פסקל קיניאר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פסקל קיניאר (בצרפתית: Pascal Quignard) (נולד ב־23 באפריל 1948), סופר צרפתי.

מתוך ספריו[עריכה]

חיים סודיים (1998)[עריכה]

  • נפש היא העולם כולו בקנה מידה קטן."
  • אהבה מהווה חיים סודיים, חיים מנותקים ומקודשים, חיים מרוחקים מן החברה."
  • "האהבה היא שיגעון של חליפין."
  • "מהי אהבה כי אם לאהוב עד לשיגעון את ריחו של הזולת?"
  • "מהי אהבה? אין זו התרגשות מינית, אלא צורך להימצא כל הימים בחברתו של הזולת, להיות קרוב לעיניו ולשמוע את קולו."
  • "הבה נקרא את ההגדרה העתיקה של האהבה: האהבה היא מה שגורם לנפש לחיות בנפשו של הזולת."
  • "המוזיקה והאהבה אינן נבדלות זו מזו: המדובר בהאזנה מקורית ומטורפת לחלוטין."
  • "להשתוקק זו מילה שלא ניתן להבינה; מילה שאין משמעה לראות, אלא לחפש, להצטער בגלל היעדרות, לקוות, לחלום ולצפות."
  • "כל הכרה עוברת תהליך של לידה."
  • "כל אדם רציני לחלוטין איננו אנושי."
  • "הטובה שבדרכים כדי לחשוב היא לכתוב."
  • "ישנה תשוקה שלא לדעת; ישנה התעלות הכרוכה בהתעלמות."
  • "מיהו זה אשר מציב את הדמויות בלילה? החלום."
  • "סופר הוא מי שאינו יכול להיגמל מן העִרפול, ומי שלעולם איננו מסוגל להשתחרר ממנו לגמרי."
  • "מי שלעולם אינו יכול לצאת מתוך עצמו, איננו יודע מהי אהבה. רק מי שיודע לעשות כן יכול להיכנס לעולמו של הזולת."
  • "מבטם של גבר ואישה מתמזג בנשמתם באופן חזק יותר מזה של התמזגותם במשגל."
  • "כאשר חיינו דיינו אנו יודעים כי איש אינו מעוניין באיש; אנו יודעים כי אין צורך להסתתר כדי להיות מוסתרים."
  • "חייו של כל אחד מאתנו אינם בבחינת ניסיון לאהוב, אלא בבחינת התנסות מיוחדת במינה."
  • "הקסם מתמצה באוזן מאזינה למוזיקה, בעין מתבוננת בתמונה, באהבת גופו העירום של הזולת, ובשפת הספרות המסתכמת בדממה."
  • "ההנאה שבקריאה, כמו זו שבאהבה, נובעת מן הגישה אל מחשבתו של הזולת."
  • "הקריאה היא ההנאה שבחשיבה משותפת עם המתים."
  • "לשתוק, לאהוב ולכתוב משמעם ניצחון חוזר ונשנה על כל הדברים הכרוכים באמירת שלום לעולם הזה."
  • "מהו אושר? פליאה הנפרדת מעצמה באמירת שלום."
  • "ההזדקנות והמוות מנוגדים זו לזה: ההזדקנות מנוונת ואילו המוות ממחזר ומחדש."

הסלון של וירטמברג (1986)[עריכה]

  • "אני אוהב את הקריאה מפני שזו השיחה היחידה שאותה אני יכול לקטוע בכל רגע."
  • "יש לי רושם כי לפעמים אנו כה מפוחדים עד כי המצאנו את הקריאה לעזרה כדי להתנחם."
  • "כלי המוזיקה אינם אלא כלי עזר; המוזיקה בלבד היא דבר נפלא."
  • "גבר ואישה לא נוצרו כדי לשמוע זה את זו; המוזיקה בלבד נוצרה כדי להישמע."

השם על קצה הלשון (1993)[עריכה]

  • "כתבתי כי זו הייתה הדרך היחידה שבה יכולתי לדבר בשתיקה."
  • "השיכחה איננה חוסר זיכרון, אלא סירוב לחזור אל בית הכלא של העבר."
  • "לכתוב משמעו לשמוע את הקול האבוד."
  • "משהו חסר מטרה אינו יכול להיות בגדר משימה."

מרפסת ברומא (2000)[עריכה]

  • "לנסות להסביר את מה שאנו אוהבים משמעו לשקר."
  • "ישנו גיל שבו אין אנו פוגשים עוד בחיים, אלא בזמן; אנו חדלים מלראות את החיים, ואנו רואים את הזמן המאכל אותם."

הצללים הנודדים (2002)[עריכה]

  • "הסופר הוא השקרן היחיד שאינו מסתיר את העובדה שהוא משקר."
  • "הסופרים הם רוצחיו של המוות."

וילה אמאליה (2006)[עריכה]

  • "קשה להיפרד מאלה שאנו אוהבים, אך קשה יותר להיפרד מעצמנו."
  • "ישנו באהבה משהו מקסים; משהו עתיק הרבה יותר ממה שאנו יכולים לתאר במילים, שאותן למדנו אחרי שנולדנו."
  • "ישנה הנאה לא בבדידות, אלא ביכולתנו להתבודד."

כל הבקרים שבעולם (1991)[עריכה]

  • "כל הבקרים שבעולם הולכים לבלי שוב."

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פסקל קיניאר