פינוקיו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איור פינוקיו מתוך המהדורה הראשונה של הספר, 1883

פינוקיו או בשמו המלא פינוקיו - הרפתקאותיה של בובת עץ (באיטלקית: l'Avventure di Pinocchio), הוא ספר ילדים מפורסם מאת קרלו קולודי, המתאר את עלילותיה של בובת עץ שובבה בשם פינוקיו שקמה לתחייה. הספר יצא לאור ב־1883 ונחשב לאחד מספרי הילדים הקלאסיים של העולם המערבי.

כללי[עריכה]

  • "עלה במוחי הרעיון ליצור בובת־עץ יפה. בובה מופלאה היודעת לזמר, לחול במחולות, להילחם בחרבות ולקפץ באוויר."
  • "על גבי הקיר אשר בקצה בית נראה תנור, ובתנור בערה אש. אך האש מצוירת הייתה, וליד התנור צוירה קדרה רותחת וממנה עולים אדים הנראים אמיתיים להפליא."
  • "בהגיעו לביתו מצא את הדלת חצי־פתוחה. הוא פתחה, נכנס, ואחרי שנעל את הדלת, ישב על הרצפה, נשם לאיטו ושמח."

תרגום ישראל דושמן[עריכה]

  • "הָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים צָחֲקוּ בִּמְלֹא פִּיהֶם לְמַרְאֶה לֵיצָן־הָעֵץ, הַטָס כְּחֵץ מִקֶּשֶׁת, וְלֹא עֲצָרוּהוּ."
  • "הוּא רָצָה לְהַשְׁכִּיחַ אֶת רַעֲבוֹנוֹ עַל־יְדֵי פִּהוּקִים: וּפִהוּקָיו הָיוּ רְחָבִים מְאֹד, עַד שֶׁפְּעָמִים הָיָה פִּיו מַגִּיעַ עַד לְאָזְנָיו. אַךְ אַחֲרֵי הַפִּהוּקִים הָיָה שָׁב הָרָעָב וּמֵצִיק לוֹ בְּיֶתֶר עֹז."
  • "אַף־עַל־פִּי שֶׁגֶּ’פֶּטוֹ הִתְאַמֵּץ לְהַעֲמִיד פָּנִים קָשִׁים, מָלְאוּ עֵינָיו דְּמָעוֹת וְלִבּוֹ דָּאַב בְּקִרְבּוֹ בִּרְאוֹתוֹ אֶת יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעָיו מִסְכֵּן וְעָלוּב כָּל כָּךְ."
  • "קָשֶׁה לְתָאֵר אֶת קַבָּלַת הַפָּנִים הַנִּלְהֶבֶת שֶׁנֶעֶרְכָה לוֹ לְפִּינוֹקְיוֹ עַל־יְדֵי חֲבוּרַת עֲמִיתָיו מִלַּהֲקַת לֵיצָנִים זוֹ! כַּמָּה חִבּוּקִים וְלִטּוּפִים וְכַמָּה צְבִיטוֹת וּסְטִירוֹת חִבָּה עָלוּ בְּחֶלְקוֹ שֶׁל הָאוֹרֵחַ!"
  • “הַכֹּל אַפּוֹטְרוֹפְּסִים לָנוּ, נוֹזְפִים בָּנוּ, מַטִּיפִים לָנוּ מוֹסָר, נוֹתְנִים לָנוּ עֵצוֹת. לוּ הָיִינוּ מְקַבְּלִים אֶת דִּבְרֵיהֶם, הָיוּ רוֹאִים אֶת עַצְמָם כְּהוֹרֵינוּ וּמוֹרֵינוּ לְכָל דָּבָר."

תרגום בינה אופק[עריכה]

בתרגומה של בינה אופק, הוצאת עופרים:

  • "הרי כולם יודעים שבול עץ לא יכול לדבר ולצחוק" ~ עמוד 10
  • "עוד הוא מדבר והנה האף שלו נעשה ארוך מאוד" ~ עמוד 43
  • "אבא, אבא'לה, הצילו!" ~ עמוד 56
  • "הכלב שלי ברח, אז מעכשיו תהיה אתה כלב השמירה שלי!" ~ עמוד 56
  • "פה טמונה הפיה בעלת השיער הכחול, שמתה משברון לב על היעלמו של אחיה הקטן, פינוקיו" ~ עמוד 59
  • "חבל שלא למדתי גיאוגרפיה" אמר לעצמו פינוקיו, "כי אז הייתי יודע איפה אני נמצא. אולי יש כאן פראים אוכלי אדם, או חיות טרף?" ~ עמוד 61
  • "בובות עץ אינן גדלות" ~ עמוד 64
  • "גם אני רוצה להיות ילד אמיתי!" ~ עמוד 64
  • "בשביל מה יש חברים?"- דג הטונה- עמוד 84
  • "אבא" אמר פינוקיו, "אני בכל זאת חושב שהיה לנו גם מזל!" ~ עמוד 90

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פינוקיו