פובליוס טרנטיוס אפר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פובליוס טרנטיוס אפר (Publius Terentius Afer) היה מחזאי בתקופת הרפובליקה הרומית שהתמחה בקומדיות, ביניהן "הסריס". טרנטיוס חי בערך בשנים 195 עד 159 לפנה"ס, בתקופת "ראשית" השירה הלטינית.

  • "אנוש הנני, וכל דבר אנושי אינו זר לי." (במקור בלטינית : "HOMO SUM; HUMANI NIHIL A ME ALIENUM PUTO" )
  • "המזל מאיר פניו לאמיצים."
  • "אינני קונה תקווה במזומנים."
  • "כולי מלא בקיעים וכולי דולף מכל צדדיי."
  • "הכיצד? אדם מכניס לתוך ראשו להתמסר למה שבשבילו יקר יותר מאשר הוא עצמו?"
  • "עד כמה אדם אחד מתעלה על אדם אחר!"
  • "לא קיים דבר שלא נאמר לפני כן."
  • "בימינו ישנם בני אדם שיש בכוחם לגרום לרע להיראות טוב."
  • "חופש רב מדי משחית את כולם."
  • "הצדקה מתחילה בבית."
  • "מתינות בכל דבר."
  • "אהדה עיוורת מביאה לנו חברים; אמת כנה מביאה עלינו אויבים."
  • "דבר אינו קל יותר מאשר לדבר."
  • "כל דבר, יהיה קל ככל שיהיה, נראה קשה כשאנו עושים אותו בלב כבד."
  • "הזִקְנה כשלעצמה היא מחלה."
  • "למי שבריא קל לייעץ לחולים."
  • "אל לנו לחשוב כטובה מה שניתן לנו בתמורה."
  • "לעולם אין אנו מרוצים ממה שיש לנו."
  • "מספר הדעות כמספר האנשים."
  • "כשאתה רוצה הן מסרבות; כשאתה מסרב הן רוצות."
  • "מי שאינו יכול לעשות מה שיש ברצונו, חייב להסתפק במה שיש בכוחו לעשות."
  • "אנו חורצים משפט טוב יותר על ענייניו של הזולת מאשר על אלה שלנו."
  • "שקר גורר בעקבותיו שקר אחר."
  • "צדק מוגזם הוא אי צדק קיצוני."
  • "עבור האדם, דבר אינו טוב יותר מאשר החמלה."