פדריקו גארסיה לורקה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פדריקו גארסיה לורקה

פדריקו גארסיה לורקה (בספרדית: Federico García Lorca)‏ (5 ביוני 1898 - 19 באוגוסט 1936), משורר ומחזאי ספרדי.


  • "כל דבר ומסתוריו, והשירה היא מקום מסתורם של כל הדברים."
  • "אם נכון הדבר כי אני משורר בזכות אלוהים או השטן, אני משורר גם בזכות מאמציי."
  • "התיאטרון הוא השירה היוצאת מתוך הספר וצועדת ברחובות."
  • "התיאטרון הוא בית ספר של דמעות ושל צחוק."
  • "זוהי שעתנו; הפכנו למנצחים צעירים."
  • "אנו שבים לנעורינו כמו מארץ זרה."
  • "האדמה הזאת היא כנראה גן העדן האבוד."
  • "לשון הרע לעולם אינה חסרת המצאות."
  • "נשים זקנות מסוגלות לראות דרך הקירות."
  • "אין בנמצא דברים כה חיים וערניים כמו הזיכרונות."
  • "לא דאגתי ללידתי, ואינני חושש ממותי."
  • "קורדובה, מה רחוקה ומה בודדת."
  • "בעלמה מסתכל ונוגן לה בחמת חלילים."
  • "בלילה ההוא דהרתי בדרכי היפה מכל דרך."
  • "סגרתי את המרפסת לבל אשמע את הבכי, אך מעבר לקירות האפורים אין שומעים אלא בכי."
  • "אני רוצה לישון רגע. רגע, דקה, שנות דור, אך יידעו הכול שלא מתי."
  • "כי תבוא שעתי ואמות, עם גיטרה שלי קברוני בחולות שעל שפת הנחל."

קישורים חיצוניים[עריכה]