קלרה הקדושה

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הסרט "קלרה הקדושה"

קלרה הקדושה הינו סרט קולנוע ישראלי בבימויים של ארי פולמן ואורי סיון, שיצא לאקרנים בשנת 1996. התסריט מבוסס על רומן בשם "חלומותיה של קלרה הקדושה" מאת הסופר הצ'כי פבל קוהוט. הדמות הראשית, קלרה, מגולמת על־ידי השחקנית לוסי דובינצ'יק. הסרט זכה בפרס אופיר לסרט הטוב ביותר בשנת 1996.


  • "בואי גולדה, אני אקח אותך לטיול בגן עדן"
  • "עכשיו אם יש בכיתה הזו חזיר בר שרוצה להיות נפוליאון שיקום עכשיו ויודה".
  • "אנשים לפעמים עושים טעויות מתוך עיוורון טיקל, אבל בסוף כל אחד חוזר למקום הטבעי שלו, כמו הסלמון - כמו הסלמון שחוזר בדיוק למקום שבו השריצו אותו אחרי שהקיף את כל האוקיינוס הצפוני במשך ארבע שנים וחודשיים".
  • "איזה כלב נחמד יש לך פה... הוא מתאים קצת לבוב מארלי."
  • "100,000 אני קונה לי וולוו משולשת עם ריפוד מעור של יאק והגה משיש"
  • "שתי סוגים של בנות שאני לא יכול לסבול: זונות ומלשניות. את גם זונה וגם מלשנית - אז נצטרך להרוג אותך".
  • "קרה משהו מאוד יוצא דופן בכיתה הזאת, זאת פעם ראשונה בכל תולדות בית הספר, אולי בכלל בכל תולדות מערכת החינוך, שכיתה שלמה, כל אלה, קיבלו את הציון 100. זה מדהים. באף אחת מ24 היצירות האלה לא נמצאה אפילו טעות אחת. ממש מדהים. כולם נכונים. ולא רק זה - אלא שכולם פתורים באותה צורה, כאילו נחתה על הכיתה הזאת איזה עננת טלפתיה. וככה יוצא שגלית בירון, שהממוצע המשוכלל שלה מתקרב ל-37, יושבת בדיוק באותה צורה כמו אלינור גאלאש שהממוצע שלה הוא 107".
  • "מה אתה רוצה המנהל, שבגלל זה אני אתלה את עצמי על הסל לפני ההפסקה ותמצאו לי פתק בפה שכתוב עליו ''לא בגדתי''?".
  • "כולה ארבע בסולם ריכטר. זה תיכף נגמר."
  • "מה שקרה במבחן הראשון לצערי קרה גם במבחן השני. אתם הרי לא רוצים שאני אאמין שקלרה שידרה את התשובות למבחן במשדר בגודל נעץ שהבאתם איתכם מהשאריות העלובות שלכם מהק.ג.ב"
  • "תראי קלרה, דברים לא קורים סתם. הרבה שנים אני מחכה לרגע הזה, שיתהוו הכוחות, שאפשר יהיה לעשות סוף-סוף את המהפכה, את ואני. שש.. אנחנו צריכים זמן. את חייבת לשמור על עצמך, אסור לך להתאהב. רק ככה נוכל לעשות את המהפכה, רק ככה נשנה את ההיסטוריה. אני אהיה דנטון, ואת - את תהיה מריון של המהפכה. דה-לקואה יצא מהקבר וישנה את הציור שלו למריון מתולוג'יק 1789, קוראז', קוראז'! אטו-ז'ור קוראז'! רק אז, רק אחרי שהכל יגמר, רק אז - תוכלי להתאהב."

שיחות[עריכה]

  • קלרה: "אתמול הגעתי למצב, שכאב לי כאן."
טיקל: "אני הגעתי למצב, שנמאס לי מהכל. מההורים שלי, מהיחסים הדפוקים שלהם, מבית־הספר. אז עזבתי את הכל, ובאתי אלייך."
  • טיקל: "אני אומר'כם, טיסונה הזה, כמו עלוקה הוא שרץ בשירותים, לתפוס אותנו על חם. אחרי זה התחיל להתפרע. לדפוק על הקירות, ללקק אסלות. ואני אומר'כם, המערכת בשיתוק.צריך לנצל את זה.
ליבי: "בוא נמרח לו חרא על השמשה של האוטו."
רוזי: "לכי תיעלמי בג'ונגל, יא גסה! בא לי רעיון גדול, בוא נשרוף היום ת'בית ספר,נעשה משהו כבד שיחרוט ת'שם של המקום הזה בהיסטוריה של המדינה. ותשמע מה אני אומר'ך: מהמקום הזה, תתחיל המהפכה."
  • רוזי: "תגיד, מי זאת המרלין מונרו הזאת שעל השם שלה קוראים למכון הססמוגרפי הזה?"
טיקל: "מרלין מונרו, מה אתה לא מכיר? הייתה הזונה של ריכטר מהסולמות של הרעידת אדמה"
ליבי: "רק שתדעו שיש רעידת אדמה, הססמוגרף נהיה מבסוט, מתחיל לצייר את מרלין מונרו - ערומה, לפי הגודל של השדיים שלה ככה קובעים את העוצמה של רעידת אדמה בריכטר"
רוזי: "היה חולה מין הריכטר הזה"
  • רוזי: "אני רואה טיקל שלא הבנת את הרמז מאתמול. קוקסינלים לא יכולים להנהיג מהפכות, ואנחנו עכשיו בדרך למהפכה"
טיקל: "אתה מקסימום תצליח לעשות מהפכה של כדורי הרגעה, עם אחותך הנרקומנים מלכת הביצה"
  • טיקל: "תגיד, בכמה שדיים של בחורות נגעת עד היום?"
רוזי: "לפחות חמש"
טיקל: "עם החשבונות שלך, אתה בטח מכניס את נועה גורדון - שהייתה מטקת פינג פונג בזמן שהייתה חברה שלך"
  • מוניץ (המורה): אתה יודע מה, היה לי יום אחד בחיים, שבחיים לא היה לך כזה יום. זה היה לפני שחזרתי מאמריקה, לקחו אותי לוויאטנם. איך שאני יורד מהמסוק, בא חבר ילדות שלי, לקח אותי לבית זונות של ילדות בנות 14. הייתי עם 7 במכה. לא משנה. אני יוצא משם, פתאום נוחת עוד מסוק, באמצע המלחמה - יוצא משם בובי פישר. בובי פישר הגדול בא לשחק שח סימולטני עם 60 חיילים, ואני היחיד שניצחתי אותו. ישר לקחו אותי חזרה לוירג'יניה, יחד איתו, להתגייס מחדש לנבחרת השחמט של הצבא האמריקאי,כן? יום אחד בוויאטנם.
טיסונה (המנהל): מוניץ, אף אחד לא יודע את זה, אבל אני הייתי פעם לילה שלם עם אדית פיאף. מה שאתה שומע. ינואר 61', מלון של רבע כוכב ברובע השש עשרה של פריז. היא קמה בבוקר אחרי שהייתה איתי לילה שלם, הכינה לי כוס תה, ישבה על המקום וכתבה עלי שיר. עלי היא כתבה אותו.

קישורים חיצוניים[עריכה]