צביקה פיק
מראה
צביקה פיק (1949–2022) הוא זמר ישראלי.
מתוך שירים ששר
[עריכה]- "מת אב ומת אלול ומת חומם, גם נאסף תשרי ומת עימם." ~ 'נאסף תשרי', מילים: נתן יונתן
- "שוב נתחיל מחדש, שכולם מתחילים ננגן את השיר באותן המילים." ~ 'שוב נתחיל מחדש', מילים: נתן יונתן
- "הם היו האוהבים הצעירים, ברגעים הכי יפים של החיים." ~ 'אהבה בסוף הקיץ', מילים: מירית שם אור
- "לא אני הוא האיש לא אני אל שובו משכבר מצפה את, את קורות נדודי הישנים לך הבאתי במקום טבעת." ~ 'לא אני האיש', מילים: אלכסנדר פן
אמרותיו
[עריכה]כללי
[עריכה]- "אהבת הקהל היא שמניעה אותי מא' עד ת'."
- "אתה צריך לבוא כמו שחקן שהולך לתיאטרון, אתה יודע שמחכה לך קהל, מאות, אלפי אנשים, אתה בא לתת את השואו של החיים שלך, כל מה שיש לך אתה נותן על הבמה, והלבוש הוא כלי עזר מאוד גדול להיכנס לדמות."
- "אני תמיד עושה את ההפרדה בין הבמה לבין החיים הרגילים."
- ""בעולם שלנו יש המון אנשים שמשקרים ומתחזים למשהו שהם לא, מנסים להיות אחרים ממה שהם באמת. אלה דברים שמקוממים אותי ויכולים להעציב אותי. עם כל הניסיון וההסתובבויות בעולם ולאן שהקריירה הביאה אותי - אני כל פעם בשוק מחדש כמה אנשים יכולים לאכזב אותך, ואז אני מתפכח."
ראיון עם שרגא הר-גיל, מעריב, 1971
[עריכה]- "טענו שאני משתמט מצה"ל. זה לא נכון... ב־1968 נקראתי לשירות. באותה תקופה פרנסתי את אמי ואת אחותי. אבא מת חודשים אחדים קודם לכן, אמא הייתה בבית חולים ואחותי עמדה לסיים את בית הספר היסודי ולהמשיך בבית ספר תיכון. הייתי באותה תקופה בדיכאון נפשי. אבא המנוח היה אז בן 40, חולה בסרטן וממש גסס לנגד עיניי בבית. עד היום נשאר לי משהו מהדיכאון הזה. יש לי סיוטים, רודפים אותי חלומות זוועה ואינני יכול להשתחרר מזה... בצה"ל עברתי טירונות רק חודש וחצי ופיטרו אותי לפי סעיף שאינני זוכר את מספרו. פשוט הייתי מדוכא מדי בשביל לשרת, ובאמת פרנסתי אז את כל המשפחה."
ראיון עם אלה ברקת, ידיעות אחרונות, 1975
[עריכה]- "כל שאתה יותר פופולרי – אתה יותר בודד. אני בולט מיד בשטח. אם מישהו מסתובב איתי, הוא מרגיש מאוד לא נוח כי לא רואים אותו ומתייחסים רק אליי. כבר קרה לי הרבה פעמים שאיבדתי חברים בגלל היחס שאני מקבל כשאנחנו יוצאים יחד. התרגלתי לזה. לכן אני אדם שאין לו חברים, לכן אני אדם בודד."
ראיון עם ברוריה אבידן-בריר, ידיעות אחרונות, 1980
[עריכה]- "מה שנשאר לי מהמוות של אבא שלי זו העצבות... העצבות מלווה אותי כל חיי."
- "אני לא נוגע באלכוהול ובסיגריות. לצערי, אשתי מעשנת ואני נגעל מזה. אני לא מכחיש, כשהייתי ב'שיער', לפני עשר שנים, השתמשתי לעתים בחשיש. היום זה לא מעניין אותי ואני בז לאנשים שמתמכרים. אני נכנס לטריפ ברגע שהאורות נדלקים, המנחה מכריז את שמי ואני עולה לבמה. זה הטריפ שלי: הקהל. מי זקוק לסם כשיש קהל כזה?"
ראיון עם נעמי לבנון, ידיעות אחרונות, 1983
[עריכה]- "אני גדלתי על חיזור ועל רומנטיקה. פתאום נוכחתי שאנשים מוכנים לוותר על זה ולקצר את התהליך, כשמדובר באנשים מפורסמים. הפיתוי הוא עצום, ואני מודה שקשה לי לחיות עם זה. זו פשוט פרצה הקוראת לגנב. אני לא יכול להכיר את כולן ובוודאי שלא להיפגש עם כולן. אין לזה סוף ואני עסוק מאוד... מטבעי אני רגשן ומכתבים רבים פשוט 'אוכלים' לי את הלב, אך איני יכול לעשות הרבה בנידון."
- "כל חיי קיוויתי שתרבות הרוקנ'רול תכה שורשים בארץ, אך לא האמנתי שבשנת 1973, על רקע יהורם גאון, אסתר עופרים והשלושרים יקרה דבר כזה. כל חיי הייתה לי רק דרך אחת: הרוקנ'רול. ואני עשיתי רוק גם כשכולם התנגדו לכך ולא הבינו מה זה. הדרך שלי הייתה ברורה לי, למרות שהייתה כרוכה אז באי־פופולריות ובחוסר הכרה מצד הממסד. החלטתי ללכת עם זה עד הסוף, לעשות כל מה שמתחשק שלי, בלי להתייחס לביקורת. לא באתי מהנוער העובד, צמחתי בדיסקוטקים. הביקורת הנוראה הייתה על ההופעה שלי, ואנשי התקשורת העדיפו, בשעתו, להתעלם מכישוריי המוזיקליים."
מתוך "המאסטרו", 2005
[עריכה]- "איזה עצים! כמה הם חזקים, עומדים בשלג הזה. העצים האלה זה כמו שאני, עומד 30 שנה נגד כולם." ~ בעת ביקור בעיר הולדתו בפולין
- "לא אוהב את זה. נראה לי מטופש. זה לא חתיכי, זה לא כלום." ~ מודד ז'קט יומיומי מדי לטעמו
- "אולי נפתיע אותם, נשיר שיר אחר? נלך על 'מרי לו'. 'תמיד אותו חלום...' נגיד אחר כך שהתבלבלתי, לא לקחתי את התרופות בזמן." ~ בחזרות לקדם-אירוויזיון
ראיון עם אורית מרלין-רוזנצווייג, ידיעות אחרונות, 2010
[עריכה]- "אני לא מאלה ששוקעים במחשבות, לא מסתכל אחורה, גם לא על אתמול ושלשום. הכי מעניינים אותי כל בוקר, כשאני קם, הם הדברים שעוד לא עשיתי. בקצב החיים שלי, אין לי פנאי לשקוע בנוסטלגיה. "ברור שתקופת 'שיער' הייתה מדהימה, כשקיבלתי תפקיד ראשי בשעה שבכלל לא חשבתי שאני מועמד ואחר כך לא יכולתי לעבור ברחוב."
- "אני אוהב מאוד את ההילה, על אף שהיא ברובה לא אמיתית. זה משהו שאי אפשר להכחיש. אני בא בבוקר למוסך והוא מסתכל איפה הדוגמנית שהייתה אמורה לשבת לידי. אימצתי את מה שגרושתי אומרת כבר שנים, שהכול שטויות ובסופו של דבר הכול מתחיל ונגמר בשירים שלי."
ראיון עם בועז כהן, זמן ישראל, 2022
[עריכה]- "יואב גינאי נתן לי את המילים (של 'דיווה'), יצאתי ממנו, נסעתי הביתה והתחלתי להלחין את זה ככה, בראש… היה לי טייפ מנהלים אז הקלטתי את הפזמון, ועד שהגעתי הביתה השיר היה מולחן. ישבתי ליד הפסנתר וסיימתי את זה בכמה דקות. ידעתי מיד שזה יזכה במקום הראשון באירוויזיון. אמרתי את זה לסובביי, והם צחקו. אבל ככה היה."
- "יש לי מוזיקה שאני רוצה להביא בצורה איכותית, אבל אני לא מאלה שישבו לך על הראש שבע שעות, עד שתיתן את הליין המושלם. לדעתי לא עשיתי את המוות לנגנים שעבדו איתי. די נתתי להם להתבטא והערכתי את העבודה שלהם. לכן לקחתי את הטובים ביותר."
- "אהבתי כשנשים שרות איתי ותמיד הזמנתי זמרות לעשות קולות רקע. ריקי גל, אלכסנדרה, גלי עטרי, נאוה ברוכין... לא עשיתי מספיק דואטים, וחבל שככה. גבר ואישה ששרים זה אחד הדברים הכי מושלמים במוזיקה. הייתי יכול וצריך להקליט יותר דואטים."
- "אני חייב טקסט שיניע אותי. אף פעם בחיים לא כתבתי מוזיקה ומישהו הלביש על זה מילים. אני לא מסוגל לכתוב מוזיקה בלי מילים. קיבלתי כמה פעמים לכתוב מוזיקה לסרטים, פסקולים, זה לא מסתדר עם מי שאני. חייב מילים כדי שייוולד הלחן."
- "מבחינתי אין הבדל בין רטוש לבין טקסט של פזמונאי אחר. אם המילים מפעילות אותי ואני נדלק מזה ומרגיש את האש הזאת בפנים, אז זהו זה. אני מלחין."
- "למדתי בקונסרבטוריון בפולין, ויש לי השכלה כללית מוזיקלית. גיטרה. בס. תופים. הרמוניה. תזמור. שמעתי המון מוזיקה, בלי לדרג אותה כאיכותית וגבוהה או פופית קלילה. ההגדרות האלה טובות למבקרים. הן לא מעניינות מוזיקאים והאמת היא שהן גם לא מעניינות את הקהל."
- "(דייוויד) בואי היה מודל השראה והשפעה. עשיתי הרבה תקליטים מצליחים בשנות ה-70, הקלטתי אותם מהר, אבל חלמתי לעשות סוג של 'זיגי סטארדאסט' בעברית. זה לא קרה."
- "עברית היא בכלל לא שפת האם שלי... הלחן מגיע ממקומות בנפש שאני לא מודע להם. זה מסתורין. אתה חושב ש'על חטא' זה שיר שבלתי אפשרי להלחין, אבל זה בא ממני בפשטות, באינטואיטיביות. ההרמוניה. המלודיה. זה כמו ללכת על הר ופתאום לגלות מעיין נסתר שלא חשבת שהוא שם."
- "אני שמח על המשפחה, על השירים, על הכסף שעשיתי מהשירים, על זה שאנשים מודים שזו הייתה טעות שלהם, כשהם לא קיבלו אותי כלגיטימי. אני מתאושש לאט, למדתי את השפה העברית פעמיים – כשעליתי מפולין עם אמא שלי ובשנים האחרונות אחרי המקרה של השבץ – אבל אין לי דקה לנשום, אני מאוד עסוק. ההנה מחזירים עכשיו גם את 'מרי לו' ואני מתאושש ובטח אחזור להופיע... אני יכול להגיד שאני די מרוצה ממה שיש ומה שקרה איתי. אני קם בבוקר ומסתכל על היום שעולה, ומביט קדימה בתקווה."
נאמר עליו
[עריכה]- "בכוחם של כישרון מלודי יוצא דופן, אמביציה מרחיקת לכת ופתיחות לרעיונות חדשניים מהעולם בכל הנוגע לתדמית וסאונד, פיק הפך את עצמו בסוף שנות השבעים לכוכב הפופ הגדול ביותר של התקופה." ~ בן שלו