פרידריך ניטשה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פרידריך ניטשה, 1875

פרידריך וילהלם נִיטְשֶׁה (בגרמנית: Friedrich Wilhelm Nietzsche)‏ (15 באוקטובר 1844 - 25 באוגוסט 1900), פילוסוף גרמני.[1]

כללי[עריכה]

  • "אין עובדות, רק פרשנויות."
  • אמנות מצילה אותנו מן האמת."
  • חיים חייבים שוב ושוב לגבור על עצמם."
  • גן עדן כל האנשים המעניינים חסרים."
  • "תמיד יש שיגעון באהבה, אבל תמיד יש היגיון בשיגעון."
  • "לעתים משפט קצר הוא פרי מחשבה ממושכת.”
  • "אה נשים, הן גורמות לעליות להיות יותר גבוהות ולנפילות יותר דחופות."
  • "אני לא יכול להאמין באל שרוצה רק שבחים כל הזמן."
  • "אלוהים מת. הייתי בהלוויה שלו."
  • "אלוהים מדבר ביוונית גרועה."
  • "רצון לאהבה: משמע שגם המוות לרצון לי."
  • "הקיום הוא יסוד הנצח בעונש."
  • "אומרים שעל טעם וטעימה אין להתווכח, והרי כל החיים אינם אלא ויכוח על טעם וטעימה!"
  • "רבים נוהגים בעקשנות במרדף אחר הדרך שבחרו לעצמם, מעטים במרדף אחר המטרה."
  • "ההפך מהאמת אינו השקר אלא האמונה."
  • "שלחתי זה מקרוב ספר. שמו: "מעבר לטוב ולרוע" (...לא על מנת שתקראי בו, ופחות מזה שתביעי בפניי את רשמייך. נניח שמותר יהיה לקרוא בו בשנה 2000 בערך)." ~ אגרות, עמ' 366, שנת 1886, לידידתו מאלוידה פון מייזנבוג
  • "הענקתי לאנושות את העמוק בספרים. וזה מחייב כפרה כבדה! זה מוציא אותך מכל מגע אנושי, זה יוצר מתח ורגישות עד לבלתי נשוא. אתה נעשה כחיה שפוצעים אותה בלי הפוגות. והפצע הוא אי-שמיעת תשובה, בת-קול של תשובה, והנטל, אשר בקשת להעבירו, לשתף אחרים בו... אתה חייב בדרך מבעיתה לשאתו על כתפיך לבדך." ~ אגרות, עמ' 372

הולדת הטרגדיה (1872)[עריכה]

  • "ההכרה הורגת את הפעולה. כדי לפעול יש צורך בעיניים מוסוות באשליה."
  • טבע שנוכר, העוין או המשועבד, חוגג שוב את חינגת התפייסותו עם בנו האבוד, עם האדם."
  • "על מנת שיוכלו להמשיך לחיות, הוכרחו היוונים מתוך אילוץ עמוק ביותר לברוא את האלים ההם."
  • "אותו יצר עצמו, המוליד את האמנות כהשלמתו ומושלמותו של הקיום, בבחינת פתיון להמשך החיים, הוא אשר חולל גם את העולם האולימפי, ששימש בידי ה'רצון' ההלני מעין ראי מזכך. האלים מעניקים צידוק לחיי אדם על ידי כך, שהם עצמם חיים אותם – וזהו צידוק האלוהים היחיד שהוא בגדר טעם מספיק!"

אנושי, אנושי מדי (1878)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – אנושי, אנושי מדי
  • "בכל מקום בו ראיתי יצור חי, ראיתי שאיפה לכוח."
  • "האם אין זו מידת נפש בזויה לדמות את האויב תמיד כמרושע."
  • "ודאי שאתה רשאי לדחות בקשה, אך לעולם אל תהא דוחה תודה."
  • "התשוקות נעשות מרושעות ונוכלות, אם מסתכלים עליהן ברשעות ונוכלות."
  • "החינוך הוא הריסת היוצא מן הכלל לטובת הכלל."
  • "התשוקה מגדילה את מה שאדם רוצה בו; היא עצמה צומחת מכוח אי מימושה."
  • "דבר מוזר הוא העונש שלנו: אין הוא מטהר אלא מכתים, והוא הפשע הגרוע מן הפשע עצמו."
  • "כמה היטב נשמעות מוזיקה רעה וסיבות גרועות כאשר אנו צועדים אל מול האויב."
  • "תקווה היא הגרועה שברעות, היא רק מאריכה את עינויי האדם."
  • "מן הראוי לסלק את מקבצי הנדבות, כי אתה מצטער בתתך, ומצטער בחדלך מלתת."
  • "כל חכם גדול זקוק למסיכה. יתר על כן, על פני כל חכם צומחת מסיכה עקב הפירושים המסולפים לדבריו."
  • "מן הראוי היה שלא להתיר לאיש להחליט דבר לגבי חייו מתוך מצב של התאהבות."
  • "מן הראוי להתיר בפומבי את כל הנדרים שנדרו המאוהבים."
  • "כדי לבנות מקדש צריך להרוס מקדש."
  • "אתה הולך אל האישה? אל תשכח את השוט!"
  • "כשאנו עוברים חוויה, צריך לשקוע בה ולעצום את העיניים, במקום להיעשות צופים מיד. כי זה מקלקל את העיכול הטוב של המאורע, ובמקום שנפיק ממנו חוכמה אנו יוצאים משם עם עיכול רע."
  • "את מי שונאת האישה יותר מכל? - כה אמרה הפלדה אל המגנט: 'אותך אני שונאת יותר מכל, כי מושך אתה, אך לא די כוח בך להצמידני אליך'."
  • "אדם חייב להישמר מלהיות חולה זמן רב מדי. שכן, במהרה העדים למחלתו יכעסו על מצווה זו הכרוכה בהתחייבות המכוונת לרחמיהם. הם יהיו בקושי רב מסוגלים להחזיק מעמד במצב רוח שכזה, ומיד יחשדו באופייך ויאמרו: מגיע לך להיות חולה ואין אנו צריכים עוד להתאמץ ולהשתתף בצערך."
  • "לחולה, הטובה שבתרופות היא קצת בריאות פה ושם."
  • "להישאר שוכב מבלי נוע וקצת להרהר, זו התרופה הטובה ביותר לכל מחלות הנפש. ועם קצת רצון טוב השימוש בה נעשה משעה לשעה נעים יותר."
  • "מי שמתכחש לגאוותו הוא גאה בדרך כלל באופן כה גס, שכדי לא להתבזות הוא עוצם את העיניים בנוכחותה."
  • "אם תרצו להעפיל גבוה, השתמשו ברגליכם שלכם! אל תניחו שישאוכם, אל תתישבו על גבם וראשיהם של אחרים."
  • "מיד לאחר שאתה מתרומם גבוה יותר מן האנשים המתייחסים אליך בהערצה, הם חושבים שנפלת וירדת מגדולתך. הייתה להם הרגשה בכל הנסיבות שהם ברמתך. (והיה זה בזכותך)."
  • "אדם מלא שמחה חייב להיות איש טוב. אולי אינו הכי נבון, כי הוא משיג את מה שהגדול בחכמים שואף אליו בכל כושר תבונתו."
  • "מוטב שלא נייסד את חיינו על בסיס מוגבל מדי של רצונות. מפני שאם נתכחש לשמחות המתאפשרות על ידי הכיבודים, קשרי החברה הגבוהה, האמנות, הרווחה והתאוות, עוד יגיע יום שבו נחוש לפתע שבמקום להשיג את החוכמה כידידתנו, ההתכחשות תוביל אותנו לנקודת רוויה ושאט נפש מחיינו."
  • "העושר חייב להיות בנמצא אצל אנשי רוח בלבד. אחרת הוא מהווה סכנה לציבור. כי העשיר אינו עושה שימוש בזמנו הפנוי כפי שעושרו מרשה לו, אלא ממשיך להשתוקק תמיד לעוד ועוד. שאיפה זו הופכת לשעשוע עבורו ולתחבולתו העיקרית נגד השעמום."
  • "עד לנקודה מסוימת הרכוש מאפשר לאדם יתר עצמאות וחופש פעולה. אך מעבר לזאת הרכוש הופך לאדון ובעל הרכוש לעבד. ואז הרכוש מחייב אותו להקדיש את זמנו ומחשבתו כדי לעמוד בקשרים, להיצמד למקום אחד, להתחבר עם מעמד אחד, אולי אפילו על חשבון צרכיו הפרטיים העיקריים."
  • "על ידי ודאותו של המוות אדם יכול להמתיק את חייו בטעם עדין וריחני של חוסר דאגה. אך עכשיו אתה, רוקח מוזר של הנשמה, הפכת את המוות לרעל מר הממאיס את החיים כולם."
  • "בדרך כלל אנו מרגישים בחסרונו של אדם זמן רב לאחר מותו כדבר שאין להבינו: אנו מרגישים בחסרונם של הגדולים שבאנשים, במקרים רבים רק אחר עשרות שנים. אדם ישר יאמר כשמישהו נפטר שכלל אין להצטער עליו. מי שבאופן חגיגי אומר את ההספד הוא אדם צבוע. רק מאוחר יותר אנו מבינים את ההצדקה לקיומו של האדם, והדברים החרוטים על מצבתו הם אנחת אמת מאוחרת של צער."
  • "לעולם אל נא תתחרט, אך אמור לעצמך מיד: זאת אומרת להוסיף טיפשות שנייה על הקודמת. אם עשית את הרע חשוב איך לעשות את הטוב. אם אתה נענש בגלל מעשיך הרעים קבל את העונש בהרגשה שאתה עושה את הטוב במונעך מזולתך להיות טרף לאותן שטויות. כל חוטא אשר נענש יכול לחוש כמי שנותן שיעור לאנושות."
  • "החרטה היא טיפשות והבל כנשיכת כלב באבן."
  • "הכעס מרוקן את הנפש מכל אוצרותיה באופן שהתחתית נראית באור. זו הסיבה שאם אין אנו רואים בצורה אחרת, יש לעורר את כעסם של בני לוויתנו, תומכינו כאויבינו, כדי לדעת על המתרחש מאחרי גבנו."
  • "ממה שאתה רוצה ללמוד ולהכיר היטב אתה חייב להתרחק, לפחות לזמן מה. רק כשמשקיפים על העיר ממרחקים מבחינים היטב במגדליה הגבוהים המתנשאים מעל בתיה."
  • "אם החיים התאכזרו אליך ולקחו ממך כל מה שהיה כבודך ושמחתך: את חבריך, בריאותך וכל הטובין שלך; תגלה אולי לאחר המכה, כאשר החרדה הראשונה כבר נעלמה, כי אתה עשיר יותר מאשר קודם לכן. רק ברגע זה אתה יודע מהם הדברים השייכים לך באמת, ומהו המצב שבו לא יוכל כל שודד לפגוע בהם. לכן, זה אולי מצב שבו אנו נפטרים מכל הביזה והמבוכה באצילות של בעל אחוזה."
  • "מי שמעדיף את היפה על היעיל גומר כילד המעדיף סוכריות על לחם, על ידי כך שהוא מקלקל את הקיבה, ועל ידי השקפת עולם מרה."
  • "כל הדברים הטובים מדרבנים את החיים, ואפילו ספר טוב שנכתב נגד החיים."
  • "מהי לכן האהבה, אם לא לשמוח ולהבין כשאנו רואים מישהו פועל ומרגיש באופן שונה מאתנו, ולפעמים ההפך מכפי שאנו? כי האהבה מאחדת את הניגודים באמצעותה של השמחה. אסור להתעלם מן הניגודים או לכלותם."
  • "מנין יכולות להיוולד תשוקות פתאומיות של גבר ואישה, תשוקות עמוקות וקירבה? הן נובעות אך ורק מן התאווה; אך בעוד שהגבר מוצא באישה חולשה, מחסור ועליצות גם יחד, קורה משהו בתוכו כאילו נפשו חפצה לעלות על גדותיה: ברגע זה הוא נפגע ונעלב. זו בדיוק נקודת התורפה שממנה מתפרצת אהבה גדולה."
  • "לקנאה המצויה יש הרגל לפטפט מיד לאחר שהתרנגולת הטילה ביצה. זוהי מין דרך לשפוך את לבך ולהירגע. אך קיימת קנאה עמוקה יותר. במצב זה מי שישאר אילם ויביע משאלה כי זה יגרום לכל האנשים לשתוק, יכעס בצדק שהוא אינו משיג את המטרה. הקנאה האילמת גדלה בתוך השקט."
  • "אדם צריך זיכרון יוצא מן הכלל כדי לזכור את כל ההבטחות שהוא מבטיח."
  • "אם חפץ אתה בשלוות נפש ובאושר - האמן; אם נוהה אתה אחרי האמת - חקור..."
  • "סופו של איש האמת להגיע לכלל הכרה שהוא משקר כל ימיו."
  • "מי שאינו משקר אינו יודע אמת מהי."
  • "כאשר האדם, אבי ההרס, ההרס העצמי, פוצע את עצמו, פצע זה הוא המכריחו לחיות."
  • "האדם הוא דבר נזיל ונוח לקבל צורה - אפשר לעשות ממנו כל מה שחפצים."
  • "אומרים אתם: העניין הטוב הוא המקדש את המלחמה? ואני אומר לכם: המלחמה הטובה היא המקדשת כל עניין."
    • גרסה אחרת: "תאמרו מטרה טובה מצדיקה אפילו מלחמה, אני אומר לכם: מלחמה טובה היא זו המצדיקה כל מטרה."
  • "אין בידנו למנוע את לידתנו, אך יש בידנו לתקן משגה זה..."
  • "אהוב את אויביך, בגלל שהם מפיקים ממך את הטוב ביותר."
  • "היה לרובינזון משרת יותר טוב מששת: שמו היה – קרוזו."
  • "הכל באישה חידה והכל פתרון אחד לו - הריון; הגבר אינו אצל האישה אלא אמצעי בלבד, המטרה היא תמיד הילד."
  • "לכדור הארץ יש עור, לעור הזה יש מחלות, אחת המחלות הללו קרויה... אדם."
  • "אתה הכוכב הגדול! גם אושרך כלא היה, לולא היו אלה אשר להם אתה מאיר."
  • "הרעש מחסל את המחשבה."
  • "הרצון הוא האיש החזק והעיוור, שנושא על גבו את האיש הצולע שעיניו פקוחות."
  • "יש מי שבשבילו הבדידות היא בדידותו של המוגבל, ויש מי שבשבילו הבדידות היא בריחה מהמוגבל."
  • "האדם הוא החיה האכזרית ביותר."
  • "על הר האמת אתה אף פעם לא מטפס לשוא; או שתגיע לנקודה גבוהה יותר היום, או שתאמן את עצמך להגיע יותר גבוה מחר."
  • "אנשים שנותנים בנו את אמונם המלא, מאמינים שמגיע להם גם האמון שלנו. ההנחה הזו שגויה, מתנה לא מביאה זכויות."
  • "הדרך הכי טובה להשחית את הנוער היא להדריך אותו להעריך יותר את אילו שחושבים כמוהו מאשר את אילו שחושבים אחרת."
  • חוכמה מציבה גבולות אפילו לידע."
  • " מספיק קשה לי לזכור את הדעות שלי מבלי להיות מחוייב לזכור גם את ההנמקות להן!"
  • "אני חושב שהבנתי למה רק האדם לבדו צוחק; הוא לבדו סובל באופן כה עמוק עד כי היה חייב להמציא את הצחוק."
  • "מי שיש לו 'למה' שלמענו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל 'איך'."
  • "רק מוזיקה מבחילה מכניסה כסף כיום."
  • "האדם לא רוצה להיות חופשי אלא נשלט."
  • "סופר טוב ניחן לא רק באינטלקט שלו אלא גם באילו של חבריו."
  • "האלוהים שלכם מת ורק הבורים בוכים. אם אתם טוענים שיש גיהנום, אז ניפגש שם!"
  • "אדם שופט עצמו לפי הכוונות שלו, אחרים לפי ההישגים שלהם."
  • "סופרים צריכים לשתוק כשהיצירות שלהם מדברות."
  • "האושר היחיד ניתן לנו במפעלי היצירה."
  • "הצורך איננו עובדה מבוססת אלא פרשנות."
  • "התביעה להיות נאהב היא מן החוצפות הגדולות ביותר."

דמדומי שחר (1881)[עריכה]

  • "לנסות זה לדמיין."
  • אושר, יהיה מה שיהיה, מעניק אוויר, אור וחופש תנועה."
  • "עצם הדבר הזה, להבין סיבה ומסובב כסיבה ועונש, כמה נורא הוא ומנוגד לתבונה!"
  • "יש למחות מנשמתו את נקיפות־המצפון כִּמְחוֹת לכלוך ולרמוז לו איך יוכל לפצות, ואף למעלה מזה, על הנזק שאולי גרם לאדם באמצעות גמילת חסד עם אדם אחר ואולי אף עם הכלל."
  • "בדרך בה הם [היהודים] מכבדים את אבותיהם ואת ילדיהם, בבינה הטמונה בחיי ונימוסי הנישואים שלהם, מצטיינים הם על פני כל בני אירופה."
  • "כמה קלה יותר תהיה הרגשת החיים הכללית אם נוסף על האמונה באשמה נשתחרר גם מיצר הנקמה הישן ואף נחשוב את ההליכה בדרך הנוצרית ונתינת ברכה לאויבינו וגמילת חסד עם מי שפגעו בנו לחוכמה יתרה מצד האנשים המאושרים! הבה נסלק את מושג החטא מהעולם – ותיכף ומיד נשלח בעקבותיו גם את מושג העונש."
  • "נטולי-הפחד... אינם זקוקים לא לכיבודים ולא לגינונים; הם מפרסמים... את היושר, את המישרין בדיבור..., כאות היכר למפחיד המודע לעצמו." ~ עמ' 267
  • "אין לך דרך טובה יותר להשחית צעיר, מאשר ללמדו שיכבד את המסכים לדעותיו יותר מאשר את הנבדל מהן." ~ עמ' 289
  • "לא די בכך שהוכחת דבר, אתה חייב גם לפתות אנשים לדבר ההוא או להעלותם אליו. על כן חייב איש הדעת ללמוד להגיד חכמתו: ולפעמים אף כך, שתישמע כדבר כסל." ~ עמ' 301
  • "לעולם אל תעצור או תאטום אזניך בפני מה שעלול לעלות על הדעת נגד דעתך! נדר זה נדור לעצמך! ראשית יושרה של החשיבה היא. צא יום-יום למסע מלחמה אף נגד עצמך. ניצחון ומוצב שנכבש, אינם עוד עניינך שלך, כי אם של האמת, - אך גם מפלתך אינה עוד עניינך שלך!" ~ עמ' 310
  • "לעשות דברים, שריחם רע ביותר, ואשר כמעט ואין מעיזים לדבר בהם, אלא שהם מועילים ונחוצים, - גם זה בגדר מעשי גבורה. היוונים לא התביישו למנות עם עבודותיו הגדולות של היראקלס גם את ניקוייה של אורווה." ~ עמ' 326
  • "הנחש שאין בכוחו עוד להשיל את עורו – יאבד. וכמוהו אנשי הרוח שמונעים בעדם לשנות את דעתם; הם חדלים להיות אנשי-רוח." ~ עמ' 384

המדע העליז (1882)[עריכה]

  • "מוסריות היא אינסטינקט העדר באינדיבידואל."
  • "האכזריות היא תרופתה של גאווה שנפגעה."
  • "הרעל שהורג אנשים חלשים מטבעם, ממריץ את החזקים."
  • "ההחלטה הנוצרית להשקיף על העולם כרע ומכוער, גרמה לו להיות מכוער ורע."
  • "יש בכוחו של האמן לעורר את כוחות הפעולה הרדומים בנפשו של הזולת."
  • "מה שאנו עושים לעולם אינו מובן, אלא רק זוכה לשבח או לגנאי."
  • "לעולם לא נצא חובת רכות שאנו חייבים בה כלפי האישה."
  • "ההסברים המיסטיים נחשבים לעמוקים; האמת היא, שאין הם אפילו שטחיים."
  • "רעד וחיל אוחזים בנו שוב; מיהו זה אשר ישתוקק לקדש מחדש כאלוהית מפלצת זו של עולם לא נודע, כפי שנהגו חכמי העולם העתיק?"
  • "איך עשינו זאת? איך הצלחנו לשתות את הים עד תומו? מה המעשה אשר עשינו כאשר התרנו את הארץ הזאת משמשה? האין אנו צונחים מטה מטה ואחורה והצידה ולפנים - לכל עבר? היש עדיין למעלה ולמטה? האם לא נהיה קר יותר? האין יורד הלילה כל הזמן - עוד ועוד לילה? האין צורך להדליק פנסים לפני הצהרים? האם עדיין איננו שומעים כלל את שאון הקברנים הקוברים את אלוהים? האם עדיין איננו מריחים כלל את הריקבון האלוהי? - גם אלים נרקבים! אלוהים מת! אלוהים יישאר מת! ואנחנו הרגנו אותו!"
  • "מטרתו הסופית של המדע אמורה לגרום לו, לאדם, הנאה רבה-ככל-האפשר וצער מעט-ככל-האפשר. אולם מה הדין אם ההנאה והצער כה מקושרים הם זה בזה בחבל אחד, שכל מי שרוצה ליהנות הרבה-ככל-האפשר מן האחד, נאלץ ליטול הרבה-ככל-האפשר מן האחר? [...] הסטואיקאים לפחות סבורים היו שאכן כן הוא, והיו עקביים בכך, בשאפם להנאה מעטה-ככל-האפשר ובלבד שצערם מן החיים יהא מועט-ככל-האפשר. [...] למעשה ניתן בעזרת המדע לקדם את המטרה האחת וגם האחרת! ייתכן שכיום הוא נודע יותר מצד כוחו להוריד את האדם מנכסי שמחותיו ולעשותו קר, אנדרטי וסטואי יותר. אך עדיין הוא יכול להתגלות גם כמחולל-הסבל הגדול - או אז ייתכן שייתגלה מצד הכוח המנוגד אשר בו, מצד יכולתו האדירה לחשוף שמיים חדשים של שמחה".
  • "חיים אלה, אשר אתה חי כעת ואשר חיית עד כה, תהיה נאלץ לחיותם שוב ושוב ופעמים אין ספור; ושום דבר לא יתחדש בהם, כי אם כל מה שהיה, כל כאב וכל עונג, כל מחשבה וכל אנחה, וכל דבר קטון לאין שיעור וגדול לאין מידה, בעל כורחך ישוב ויתרחש עמך והכל בדיוק באותו הקשר ובאותו סדר."
Nuvola apps kcmsystem.png דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט.
לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

• 'כורח הוא לנו להוליד תמיד את רעיונותינו מתוך כאבינו ולציידם מרחם בכל מה שיש עמנו מן הדם והלב והאש והעונג והתשוקה והייסורים והמצפון והגורל והגזירה... רק הכאב הגדול הוא גואלה האחרון של הרוח' [עמ' 155] • 'מאי משמע "לחיות"? – לחיות – משמע: להיותך מרחיק מעליך בלי הרף משהו המבקש למות; לחיות – משמע: להיותך אכזרי וללא-חוס לגבי כל מה שנחלש ומתיישן בנו, ולא בנו בלבד' [עמ' 202] • 'כיצד משתנה הטעם הכללי? על ידי כך, שיחידים, אדירים, בעלי השפעה, מטיחים ללא בושה את דברם: "דבר פלוני מגוחך, דבר אלמוני הוא הבל", כלומר, מטיחים את משפט טעמם ומיאוסם ומשליטים אותו על דרך האלימות, - על ידי כך הם מטילים על רבים כפייה שנעשית בהדרגה להרגלם של רבים נוספים, ולבסוף נעשית צורך לכולם' [עמ' 209] • 'כיום הכאב שנוא הרבה יותר ממה ששנאוהו בני האדם הקודמים, ומדברים בגנותו כפי שלא דובר מעולם, יתר-על-כן, עצם מציאותו של הכאב הוא בגדר רעיון שאין לשאתו, באים בגללו בטרוניה אל הקיום בכללותו ומטילים על מצפונו את האחריות לכאב' [עמ' 215] • 'הלא שמעתם את שמעו של אותו איש מטורף, אשר בבוקרו של יום בהיר הדליק פנס, רץ בשוקה של עיר וזעק בלי הרף: "אני מחפש את האלוהים! את האלוהים אני מחפש!" - ומכיוון שאותה שעה הזדמנו שם בני אדם רבים מאותו סוג שאינו מאמין באלוהים, עורר האיש צחוק רם. "האמנם אבד?" שאל האחד. "שמא נתעה בריצתו כמו ילד?" אמר השני. "ואולי מסתתר הוא? המפחד הוא מפנינו. או ירד בספינה? היגר?" - כך קראו וכך צחקו זה אל זה' [עמ' 274] • ' "הקדמתי לבוא" אמר האיש "שעתי טרם הגיעה. התרחשות אדירה זאת היא עדיין בדרך והיא נודדת – טרם הגיעה לאזני בני אדם... מעשים גם לאחר שנעשו, עדיין צריכים זמן, על מנת שייראו ויישמעו' [עמ' 275] • 'המצאת אלים, גיבורים, אנשים עליונים מכל סוג, וכן המצאת אנשים נספחים, אנשים תתאים, גמדים, פיות, קינטאורים, סאטירים, דימונים ושדים, המצאתם של כל אלה לא הייתה אלא התאמנות אין-ערוך-לה לצידוק אנוכיותו ועריצותו של הפרט: החרות שזיכו בה את האל ביחסו לאלים אחרים, בסופו של דבר זיכו בה המזכים את עצמם, ביחסם לחוקים ולמקובלות ולשכנים' [עמ' 283] • 'כשמטרה גדולה לך, אתה חזק אף ממידת הצדק ולא רק ממעשיך ושופטיך' [עמ' 307] • 'לא לכלות מעוצמת המועקה הפנימית וחוסר הבטחון בעקבות הסבל הגדול שאתה גורמו, ולשמע זעקתו של הסבל הזה – רק זה בחזקת גדול, רק זה שייך לגדלות' [עמ' 338] • 'הוגה-דעות אינו זקוק לתשואות ולמחיאות כפיים, בתנאי שמובטחות לו מחיאות כפיו שלו עצמו, דבר שאין הוא יכול בלעדיו' [עמ' 342] • 'הנתיב לגן-עדנו של אדם, מוליך תמיד דרך עדני התאווה של גיהנום שלו' [עמ' 350] • 'יוצר בלי הפוגות, מטבעו הוא "אם", במשמעות הרחבה של המילה, איש שאינו יודע ואינו שומע דבר מעבר להריונותיו ולידותיו של רוחו, ואשר אין לו זמן לתת את דעתו על עצמו ועל יצירתו ולהשוותם' [עמ' 398]

כה אמר זרתוסטרא (1883 - 1885)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – כה אמר זרתוסטרא
  • "החטא לאלוהים היה לפנים גדול החטאים, אך הנה מת האלוהים ובזאת מתו גם החוטאים ההם. כעת הדבר האיום ביותר הלא הוא לחטוא לארץ."
  • "הלא כאילן האדם. ככל אשר ירבה לשאוף אל על ואל אור יגבירו שורשיו כמיהתם ארצה, מטה, לחושך, לתהום – לרשע."
  • "גדלותו של אדם בזה שגשר הוא ולא מטרה: מה שאפשר לאהוב בו באדם הוא זה שמעבָר הוא ושקיעה."
  • "אהבה מהי? בריאה מהי, ערגה מהי? כוכב מהו? אלו שאלות אשר ישאל האדם האחרון ובעיניו ימצמץ. אותה שעה והנה צמקה וקטנה הארץ ועליה מדדה האדם האחרון המקטין את הכל. ואת מינו אין להכחיד כאשר לא יוכחד מין הפרעוש; האדם האחרון יאריך ימים יותר מכל שקדם לו."
  • "זה דבר חכמתו: 'היה ער על מנת שתיטיב לישון'. ואכן, אלמלא היה בהם, בחיים, טעם, וחייב הייתי לבחור בשטות כלשהי, הייתה זו לי המובחרת שבשטויות."
  • "כל כולי גוף, ושום דבר זולתי זאת. ונפש אינה אלא מילה למשהו השייך לגוף. הגוף הוא בינה גדולה, ריבוי בעל משמעות אחת, מלחמה ושלום, עדר ורועה."
  • "האדם הוא דבר שהכרח לגבור עליו; ועל כן עליך לאהוב את מידותיך הטובות – כי בהן צפון אבדנך."
  • "לעתים קרובות בעלותי אני מדלג על פני מדרגות – ושום מדרגה לא תסלח לי על כך."
  • "השלום אהבו כאמצעי למלחמות חדשות. ואת השלום הקצר – יותר מן הארוך."
  • "יהא שלומכם ניצחון."
  • "הו! איך לא אשתוקק לנצחיות, לטובה שבטבעות, לטבעת הנישואין של השיבה הנצחית? מעולם לא פגשתי באישה שאיתה הייתי רוצה להעמיד ולדות, אלא אם כן הייתה זו האישה אשר אהבתי. כי אהבתיך, הו נצחיות! כי אהבתיך הו נצחיות!"
  • "לא אאמין באף אל שאינו יודע לרקוד."
  • "עשר אמיתות עליך למצוא ביום: ולא, גם בלילה עוד תחפש אמת ונפשך תישאר רעבה."
  • "אכן, מרוב עייפות אף למות לא נוכל עוד; ועתה עודנו ערים ומוסיפים לחיות- בתוך כוכי קברים."
  • "לארץ, הוא אמר, יש עור; ועור זה נגוע במחלות. אחת המחלות האלה, למשל, נקראת 'אדם'."
  • "לגאול את העבר ולהפוך כל 'היה' ל'כך רציתי שיהיה!'- רק לזה אני קורא גאולה!"
  • "קשה לחיות עם בני אדם, כי קשה כל כך לשתוק. בייחוד לפטפטן."
  • "האם מכירים אתם את בהלת הנרדם?- חיל ורעדה אוחזים אותו עד בהונות רגליו, כי הנה הקרקע נשמטת מתחתיו והחלום מתחיל."
  • "לא אני הפה לאזניים האלה."

מעבר לטוב ולרוע (1886)[עריכה]

  • "כל אשר מאהבה ייעשה, מתרחש תמיד מעבר לטוב ולרוע."
  • "מי שבּז לעצמו, עדיין מכבד הוא את עצמו בבחינת בּז."
  • "לדבר הרבה על עצמך יכול להיות אמצעי להסתיר את עצמך."
  • "אם אתה מביט לתהום לאורך זמן, התהום מביטה בך בחזרה."
  • "יבורכו השוכחים, כי הם משיגים את הטוב גם מכשלונותיהם."
  • "לא זה שרימיתני זעזע אותי, כי אם שהינני מוסיף להאמין לך!"
  • "אהבה לאישה אחת זו ברבריות, משום שזה נעשה על חשבון הנשים האחרות."
  • "מת האלוהים! לא יחיה עוד! ואנו רוצחיו!"
  • "האנוכיות שייכת למהותה של הנפש האצילה, וכוונתי לאמונה בל־תימוט, שיצורים שונים ממנו חייבים מטבע הדברים להיות משועבדים ליצורים ש'כמונו', ועליהם להקריב עצמם למענם."
  • "בגרותו של גבר: משמע למצוא מחדש את הרצינות שהייתה לו לאדם בעודו ילד, במשחקו."
  • "וכי מי לא הקריב אי־פעם למען שמו הטוב – את עצמו?"
  • "ב'ברית הישנה' היהודית, זה ספר הצדק האלוהי, מצויים אנשים, דברים ונאומים, בסגנון גדול כל כך, שאין כלום בספרות יון והודו שיוכל להידמות אליו." ~ עמ' 63
  • "הצמדת 'הברית החדשה', שהיא מכל הבחינות מין רוקוקו של הטעם, ל'ברית הישנה', להיותם ספר אחד, 'ביבליה', 'ספר הספרים', ייתכן וזהו מעשה החוצפה הגדול ביותר ו'חטא כלפי הרוח' הכבד ביותר מכל מה שמעיק על מצפונה של אירופה הספרותית."
  • "הנלחם במפלצות, ייזהר שלא ייהפך הוא עצמו למפלצת. וכשאתה מסתכל לתוך תהום שעה ארוכה, חוזרת התהום ומסתכלת גם לקרבך." ~ עמ' 85
  • "הטירוף נדיר אצל היחיד – אך אצל קבוצות, מפלגות עמים וזמנים – הוא התדיר." ~ עמ' 87
  • "רודף הכבוד שמח על כל דעה טובה שהוא שומע על עצמו [וזאת לגמרי מעבר לבחינת התועלת שבה וכן מעבר להיותה נכונה או בלתי-נכונה], ממש כשם שהוא נפגע מכל דעה רעה: מכיוון שהוא משתעבד לשתיהן, הוא חש עצמו משועבד להן, מתוך אותו אינסטינקט השעבוד הקדמון הפורץ מתוכו." ~ עמ' 191

לגנאולוגיה של המוסר (1887)[עריכה]

  • "רק מה שאינו חדל לגרום לנו סבל נשאר בזיכרון."
  • "אפשר לחיות מבלי לזכור ולהיות מאושר, אך אין זה מן האפשר לחיות מבלי לשכוח."
  • "שעה ארוכה האזין לדברי, אך לא עצר ברוחו להאזין גם לשתיקתי. כי הנה בנקודה זו, יש לי הרבה מה לשתוק."
  • "בבית מלאכה זה, בו מייצרים אידיאלים - רוח סירחון עולה באפי מכל שקריו"
  • "ואת אוזלת היד שאינה גומלת מעבדים פה ל'טוב לב'; את השפלות הפחדנית ל'רוח ענווה'; את הכניעה לשונאים הופכים ל'ציות'"
  • "היא [=המוסיקה] אמנות בלתי-תלויה, אמנות כשהיא לעצמה, לא כדוגמת אחרות שהן בבואותיהן של תופעות, כי אם דוברות בלשונו של הרצון בה"א הידיעה, הרצון בכבודו ובעצמו, ישר מתהומיותו, בחינת התגלותו האמיתית הראשונית, הישירה." ~ עמ' 308
  • "הוא [=הכהן-הנזיר] עצמו חייב להיות חולה, הוא חייב להיות מעיקרו קרוב להם, לחולים ולחלכאים, על מנת שיבין אותם, על מנת שתהא הבנה איתם, אך עליו להיות גם חזק, שליט ברוחו לא פחות כי אם יותר מאשר שליט באחרים, איתן ברצונו לעוצמה, כדי להלך אימון ופחד על החולים, כדי שיוכל להיות להם משען ומבטח, עוצר ושורר, וכופה ורודן ואל." ~ עמ' 333
  • "האמונה עצמה יש בה הוכחה – אמונה חזקה המביאה עמה אושר, מביאה עמה חשד באמיתו של הדבר שבו מאמינים, אין היא אישורה של אמת, היא אישורה של סבירות מסוימת – סבירות האשליה' [עמ' 357]
  • "אין בנמצא כלל מדע נטול "הנחות מוקדמות". רעיון אשר כזה אי אפשר כלל להעלותו על הדעת... תחילה חייבת להיות תמיד איזו פילוסופיה, איזו "אמונה", שממנה יקבל המדע את כיוונו, טעמו, תחומו, דרכו, ואת זכות קיומו." ~ עמ' 360
  • "שום דבר בעולם אינו מתגלה עוד כאלהי אלא אם כן הטעות, העיוורון, השקר ואלהים עצמו נתגלה כשקר הממושך ביותר שלנו." ~ עמ' 360
  • "לא הסבל עצמו היווה את בעייתו [=של האדם], כי אם זה האלם הנורא מסביב, בזעקו את שאלתו "מה בצע בסבל?". האדם, האמיץ שבבעלי החיים, ויודע-סבל יותר מכולם, לא את הסבל עצמו הוא שולל; הוא רוצה בו, אף שוחר אותו, בתנאי שמראים לו טעם כלשהו לסבלו, איזה "למען". חוסר-השחר של הסבל, ולא הסבל עצמו, זו הייתה הקללה שרבצה עד כה על האנושות." ~ עמ' 370

שקיעת האלילים (1888)[עריכה]

  • "בכל פעם שהחיים זורחים, האושר והאינסטינקט זהים."
  • "לנסות להעריך את החיים לחיוב או לשלילה, זה לעסוק באבחנות שלעולם אין בכוחן להיות אמיתיות."
  • "בעבור הפילוסוף, להתייחס לערכם של החיים כבעיה, משמעו לטעון כנגד עצמו ולהעמיד בסימן שאלה את חוכמתו."
  • "על פי מוצאו סוקרטס השתייך למעמדות הנמוכים. סוקרטס היה פלבאי. אנו יודעים ויכולים להיווכח בעצמנו עד כמה היה מכוער."
  • "לעתים קרובות סיבתו של הכיעור היא תערובת גזעית."
  • "סוקרטס היה ליצן שהצליח לשכנע אנשים כי יש להתייחס לדבריו ברצינות."
  • "מבלי מוזיקה החיים היו טעות."
  • "האם האדם אחד משקרי האל, או שהאל אחד משקרי האדם?"
  • "מה שאינו הורג אותי מחזק אותי."
  • "אל תנהג בפחדנות כלפי מעשייך. אל תפקירם לאחר מעשה!"
  • "אין לי אימון בכל בעלי השיטות ואני חומק מהם. הרצון לשיטה מעיד על העדר יושר."
  • "כדי לחיות בדד, חייב אתה להיות חיה או אל - טוען אריסטו. חסרה אפשרות שלישית: חייב אתה להיות שניהם כאחד - פילוסוף."
  • "אם יש עמך ה'למה?' של החיים, אתה משלים עם כמעט כל 'איך?' - אין האדם שואף אל האושר; רק האנגלי עושה כן."
  • "אתה מחפש חסידים? - חפש אפסים!"
  • "רק מחשבות שנהלכן יש להן ערך."
  • "אתה רץ בראש? - כרועה תעשה זאת או כחריג? אפשרות שלישית היא הפליט."
  • " חייב אדם לדעת מה הוא רוצה וכי הוא רוצה."
  • "כאשר ישראל ימיר את נקמת כל דורותיו בברכת עד לאירופה: או אז יעלה ויבוא שוב זה היום השביעי בו ישוב וישמח א-להי היהודים הקדום, יוכל להתענג על עצמו, על בריאתו ועל עמו הנבחר -ואף אנו כולנו , הלא נגל ונשמח עמו."
  • "הללו [=החושים] אינם מרמים... השקר אינו נובע אלא מעיבוד שאנחנו מעבדים את עדותם... "התבונה" היא הסיבה לזיוף עדותם של החושים. כל עוד החושים מראים את ההתהוות, הכליון, התמורה, אין הם משקרים... [=וכתמיכה להיראקליטוס] ההוויה היא פיקציה ריקה. העולם "המדומה" הוא האחד והיחיד, העולם ה"אמיתי" אינו אלא תוספת משוכזבת." ~ עמ' 64
  • "המלחמה מחנכת לחופש. כי חופש מהו? רצונך לשאת באחריות עצמית... התגברות אדישותך לגבי... החיים עצמם. נכונותך להקריב על מזבח עניינך בני-אדם, גם את עצמך.... האדם שהשתחרר ומכל שכן הרוח שהשתחררה דשים בעקביהם את סוג הנחת הבזוי... האדם החופשי הוא לוחם. על פי מה נמדד החופש אצל היחיד ואצל עמים? על פי המכשולים שיש לגבור עליהם, על פי העמל שמשלמים בו כדי להישאר למעלה. את הטיפוס העילאי של האדם החופשי יש לבקש כל היכן שמתגברים על התנגדות עילאית: במרחק חמש פסיעות מן הרודנות." ~ עמ' 119-120

אנטיכריסט (1888)[עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
דף ציטוטים מורחב – אנטיכריסט (ספר)
  • "האמונה אינה עוקרת הרים ממקומם, אלא מציבה אותם במקומות שאין בהם הרים כלל."
  • "כל דבר מוצלח, כל דבר גאה וחומד לצון, יופי מעל לכל, פוגע בעיניה ואוזניה של הכנסייה."
  • " התרמית הגדולה של אי המוסריות האישית מחריבה כל היגיון, כל דבר שבחושים הטבעיים - כל דבר תועלתי ומסייע לחיים, או מבטיח את העתיד עכשיו, מעורר חשד."
  • "אל שהתנוון אלי סתירת החיים, במקום להוות זיכוכם ואישורם הנצחי! אלהים המהווה הכרזת איבה לחיים, לטבע, לרצון החיים! אלהים כנוסחה לכל השמצת העולם הזה, לכל כזבי "העולם הבא"! אלהים שהוא האלהת הלא-כלום. קידושו של הרצון אל הלא-כלום." ~ עמ' 266

הנה האיש (1888)[עריכה]

  • "לתקן את המין האנושי? הנה הדבר האחרון שאוכל להבטיח. אינני יוצר אלילים חדשים."
  • "להשליך את כל האלילים – כך אני מכנה את כל האידיאלים – הנה מה שמהווה את אמונתי."
  • "בה במידה שהמצאנו את השקר של עולם אידיאלי, רוקנו את המציאות מתוכנה, ממשמעותה וממהימנותה."
  • שקר שאנו מכנים אידיאל היה עד כה קללה המעיקה על המציאות."
  • "האנושות עצמה הפכה שקרית ומזויפת מיסודה עד כדי אמונה בערכים המנוגדים לאלה שבכוחם בלבד להבטיח את חוסנה ואת עתידה."
  • "נוסחתי בדבר גדולתו של האדם היא אהבת הגורל. לעולם אל נא תחפצו אלא במה שקיים."
  • "כל אידיאליזם טופח על פניה של המציאות במקום לקבל אותה כפי שהיא – ובכל זאת אהבוה."
  • "את רצוני לבריאות, לחיים, הפכתי לפילוסופיה שלי." ~ עמ' 150
  • "השותקים, כמעט תמיד חסרים הם עידון וטוב-לב; השתיקה היא תלונה. הבולע רוק מפתח בהכרח אופי רע." ~ עמ' 155
  • "מאפיינת אותי רגישות מוזרה ביותר של יצר הניקיון, כך, שאני חש את קירבתה – מה אני אומר? אני חש פיסיולוגית את תוך תוכה, את "קרביה" של כל נפש, אני מריח אותם." ~ עמ' 158
  • "לא אדם אני, חומר-נפץ אנכי." ~ עמ' 239
  • "המושגים "העולם שמעבר", "עולם האמת", הומצאו כדי ליטול מן העולם היחיד אשר קיים את ערכו – וכדי לא להותיר למציאותנו הארצית מטרה כלשהי, תבונה כלשהי, משימה כלשהי!' ~ עמ' 246

ניטשה נגד ואגנר (1889)[עריכה]

  • "מאז שובו של ואגנר לגרמניה הוא מייצג את כל מה שאני מתעב - אפילו את האנטישמיות."
  • "לעתים קרובות שאלתי את עצמי אם אינני חייב לשנות חיי הקשות, יותר מאשר לאחרות."
  • "ואשר למחלתי הארוכה, האם אינני חייב לה יותר מאשר לבריאותי? אני חייב לה בריאות מושלמת יותר. מה שאינו הורג אותי מחזק אותי."
  • "אני חייב למחלתי גם את הפילוסופיה שלי. רק כאב עז הוא משחרר גדול של הנשמה."
  • "כאב עז ארוך, איטי, שבו אנו נשרפים כמו עצים ירוקים. הוא בלבד מכריחנו, אנו הפילוסופים, לרדת לעמקי נשמתנו."

הרצון לעוצמה (1901)[עריכה]

(מבוסס על קטעים מפנקסיו)

  • "להכריז על אהבה אוניברסלית של האנושות משמעו להעדיף את כל מי שסובל, את המתנוון ואת מי שאין הצדקה לקיומו. דבר זה מצדיק את הישרדותו של החלש ושל המתנוון."
  • "הכרזתי מלחמה על האידיאל החולני של הנצרות (ועל כל מה שנמצא בקרבתו) לא כדי לכלותו אלא כדי לשים קץ לעריצותו."
  • "קיומו של האידיאל הנוצרי הוא מן הדברים הרצויים ביותר, מפני שאידיאל חדש עומד לתפוס את מקומו, ואולי להתנשא עליו."
  • "כדי להגיע למצב של התעלות רוחנית האידיאל החדש זקוק לאויבים נמרצים."
  • "יצר הקיום שלנו רוצה בקיומם של אויבים כדי שיוכל להפוך לאדונם."
  • "כאשר קיים ניגוד או חוסר תיאום בין שאיפותיו של האדם, עלינו להסיק כי אנו עדים להחלשת הכוחות העומדים מאחרי הרצון."
  • "אנו מתנגדים להשתפכות רגשנית."
  • "על מנת להיות קלאסי יש צורך בכל הכשרונות, בכל הרצונות האלימים הנראים מנוגדים זה לזה, אבל צועדים יחדיו עם אותו עול על צווארם."
  • "דבר אינו בעל ערך גדול יותר מאשר להגיע לרמה גבוהה של עוצמה."
  • "היפה הוא תוצאה של עוצמה רבה. אנו יכולים להחשיב את היפה כביטוי של רצון מנצח, כתיאום אינטנסיבי ביותר, כהכנסת סדר בכל הרצונות האלימים, וכנקודת איזון יציבה בין כוחות מנוגדים."
  • "פילוסופיה ניסיונית, כמו זו שאותה אני חי, מתחילה בהתעלות אפילו על הניהיליזם המוחלט, עד כדי כך שהיא שואפת להגיע להיפוכו של דבר: להשקפה חיובית על העולם כפי שהוא."

נאמר עליו[עריכה]

  • "רוב כתביו של פרידריך ניטשה עשויים מאמירות (אפוריזמים) ומסות קצרצרות. פרשניו מבינים זאת כביטוי של הסתייגות מבניית מערכת תיאורטית שיטתית, וכהצהרה כי אין בנמצא אמת אחת אחידה ומוחלטת, אלא נקודות מבט (פרספקטיבות) רבות וארעיות." ~ אורי ורניק

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ רוב ספריו תורגמו לעברית על־ידי פרופסור ישראל אלדד.