פוליאנה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסלה של פוליאנה בפתח ספרייה בניו המפשייר

פוליאנה (באנגלית: Pollyanna) היא הדמות המרכזית בספרים "פוליאנה" ו"פוליאנה וג'ימי", פרי עטה של הסופרת האמריקאית אלינור הודג'מן פורטר.

על שמחה[עריכה]

  • "אני יכולה לשמוח שאין כאן מראה, כי בלי מראה אני לא יכולה לראות את הנמשים שלי."
  • "ברור שאני אנשום בכל הזמן שאעשה את הדברים האלה, דודה פולי, אבל זה לא יהיה לחיות. את נושמת בזמן שאת ישנה, אבל את לא חיה. אני מתכוונת לחיות... לעשות את הדברים שאת רוצה לעשות: לשחק בחוץ, לקרוא (לבדי, כמובן), לטפס על גבעות, לדבר עם מר טום בגן, ועם ננסי, ולגלות הכול על הבתים ועל האנשים ועל כל דבר בכל מקום בכל הרחובות היפים שעברתי בהם אתמול. לזה אני קוראת לחיות, דודה פולי, סתם לנשום זה לא לחיות!"
  • "כשאין מי שילביש אותך חוץ מתיבות מיסיון ואגודת הגברות, זה באמת נהדר פשוט להיכנס ולקנות בגדים חדשים לגמרי, שאפילו לא צריך להצר או להרחיב כי הם לא מתאימים לך!"

על חובה[עריכה]

  • "דודה פולי, בבקשה, אין שום דרך שתוכלי לשמוח על ה... כל עניין החובה הזה?"
"אני לא יכולה למצוא שום סיבה לשמוח. חוץ מ... לשמוח כשאגמור למלא את החובה!"

שיחות[עריכה]

  • "ננסי: בשם כל הטוב והיפה, מיס פוליאנה, איך שהבהלת אותי.
פוליאנה: הבהלתי? אוי, אני כל כך מצטערת. אבל באמת, אף פעם אל תיבהלי בגללי, ננסי. גם אבא ואגודת הגברות היו נבהלים, עד שהם גילו שאני תמיד חוזרת בשלום.
ננסי: אבל אפילו לא ידעתי שהלכת, לא ראיתי אותך הולכת, אף אחד לא ראה. בטח עפת לך ישר דרך הגג, כן, כן.
פוליאנה: כן, כמעט – אבל עפתי למטה ולא למעלה. ירדתי דרך העץ.
ננסי: את... מה?
פוליאנה: ירדתי דרך העץ שמחוץ לחלון שלי.
ננסי: כוכבים שבשמיים! הייתי רוצה לדעת מה הדודה שלך תגיד על זה!"