פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני

פילון האלכסנדרוני (חי בערך בשנים 15 לפני הספירה עד 45 לספירה) היה פילוסוף יהודי שחי באלכסנדריה וכתב בשפה היוונית.

כללי

• "על כן יכוננו מצעדי רגלם על פי החושים הכוזבים ולא יפנו אל משפט השֵכל אשר הוא בלתי עלול לתעות כמוהם, כי החושים לא יורו לנו בלתי אם את הַהוָה אשר הוא נגד עינינו, והשכל יעפיל לרוץ אורח עד קצות העתיד הצפון במרחק." ~ המלאכות אל קאיוס
• "התורה, במובן מה, יצירה אחידה שיש להשקיף עליה כל כולה בעיניים פתוחות, ולהקיף את כוונת הכתוב כולו כאחד, באופן מדויק ברור ואמיתי, מבלי לנפץ את השלמות ומבלי לפרק את האחדות. כי ברגע שחסר לפרטים את המבט בשלמותו, הרי הם נראים כדבר מה שונה בצורתו ובמינו. ובכן, מה הייתה כוונתה הראשונה של התורה? דעת, וכל אשר מתאר בד ובד גם תופעות של דעת." ~ שו"ת בראשית, ג', ג', על ברית בין הבתרים
• "החותם הארכיטיפי, שאנו אומרים שהוא העולם המובן, יכול להיות מזוהה רק עם הלוגוס האלוהי."
• "הדבר האחד הוא, כפי שכבר נאמר, זה שמחבר את כל היצורים ומחזיק יחד וחובק את כל החלקים, מונע מהם להתמוסס ולהיפרד."
• "דווקא מתוך כוחות אלו נוצר העולם המובן והגופני, שהוא הדגם של העולם הפנומנלי, וכפי שהאחרון מורכב מגופים גלויים, כך המובן מורכב מרעיונות בלתי נראים."
• "ריבון העולמים לא נשמח למפלת האויב, כי חוקיך הקדושים נטעו בלבנו רגשי אנוש, אך מודים אנחנו לך באמת על אשר עמלת וחסת עלינו, והמתקת לנו את הצרות הארוכות והתכופות."
• "בראשית השנה הטבעית, בחודש האביב, צוותה התורה לאכול מצות, זכר לדרישת המוסר של התאמת החיים לחוקי הטבע, שכן המצה היא סמל למתנות הטבע, בעוד שהחמץ מורה על תוצרת מלאכותית שאינה מקבילה לטבע." ~ חוקים מיוחדים, ב'
• "אל תחשוב שהגן ההוא היה כגנות ופרדסים הנמצאים אצלנו, אשר פריים למאכל ועליהם לתרופה כפי הידוע, כי האלוהים אינו צריך אליו, ובני אדם לא ישכנו שמה. אבל משמעו גן חכמה והשתכלות, אשר יורה אותנו על דבר הנפש וכל חלקי כוחותיה." ~ על גן העדן

חיי האדם

• "הימלט בן אדם מגופך, שהוא בית כלא, בכל כוחך ומאודך, הימלט מכל התענוגים אשר הם שומרי בית הכלא, הימלט גם כן ממושגי החושים שהנך משועבד להם. השפעתם של אחרים היא גדולה אפילו אם הם אינם מדברים. אוזניהם ועיניהם מושכות אותך לדברים שהם אוהבים. הווה נאמן לעצמך, ואז תתענג על דברים טובים שהם שלך." ~ הגירת אברהם
• "כי אחרי אשר מטבע האדם להתעורר אל הכבוד אל הענוה ואל הטוב בעת אשר עיניו רואות את מורהו את הורו ואת זקניו: עד כמה יתחזק לבבו אל מעשה הצדקה והמישרים אם ישוה נגד עיניו תמיד את הנעלה על כל ברואי תבל: את הבלתי נוצר אשר הוא הטוב והמרומם הנעלה והמאושר בתכלית!" ~ המלאכות אל קאיוס
• "מן היאות שהילדים יירשו לא רק את נכסי אבותיהם, אולם גם את מנהגיהם, שהרי במנהגים האלה התחנכו וגדלו משחר ילדותם, ולא יזלזלו במנהגים אלה מפני שלא נאמרו להם בכתב, שכן מי שמקיים את המצוות הכתובות אינו ראוי כל כך לשבח, היות והוא נרתע רק מפני הלחץ וירא מפני העונש, ואילו השומר את המנהגים שאינם כתובים, הריהו מראה את גודל נפשו, ומשום כך זוכה לתהילה."
• "ההורים עומדים על פי מהותם על קו הגבול בין התמותה ובין האלמוות שבקיום. פעולת הלידה מקרבת אותם לשאר בעלי החיים שגופם כלה, והיא גם משוה אותם לאלוקים בורא הכול. ידעו נא אלה [שאינם מכבדים את הוריהם] שיעמדו לפני שני בתי משפט, האחד הוא משפט אלוקים על חוסר יראת שמיים, שלא כבדו את אלה שהביאום מאי־מציאות למציאות, והשני – משפט הבריות על אי היותם אנושיים." ~ סורא, ד'

על האיסיים

• "אשר לאהבתם את האלוהים הנה רבות ראיות נאמנות לדבר, והן: כל ימי חייהם ישמרו על הקדושה והטהרה בכל עת ובכל שעה; אינם נשבעים כלל ואינם מוציאים מפּיהם דברי שקר; באלוהים יראו את מקור כל הטוב בלא ליחס לו כל רעה. אהבתם למוסר יוכיחו נבזה שהם שונאים בצע ובורחים מפּני הכבוד וחיי־החמדה, כובשים את יצרם ושולטים בתאוותיהם. מלבד זאת יסתפקו במועט, יחיו חיי צניעות ופשטות, ויתרחקו מן המותרות. הם מצטיינים במידת דרך ארץ ושקול הדעת ובמעלות כיוצא בהם. מעלותיהם הנוגעות לאהבת הרֵע הן: חבת הבריות, שוויון הזכויות, ועל כולן – שתוף החיים."
• "הבחירה אינה נעשית אצלם על פי המוצא המשפחתי, שהרי אין המוצא המשפחתי בא בחשבון לגבי מתנדבים, אלא על יסוד המסירות לשלמות המידות והשאיפה לאהבת הבריות. על כן אין בין האיסיים שום ילד קטן, ואף לא נער או עלם, כיוון שמידותיהם של הללו, שאינן יציבות מחמת חוסר הבגרות של גילם, נוטות לתהפוכות, אלא אנשים בוגרים שהם כבר על סף הזקנה, שאינם שטופים עוד בזרמי הגוף ואינם מונהגים על ידי היפעלויותיו, אלא נהנים מן החירות האמיתית, שרק היא בגדר חירות של ממש."

נאמר עליו

• "פילון מייצג מזיגה תרבותית יהודית־יונית מימי בית שני. תקופה זו מסומנת בהיסטוריה כללית בשם תקופה הלניסטית. הסופרים ההלניסטיים קרובים הם בכלל לרוח האדם האירופי באופן מחשבתו ותגובתו על תופעות תרבותיות שונות ובדרכי התבטאותו. מי שקרא ספרי ההיסטוריון פוליביוס או את החבורים של הסופר ההלניסטי־רומי סנקה מרגיש, כמה מודרניים הם הסופרים ההלניסטיים מן הדורות הללו. ומכל שכן שהסופרים היהודיים־הלניסטיים קרובים הם לעברי בעל השכלה, גם כיהודים וגם כהלניסטים." ~ מנחם שטיין