צבי ינאי

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צבי ינאי

צבי ינאי (נולד ב־9 ביוני 1935), סופר, מנכ"ל משרד המדע והוגה דעות ישראלי, עורך כתב העת 'מחשבות' וזוכה פרס ספיר בספרות.

מדע וכתיבה[עריכה]

  • "ייחודיותה של הגרוויטציה, אשר בניגוד לאלקטרומגנטיות אינה ניתנת לשליטה, לחסימה, להטייה, להמרה, להפיכה, להחלשה, ולהעצמה — ייחודיות המאפשרת לכדור הארץ לאסור אליו בכוח איתנים את הירח בלי להפסיד כמדומה אנרגיה או מאסה."
  • "הן המדע והן האמנות חותרים להבנה עמוקה של מושאי התעניינותם: החיים, האדם והעולם. שניהם מתארים את המציאות כפי שהיא נתפסת במחשבתם. שניהם נעזרים בדמיון ובחשיבה יצירתית, אבל משתמשים בשיטות ובכלים שונים: המדע מבוסס על חשיבה אנליטית, האמנות מסתמכת על חשיבה רגשית." ~ על הקשר בין מדע ואומנות (מקור)
  • "למטפורות יש הרבה כוח. לא רק באמנות, אלא גם בתוך המדע עצמו. איינשטיין השתמש הרבה במטפורות. נילס בוהר השתמש בהן כשניסה להסביר לפי איזו חוקיות פועלים האלקטרונים סביב הגרעין. הוא שאב מעולם הדרמה והתיאטרון כדי להסביר את הזרות שישנה במכניקת הקוונטים, שבקושי נתפסת על ידי השכל הישר שלנו – שמשהו יכול להיות גם־וגם ולא רק או־או."
  • "זה קצת מוזר. הרי כתבתי בעבר ספרים בנושאים מדעיים. כדי לנסות לתת תשובות לחידות מדעיות נדרשת מידה רבה של יצירתיות ויכולת כתיבה, ואף אחד לא העלה בדעתו לקרוא לי 'סופר'. והנה פתאום כתבתי ספר אחד שיש מי שרואים בו רומן ונעשיתי סופר. סופרים בעיניי הם אנשים כמו קפקא ודוסטויבסקי. אני בוודאי לא מגיע לרמתם או למעלתם." ~ על היותו סופר (מקור)

נושאים חברתיים[עריכה]

  • "כאתיאיסט אינני חש שייכות דתית לעם היהודי, אלא זיקה היסטורית. אני יכול להתחבר לאבל של תשעה באב כאירוע בעל משמעות היסטורית לעם היהודי, אבל בשום פנים לא כאל יום של תענית וקינה על מקדש שחרב לפני אלפיים שנה. מחויבותי נתונה לקיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. עם זאת הזדהותי עם המדינה אינה בלתי מותנית. היא תישמר כל עוד ישראל תעמוד על החירויות והזכויות הבסיסיות של כל אזרחיה, כל עוד תפעל במסגרת גבולות מדיניים מוכרים ומוסכמים. היא תתפוגג כשישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית ותאבד את ערכיה ההומניים והליברליים. במלים אחרות, הזדהותי נתונה בראש ובראשונה לישראליות שלי ולא ליהודיות שבי." ~ מתוך ראיון, עיתון "הארץ", 29 בנובמבר 2006
  • "העוול שגרמה שיבת ציון לעם הפלשתיני אינו עניין של מה בכך. אבל הוא היה יכול להיות לאין שיעור פחות טראומטי אילולא דחו הפלשתינאים את החלטת האו"ם ב־1947 ואלמלא התייצבו בראש קואליציה של מדינות ערב שביקשה למחוק את מדינת ישראל מהמפה. אומללותם המתמשכת של פליטי 1948 היא בראש ובראשונה פרי הכרעתם הפוליטית להנציח את מעמדם הארעי בארצות ערב השכנות ולמנוע את יישובם במדינות אחיות – בתנאים טובים לאין ערוך מאלו שניתנו למיליוני עקורים מארצות הבלקן ומרכז אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. הכדור עדיין בידם. מדינה פלשתינית עצמאית, תוססת ומשגשגת בשטחי הגדה המערבית ורצועת עזה תלויה בשני תנאים: ויתור על שיבת הפליטים לתחומי מדינת ישראל והפסקת האלימות. כל השאר פתיר, לרבות סוגיית ירושלים. צר לי על העם הפלשתיני, אך איני חש צורך להתנצל בפניו." ~ מתוך מאמרו "המהפך הכפול", עיתון "הארץ", 20 באפריל 2007

שירותו הצבאי[עריכה]

  • "כשנשאלתי על ידי חוליית הגיוס למה אני רוצה להתנדב לצנחנים, השבתי: אתגר אישי." ~ מתוך מאמרו "המהפך הכפול", עיתון "הארץ", 20 באפריל 2007
  • "חיילי 101 שוכנו בכמה צריפים בפאתי המחנה. איש לא ראה אותם עורכים מסדרי בוקר לבדיקת גילוח וניקוי נשק, אבל חדי העין הבחינו שהטומיגנים והשמייסרים שלהם היו תמיד נקיים ומשומנים, חגורם מאורגן, ולפני כל יציאה לפעולה ערכו ניסויי כלים מתוך הצריפים. המסעות, תרגילי הניווט ואימוני הפשיטה שלהם היו ארוכים ומפרכים לאין ערוך מאלה שנערכו אי פעם בגדוד 890." ~ על יחידה 101 והמיזוג עם גדוד הצנחנים, מתוך מאמרו "המהפך הכפול", עיתון "הארץ", 20 באפריל 2007
  • "צה"ל של אותם ימים היה זקוק לנחישות הבוטה של אנשים כמו אריק שרון ומאיר הר-ציון, אף שעיגלו פינות וחצו פעם אחר פעם קווים אדומים. הצבא היה בשל למהפך תודעתי בנורמות הלחימה שלו, הוא היה זקוק לטלטלה שתגרום לו להתייצב בגבולות הפרוצים של המדינה ולהחזיר לעצמו את הביטחון שאבד לו בפעולות הכושלות בתל מוטילה, אידנא ורנתיס." ~ מתוך מאמרו "המהפך הכפול", עיתון "הארץ", 20 באפריל 2007
  • "בתוך שבועות אחדים התברר לכל שלא יחידה 101 התמזגה בגדוד 890, אלא הגדוד התמזג ב־101. אם בימיו של הררי זכו החיילים הוותיקים לפני סוף שירותם בצ'ופר של עבודה ג'ובניקית, אצל אריק שרון העונש הכבד ביותר היה העברת חייל מפלוגה קרבית למפקדה." ~ מתוך מאמרו "המהפך הכפול", עיתון "הארץ", 20 באפריל 2007
  • "בניגוד להלוך הרוח הכללי, אהדתי הייתה נתונה לאריק ול־101, ולא רק מפני שרובם באו מההתיישבות העובדת. העזתם ורמת החיילות שלהם כבשו את דמיוני. פשיטותיהם בעומק השטח הירדני שמו ללעג את החרדה המיסטית אצל חיילי הגדוד מפני חציית הקו הירוק והוציאו את האוויר מעקרון ההפתעה המקודש. במשנתם של ה־101, התגלות לאויב לפני ההגעה ליעד אינה יותר ממטרד שיש לסלקו או לעוקפו. את עקרון ההפתעה החליף עקרון הדבקות במטרה: לא חוזרים לפני שמושגת המטרה. זלזולם המופגן בסממנים חיצוניים שבה את לבי." ~ מתוך מאמרו "המהפך הכפול", עיתון "הארץ", 20 באפריל 2007

קישורים חיצוניים[עריכה]