אינה גבוהה. הם לא ישכבו על הפסים למען האיראנים. חיזבאללה הוא כוח שבמוקדם או במאוחר נגיע איתו להתנגשות – עם התקפה באיראן או בלעדיה. כך שלהערכתי מה שצפוי לנו הוא איזושהי מכפלה נמוכה של מתקפת הסקאדים שהייתה ב־91', הירי הרקטי של 2006 והפיגועים בבואנוס איירס. איני שש לכך. איני מקל ראש בכך. ברור שהיום שאחרי התקיפה יהיה הרבה פחות נעים מאשר היום. ייתכן שיהיה צורך בפינוי של חלק ממרכזי האוכלוסייה בזמן העימות. אבל אני לא נבהל. אני לא מקבל את העמדה של אלה שהחשש מפני ירי רקטי על ישראל מביא אותם לידי שיתוק. אין כל יחס בין הסיכונים של התרחיש הזה לבין הסיכונים של מזרח תיכון גרעיני." ~ מתוך ראיון שערך עמו ארי שביט, "הגרעין האיראני - עמוס ידלין: הפצצה? לא עכשיו", "הארץ", 12 בספטמבר 2012 (מקור)
"אבל מה שכן מדאיג אותי הוא העשור שאחרי ההפצצה. גם בהנחה שהמתקפה הטכנית תצליח, כפי שאני משוכנע שיקרה, היא תעניק לנו שנים ספורות. עד שיתחולל שינוי משטר באיראן עלול לחלוף עשור. כך שכדי לגשר על הפער בין התקפה ישראלית מוצלחת לבין מניעת גירעון, אנחנו זקוקים לקהילה הבינלאומית ולארצות הברית. אנחנו זקוקים למשטר סנקציות שמתחזק ולא מתפורר. אנחנו זקוקים להבנה איראנית שההתקפה יכולה לחזור על עצמה. אנחנו זקוקים לכך שהעולם ימשיך את העבודה שבה התחלנו ולא יחבל בה. כפי שהדברים נראים כעת, הפצצה ישראלית בנקודת הזמן הנוכחית לא תשיג את התוצאה הזאת כיוון שאין לנו די לגיטימיות ואין לנו די אינטימיות אסטרטגית עם ארצות הברית. על כן, גם אם ההפצצה תעלה יפה וגם אם היום שלאחר ההפצצה לא יהיה יום של חורבן נורא, התוצאה הסופית עלולה להיות שנקבל גם הפצצה וגם פצצה." ~ מתוך ראיון שערך עמו ארי שביט, "הגרעין האיראני - עמוס ידלין: הפצצה? לא עכשיו", "הארץ", 12 בספטמבר 2012 (מקור)
"הטיסה עצמה הייתה מיוחדת מאוד. זו הפעם הראשונה שהחיל טס לטווח כזה, בלי מטוסי תדלוק, בלי לוויני צילום, המודיעין היה חסר, הפצצות היו טיפשות, אבל הטייסים חיפו על כך בכשרון וחוכמה. כמעט כל דבר שנעשה שם, נעשה באופן ראשוני ומסוכן יחסית. האזור רווי בסוללות נ"מ, באזור בגדד היו הרבה קווי מתח גבוהים ולכן המשימה הייתה מסוכנת ולמרות זאת, את החששות השארנו במקום אחר. אתה מתרכז בניווט, בלמצוא את המטרה. כשנחתנו חזרה עדיין לא הצלחנו לעכל את המשמעות של התקיפה. היינו מרוצים משני דברים: שהשגנו את המשימה ושכולם נחתו בשלום. בזמנו הייתי ממיר את התקיפה הזו בהפלת שני מיגים, אבל את המשמעויות ההיסטוריות של הגיחה והמשימה, אתה מבין רק אחרי הרבה שנים. היום ברור לי שהמשמעות האסטרטגית של התקיפה הזו הרבה יותר חשובה ויש לה משקל יותר כבד מכל מיג שמישהו הפיל. בשנת 1991 כתב שר ההגנה של ארצות הברית לדוד עברי, שעצם העובדה שישראל השמידה את הכור מנעה את הצורך של האמריקאים להתמודד עם נשק גרעיני במלחמת המפרץ הראשונה." ~ מתוך ראיון שערכו עמו יעל הררי ויובל שוהם, "‏שירות עמוס", "אתר חיל האוויר הישראלי", 27 בפברואר 2011 (מקור)
"ישראל חייבת לגלות נחישות להרחיב את הפגיעה המערכתית בחמאס, כדי להגביר את הלחץ עליו ולחדש את יכולת ההרתעה מולו. התנהלות חמאס בעזה נושאת מאפיינים של מדינה, ועל ישראל למנף זאת, כדי לדרוש ממנה אחריות מדינתית. אך כאמור, בה בעת, עליה גם לחפש הזדמנויות לסיום הלחימה עם השגת יעדי המבצע." ~ מתוך המאמר פרי עטו "בנחישות, בשיקול דעת ובהקדם", באתר "המכון למחקרי ביטחון לאומי", 15 בנובמבר 2012 (מקור)

נאמר עליו

"'שמעון פרס אמר פעם על אביו,' סיפר אדם שהיה מקורב לאירועים, 'שהוא איש חכם ש'תבונתו בשתיקתו'. ידלין הבן תמיד נחשב לאיש חכם, שהקשיב הרבה ודיבר מעט. הבעיה שעכשיו כראש אמ"ן הוא מדבר הרבה'." ~ על תפקודו כראש אמ"ן במלחמת לבנון השנייה. מתוך הספר "שבויים בלבנון: האמת על מלחמת לבנון השנייה" מאת עפר שלח ויואב לימור, תל אביב: משכל, 2007, עמוד 214.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: עמוס ידלין

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עמוס ידלין