קוממיות ונכבה

קוממיות ונכבה הוא ספר שיצא לאור בשנת 2004 בהוצאת דביר ומתאר את הנסיבות שהביאו להיווצרותה של בעיית הפליטים הפלסטינים בזמן מלחמת העצמאות. מחברו של הספר הוא יואב גלבר, היסטוריון מאוניברסיטת חיפה.

מתוך הספר

"העמדה הפלסטינית ראתה ביהודים מיעוט של פולשים זרים שבאו לארץ ישראל נגד רצונם המפורש של תושביה."
"בתחילת אפריל 1948 נכנסה המלחמה לשלב חדש... בהתמודדות זו נתגלה יתרון החברה היהודית המודרנית והמאורגנת על החברה הפלסטינית המסורתית המפוצלת."
"נכבשו ארבע ערים (טבריה, חיפה, יפו וצפת) ו־190 כפרים ורוב תושביהם נמלטו."
"בחלק מהפעולות בכפרים פוצצו בתים... הפשיטות הבהילו את האוכלוסייה וגרמו לה לנוס והפיצוצים מנעו את שובה."
"דובר בגירוש האוכלוסייה רק מכפרים שיגלו התנגדות פעילה."
"אופייה של הלחימה השתנה והיא נהפכה ללחימה סדורה בין צבאות. ב־15 במאי פלשו ארבעה חילות משלוח ערביים."
"פעולותיה של גבעתי ערב 15 במאי ובשבועיים שאחריו נועדו מלכתחילה לסלק את האוכלוסייה הערבית מכפרים סמוכים ליישובים יהודים או לצירי התנועה הראשיים."
"לעומת היציאה ההמונית מרמלה, לוד ושפרעם נשארו רוב תושבי נצרת, שנכבשה כעבור ימים אחדים, בבתיהם."
"מפקדים טענו כי לא קיבלו הוראות ברורות כיצד לטפל בתושבים האם לגרשם או להשאירם."
"בעקבות ממצאי החקירות פרסם מפקד החזית פקודת יום מיוחדת שבה גינה את מעשי הביזה, ההתעללות, הרצח והשוד."
"מחקר ישראלי עדכני מחשב את מספר הפליטים שעזבו את ישראל עד אמצע 1949 ומוצא כי היה 525,000."
"לצד גילוי נכונות מסוימת ומוגבלת לפתרון ההיבט האנושי של שאלת הפליטים התנגדה ישראל בתוקף לזכות השיבה."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: הנכבה