פונדקו של ירמיהו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.

פונדקו של ירמיהו היא נובלה מאת בנימין תמוז המתארת מציאות בה ישראל הופכת לדיקטטורה. הספר יצא לאור ב־1984.


  • "כי מציון תצא תורה ודבר השם מירושלים באחריות של 93 אחוזים."
  • "ומאחר שהערטילאים חיים באוויר, פגעו בהם היריות וקטלו שלושה מהם."
  • "אברכי ישיבת 'יֵהָרֵג וּבַל יעבור' היו מטמינים מוקשים בגני הילדים של חסידי סוּחוֹבְרוֹדְבְקָה, וילדי תלמוד תורה של הרב מקוֹדְקוֹדְרִילוֹבְקָה היו צולפים, ברגעים שאחרי השקיעה, בכדורי דוּם־דוּם לעבר הנערות של 'בית ישורון'."
  • "את כל המעשים הללו לא על דעת עצמו יצא לעשות ולא בגפו ביצע אותם. חבריו לישיבה סייעו בידו בפועל ממש; הרבנים חיזקו אותו בפסוקים קדושים; המשטרה – בפסוקים חילוניים. הממשלה – בהבעת צער ובגערה אבהית אוהבת."
  • ירושלים נותרו הנשים והילדים, החולים והנכים, הזקנים, הרבנים, ומורי־ההלכה וחסרי־הדעה ... אז יקטלו הערטילאים את הרבנים, והארץ תשקוט ארבעים שנה. אלא שיעקב בקרמן, או ג'ק בקר, יגיע לעת ערב במרכבתו אל המישור, בדרכו לאודסה. ובאודסה יעלה על אוניה – הוא ואשתו הצעירה – ויבוא אל חופי ארץ־ישראל. ואין לדבר סוף. עד שיבוא פותר־החידות בקץ הימים ויפתור לנו גם את החידה הזאת."