פרידה קאלו

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידה קאלו, 1926

פרידה קאלו (בספרדית: Frida Kahlo;‏ 6 ביולי 1907 – 13 ביולי 1954) היא ציירת מקסיקנית.

אמרותיה[עריכה]

  • "החלק החשוב ביותר בגוף הוא המוח."
  • "הציור שלי נושא עמו את מסר הכאב."
  • "אני מציירת פרחים, כדי שלא ימותו."
  • "מדוע אני רוצה רגליים אם יש לי כנפיים לעוף."
  • "אני מציירת את עצמי כי אני מבלה הרבה זמן לבד וכיוון שזה הנושא שאני מכירה הכי טוב."
  • "אל תלך מסביב לסבל שלך, זה עלול להרחיק אותך מהפנימיות שלך."
  • "הם חשבו שאני סוריאליסטית, אבל זה לא נכון. מעולם לא ציירתי חלומות, אלא את המציאות שלי."
  • "נהגתי לחשוב שאני האדם המוזר בעולם, אבל אז חשבתי שיש כל כך הרבה אנשים בעולם."
  • "מה שרציתי לבטא בצורה מאוד ברורה ואינטנסיבית הוא שהסיבה שאנשים היו צריכים לדמיין או להמציא אלים וגיבורים, הוא פחד טהור מהחיים ומהמוות."
  • "דייגו הוא ההתחלה, דייגו הוא הילד שלי, דייגו הוא החבר שלי, דייגו הוא אמן, דייגו הוא אבי, דייגו הוא המאהב שלי, דייגו הוא בעלי, דייגו הוא אמי, דייגו הוא אני, דייגו הוא הכול." ~ על בעלה דייגו ריברה

נאמר עליה[עריכה]

  • "היא ניסתה להבליט את היופי שבאי שלמות." ~ דנה אשכנזי
  • "למרות סבלה הגדול, קאלו חיה את חייה באינטנסיביות. תקופה ארוכה היא חיה כאילו עמדה למות כל רגע. כל יום היה יום נוסף, בונוס. היא לא נתנה לנכות שלה להרוס את חייה." ~ סירסה הנסטרוסה