קורינה הסופרת

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קורינה הסופרת, 1997‏

קורינה הסופרת (שמה בלידה: Corinna Bercu) (22 בספטמבר 1935 – 30 בנובמבר 2022) היא סופרת ישראלית.


  • "קריאת סיפור היא צורה של תרגום. הסיפור הוא כמו חולצה שלך על גוף אחר."
  • "אני רואה בסיפור עצמו קולב. הסיפור מאוד חשוב אבל בסופו של דבר הוא קולב למציאות של הזרמים התת־קרקעיים, שלא רואים אותם ביום יום."
  • "יש אצלי משחקים בשפה וסמלים שהקורא יכול לגלות לבדו. החיים, כפי שאני חווה אותם, מקוטעים. כשהקורא מגלה את זה, מתרחשת אצלו איזו עשייה רוחנית. ספרות היא גילוי, היא לא האכלה בכפית."
  • "ספרים, בבית, לרוב מצויים על מדף, אבל בנפש הספרים הם אבני ציון לקילומטראז' החיים. במסלול המיניאטורי שמחקה את דרך העולם, תחילה מושמע הסיפור בעל פה. גם אם לא במערה, עדיין רב בו המורא: הנער הרועה ששלוש פעמים קרא 'זאב! זאב!' יהפוך אותי לדוברת אמת לתמיד ולמכורה, מושכת בסינר אמי: תקני! תקני! ספר בן אלף דפים, ממורטים, ששלף מתוך שק גדול רוכל קמוט בגדים: The Nibelungen Saga, ברומנית. וולקירים, דרקונים. עולם קסום."
  • "ספר הבלוג הראשון בישראל חונך ז'אנר ספרותי חדש: הבלוג הדעתן־הספרותי. עיתון אישי מקוון המתייחס למציאות החברתית והפוליטית ולעולם, אך לשונו היא לשון הספרות, רבת משמעויות ואזכורים מעולם התרבות, שכליה הם הסאטירה, ההומור, המשל והפתגם." ~ בראיון לעיתון העיר, 2003