פרשת הסרג'נטים

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פרשת הסרג'נטים היא פרשת חטיפתם ותלייתם של שני סמלים (סרג'נטים) בריטים על ידי האצ"ל בחורשה בנתניה במהלך חודש יולי 1947, שנעשתה כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי המחתרת על ידי הבריטים.

במהלך המבצע[עריכה]

  • "החלטנו לתלות את שני הבריטים. על פרטי הביצוע תקבל הוראות מ'גידי'." ~ חיים לנדאו לאברהם אסף
  • "נאסרתם בידי הארגון הצבאי הלאומי כבני־ערובה לשלושת היהודים שנידונו למוות בבית־דין צבאי בריטי. התנהגותכם תקבע את גורלכם." ~ בנימין קפלן, לסרג'נטים עם הגעתם למקום המסתור
  • "מי שלא ייפגע מכדור, נדע למצוא אותו בבית ונגמור אתו שם. הנשק הוא של האצ"ל." ~ לוחמי האצ"ל לאנשי ההגנה כאשר ביקשו לבדוק שקי נשק בהם הוסתרו הגופות
  • "לא להשאיר אבן אחת בלתי הפוכה." ~ ראש עיריית נתניה, עובד בן עמי, בקריאה ליישוב לעזור בחיפוש הסרג'נטים

לאחר מעשה ההריגה[עריכה]

האצ"ל[עריכה]

  • "שני המרגלים הבריטיים, מרטין ופייס, שנמצאו במאסר במחתרת מיום 12 ביולי 1947, הועמדו לדין לאחר סיום החקירה של פעילותם הפלילית האנטי־עברית. מרטין ופייס נאשמו בפשעים אלה:
א. בכניסה בלתי־חוקית לארץ מולדתנו;
ב. בהשתייכות לארגון בריטי פלילי־טרוריסטי הידוע בשם 'צבא הכיבוש הבריטי בארץ־ישראל' והאחראי: לשלילת זכות החיים מאת עמנו, למעשי דיכוי אכזריים, לעינויים, לרציחת אנשים, נשים וטף, לרציחת שבויי מלחמה, לרציחת שבויים ופצועים ולגירוש אזרחים עברים מארצם ומולדתם;
ג. בהחזקה בלתי חוקית של נשק, הנועד להשליט את הדיכוי והעריצות;
ד. ריגול אנטי־יהודי, תוך התחפשות במדי אזרח;
ה. התנכלות מכוונת למחתרת העברית, חייליה, בסיסיה ונשקה – נשק החופש.
בית הדין מצא את השניים חייבים בכל האשמות, ודן אותם למיתה בתלייה בצוואר עד שתצא נשמתם. בקשת הנידונים לחנינה – נדחתה. פסק הדין הוצא לפועל." ~ אשמת החטופים על פי "קול ציון הלוחמת"
  • "תלייתם של שני המרגלים הבריטיים איננה מעשה תגמול לרציחתם של שבויי המלחמה העברית. זוהי פעולה משפטית רגילה של בית־הדין של המחתרת, ששפט וישפוט את הפושעים הנמנים עם צבא הכיבוש הנאצו־בריטי הפלילי. את דמם של שבויי המלחמה שנרצחו ננקום בפעולות המלחמה נגד האויב, במהלומות שנוריד על ראשו." ~ הסיבה להוצאה להורג על פי "קול ציון הלוחמת"
  • "שבויי מלחמה חייהם קודש. אם האויב מעז להעמיד את שבויינו בפני 'בית־דין' ולהוציאם להורג בתלייה – ישפוט בית־הדין שלנו את שבויי האויב ויצווה לתלותם." ~ חוזר פנימי של חברי האצ"ל
  • "אזרח בריטי פנה אלינו בבקשה, שהגיעתנו במאוחר, שנחון את בנו – מרגל בשירות המשעבד, אשר נידון למיתה על ידי בית־דין של המחתרת. אנו, חיילי ישראל, מבינים לרגשותיו של אב החרד לגורל בנו. גם אנו בנים לאבות ואבות לבנים. ואלוהים הוא העד, כי אנו לא רצינו בשפיכות הדמים ההולכת וגוברת בארצנו השדודה והכבושה בידי עריצים צמאי נפט ודם. ארץ קטנה זו היא ארצנו היחידה. רצינו להביא אליה את אחינו, רצינו לבנותה כארץ החופש והשלום. אך זה לא ניתן לנו, ועל הדם היהודי שנשפך כמים – באשמת אותו משעבד אכזרי – נוספות עתה טיפות דם בוערות של גיבורים עבריים, שגמרו אומר לשחרר את ארצם ולגאול את עמם או למות.
על כן, אדון פייס, לא אלינו היית צריך לפנות בבקשת רחמים. אליהם, אל אלה שרצחו את בנם של נקר הזקן ושל חביב הבא בימים, ובבקשותיהם לא התחשבו; אל אלה שרצחו את אחיה היחיד של אדית וייס, ובתחנוניה לא התחשבו. אל אלה שרצחו, במישרין ובעקיפין, רבבות אנשים חפים מפשע, נשים וילדים, אל אלה הגונבים ארצות לא להם ומסגירים לכליה עמים שלמים – אל אלה היית צריך לפנות בדרישה שיחוסו על אבות ובנים, גם על אבות ובנים בריטיים הנהרגים על הפשע של שלילת זכות החיים מאחרים. ועתה לך אליהם, לדאונינג סטריט[1], ואמור להם, כפי שצריכים להגיב כל האבות הבריטיים שבניהם גויסו לתפקיד המחפיר ביותר בדברי ימי העולם – אמור להם: אתם הרוצחים, אתם שרצחתם את בני!" ~ על בקשת אבי אחד מהסרג'נטים לחוס על בנו
  • "שילמנו לאויב כגמולו. הזהרנוהו, הוא לא שעה לאזהרותינו ועל גרדום בגרדום השבנו. למה עשו זאת הבריטים, על אף אזהרותינו ועל אף תחנוניהם של הורי הסרג'נטים? ייתכן, כי באוזניהם הדהד עדיין נאומו של צ'רצ'יל שדרש מהם: להתנהג כיאה לגברים ולהמשיך בדרך המשפט. ייתכן כי הסרג'נטים לא היו חשובים בפני הכת השלטת... ייתכן והדבר מאוד מתקבל על הדעת כי שוב חשבו הבריטים שאנחנו לא נעז... אין ספק, כי לו היינו משחררים את הסרג'נטים, היו הבריטים מקימים לנו שדרות של תליות והיו שולטים בארצנו עד היום הזה. המעשה האכזר בנתניה, לא רק הציל עשרות בחורים עבריים מהגרדום, אלא גם שבר את מפרקתו של השלטון הבריטי, כי בהתנפץ עמוד התלייה, מתרסק ממילא השלטון הנשען עליהם." ~ מנחם בגין, מפקד האצ"ל באותם ימים וראש ממשלת ישראל בעתיד, מצדיק את המעשה בספרו "המרד".

תגובות ביישוב[עריכה]

  • "מכל הפשעים אשר בוצעו עד היום בארץ זהו הפשע המתועב והמאוס ביותר שטימא את טוהר מלחמת השחרור של עמנו. מעשה התלייה יישאר אות קין על עושי הנבלה. אני מעיד שמיים וארץ כי רוב האוכלוסייה שלנו עשתה מאמצים נואשים לשחרור החטופים ולמנוע את החרפה הזאת." ~ עובד בן עמי, ראש מועצת נתניה
  • "לאחר חיפוש שנמשך כשעה נתגלה לעינינו מחזה המקפיא את הדם. שני הסרג'נטים היו תלויים על שני עצי אקליפטוס צעירים שגובה כל אחד מהם כ־4 מטרים. לפני העצים האלה יש קרחת קטנה, וכל העצים מסביב צנומים וצפופים באופן שקשה היה למצוא את המקום. מראה הגופות היה מזעזע. על העץ מצד שמאל היה תלוי הסרג'נט מרטין. שניהם היו רק בגופיות ובמכנסיים בהירים. פייס נעל נעליים צהובות והשני היה רק בגרביו. פניהם של התלויים היו מכוסים בחולצות הצהובות שלהם, אולם החלק התחתון של פני הסרג'נט פייס היו מגולים. ...מהסירחון שנדף מהגופות אפשר היה להסיק כי הן היו תלויות לפחות 24 שעות. משערים שהן נתלו ביום ד' בבוקר. על חזיהם היו הודעות מודפסות במכונת כתיבה מטעם בית הדין של אצ"ל, המוסיפות כי הם הוצאו להורג לאחר שבית הדין שמע עדויות על פשעיהם." ~ דיווח כתב "הארץ" על מציאת הסרג'נטים
  • "אין מילים בפי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי להביע את שאט נפשם על התועבה של רצח שני אנשים חפים מפשע בידי קבוצת פושעים, אשר אוזנם אטומה לקול המצפון ואשר נטלו לעצמם את הסמכות לדון בדיני חיים ומוות. אנו קוראים ליישוב ולכל עם ישראל לעמוד לימיננו במערכה נגד האיום אשר פשה בנו עד אם יימחה כליל. אנו מביעים את השתתפותנו העמוקה ביגון קרוביהם של קורבנות החטא השפל. אל יזהו הם ועמם את עם ישראל, המתאמץ לחדש את חייו הלאומיים עם מבצעי הרצח המחפיר הזה." ~ תגובת המוסדות הלאומיים של היישוב על הפרשה

תגובות בריטים[עריכה]

  • "הגיע הזמן שהממשלה תחליט לעזוב את פלשתינה." ~ "המנצ'סטר גארדיאן" (עיתון בריטי), בקריאה לארצו לעזוב את ארץ ישראל בעקבות הפרשה.
  • "תליית שני הסרג'נטים הבריטים גרמה ליציאתנו (מארץ ישראל) יותר מכל דבר אחר." ~ קולונל ארצ'ר קסט, עוזרו הראשון דאז של המזכיר הראשי לממשלה הבריטית בארץ ישראל, 1949
  • "קשה להעריך את עוצמת הנזק שנגרמה לשאיפה היהודית, לא רק במדינה זו אלא בכל העולם, בגלל הרצח בדם קר של שני חיילים בריטים." ~ עיתון "טיימס" הבריטי

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. ^ ברחוב דאונינג בלונדון נמצא בית ראש ממשלת בריטניה.