צ'ארלי בממלכת השוקולד (סרט)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

צ'ארלי בממלכת השוקולד (באנגלית: Charlie and the Chocolate Factory) הוא סרט קולנוע משנת 2005 שמבוסס ברובו על ספר הילדים "צ'ארלי והשוקולדה" מאת רואלד דאל, שיצא לאור בשנת 1964. חלק מהסרט מבוסס גם על ספר ההמשך "צ'ארלי ומעופפלית הזכוכית". הסרט היה מועמד לפרס אוסקר. במאי הסרט הוא טים ברטון, ג'וני דפ בתפקיד וילי וונקה ופרדי היימור בתפקיד צ'ארלי באקט. סרט הקולנוע הראשון שהתבסס על הספר הופק בשנת 1971 ונקרא "וילי וונקה ומפעל השוקולד", בו ג'ין ויילדר ופיטר אוסטרום בתפקידי הדמויות הראשיות שלעיל.

וילי וונקה[עריכה]

  • "גוד מורנינג סטארשיין. כדור הארץ אומר שלום."
  • "ניתן לאכול כל דבר הנמצא בחדר זה. אפילו אותי. אבל זה ייקרא קניבליזם, ילדיי היקרים, וזה אינו מקובל ברוב קהילות העולם. כן... תיהנו!"

אחרים[עריכה]

  • "אני אוכל את השוקולד, וטועם משהו שהוא לא שוקולד. לא קוקוס. לא אגוז. לא חמאת בוטן. לא נוגט. לא חמאה. לא קרמל. ואז אני מסתכל, ומצאתי את כרטיס הזהב." ~ אוגוסטוס
  • "נדמה לי שמישהו דופק בדלת." ~ סבתא ג'ורג'ינה, אחרי שהמעלית מתרסקת אל תוך הבית

שיחות[עריכה]

סבא ג'ו: "אני ראיתי את וילי וונקה בשתי עיניי."
צ'ארלי: "אתה?"
סבא ג'ו: "אני."
סבתא יוספינה: "הוא."
סבא ג'ורג': "הוא."
סבתא ג'ורג'ינה: "אני אוהבת ענבים."

סבא ג'ורג': "יש הרבה כסף בעולם. הם מדפיסים עוד, כל יום. אבל הכרטיס הזה. יש רק 5 כמוהו בכל העולם. ולא יהיו עוד כמוהו לעולם. רק טמבל יוותר על זה בשביל משהו המוני כמו כסף. האם אתה טמבל?"
צ'ארלי: "לא אדוני."
סבא ג'ורג': "אז לך נקה את הבוץ מהמכנסיים. יש לנו מפעל ללכת אליו!"

סבא ג'ו: "מר וונקה, איני יודע אם אתה זוכר אותי, אבל אני עבדתי כאן, במפעל."
וונקה: "האם היית בין המרגלים הנתעבים אשר בכל יום ניסו לגנוב את עבודת חיי ולמכור אותה ליצרני הממתקים הגדולים והמתועבים אשר בעיר?"
סבא ג'ו: "לא אדוני."
וונקה: "אז נהדר. ברוך שובך."

צ'ארלי: "מר וונקה, מדוע שמו של אוגוסטוס שלוק כבר היה בתוך השיר של הלומפלומפים? אלא אם..."
וונקה: "אלתור הוא טריק ידוע. כל אחד יכול לעשות זאת. את, ילדה קטנה, תגידי משהו, כל דבר."
ויולט: "מסטיק."
וונקה: "מסטיק זה דבר דוחה, מסטיק אני הכי שונא. רואה? זה בדיוק אותו דבר."
מייק: "לא, זה לא."
וונקה: "באמת עדיף שתפסיק למלמל, כי אני לא מבין מילה ממה שאתה אומר..."

וונקה: "כולכם די נמוכים, לא?"
ויולט: "ובכן, כן. אנחנו ילדים..."
וונקה: "זה לא תירוץ, מעולם לא הייתי נמוך כמוכם..."
מייק: "היית פעם."
וונקה: "לא הייתי! ואתה יודע למה? כי אני זוכר בבירור ששמתי כובע על ראשי. אבל עם זרועות קצרות כמו שלך, לעולם לא הייתי מגיע."

צ'ארלי: [אחרי שלוקחים את ויולט לחדר המיצים] "האם ויולט תישאר לנצח אוכמניה?"
וונקה: "לא. אולי. אני לא יודע. אבל זה מה שקורה כשלועסים מסטיק כל היום. זה פשוט מגעיל."
מייק: "אם אתה שונא מסטיקים כל כך, מדוע אתה מייצר אותם?"
וונקה: "אתה חייב להפסיק למלמל, כי זה מתחיל להרגיז אותי."

ורוקה: "אבא. אני רוצה סנאי. תשיג לי את אחד הסנאים האלו. אני רוצה אחד."
מר סולט: "ורוקה יקירה, יש לך הרבה חיות מחמד נפלאות."
ורוקה: "יש לי רק פוני אחד, שני כלבים, ארבעה חתולים, שש ארנבות, שני תוכים, שתי קנריות, תוכי ירוק, צב ואוגר עלוב אחד! אני רוצה סנאי!"

מר סולט: [אחרי שהסנאים לקחו את ורוקה] "לאן הם לוקחים אותה?"
וונקה: "לאן שלוקחים את כל האגוזים הרעים. לאשפה."
מר סולט: "להיכן הפיר הזה יורד?"
וונקה: "למשרפה. אבל אל דאגה, היא פועלת רק בימי שלישי..."
מייק: "היום זה יום שלישי."
וונקה: "ובכן, תמיד יש סיכוי שהם החליטו לא להפעיל אותה היום."

[אחרי הדגמה של טלוויזיית השוקולד]
מייק: "האם אתה יכול לשגר גם דברים אחרים? למשל, דגני בוקר?"
וונקה: "האם יש לך מושג ממה עשויים דגני בוקר? יש בזה חתיכות עץ מסולסלות של עפרונות לאחר חידוד..."
מייק: "האם יכולת לשגר אותם אם היית רוצה?"
וונקה: "בוודאי שאני יכול!"
מייק: "ומה לגבי אנשים?"
וונקה: "למה שארצה לשגר אנשים? הם לא טעימים בכלל."