קרל פולני

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרל פולנִי (בהונגרית: Polányi Károly, ‏25 באוקטובר 1886 - 23 באפריל 1964) היה כלכלן אמריקאי־קנדי ממוצא יהודי־הונגרי, שהתמחה בהיסטוריה של הכלכלה, במחקר אנתרופולוגי וסוציולוגי כלכלי ובכלכלה פוליטית.

הטרנספורמציה הגדולה[עריכה]

  • "שוק המווסת עצמו דורש לא פחות מאשר הפרדה מוסדית של החברה לתחום פוליטי ותחום כלכלי... ניתן לטעון כי הפרדה זו בין שני התחומים התקיימה בכל טיפוס חברה בכל הזמנים. אולם טיעון זה בטעות יסודו. אמת, שום חברה לא יכולה להתקיים ללא שיטה שתבטיח סדר בייצור וחלוקת הסחורות, אולם מכאן לא נובע קיומם של מוסדות כלכליים נפרדים (משאר המוסדות החברתיים). בדרך כלל הסדר הכלכלי הוא חלק מן הסדר החברתי, שבמסגרתו הוא כלול. בשום חברה, תהא שבטית, פיאודלית או מרקנטיליסטית, לא התקיימה מערכת כלכלית נפרדת (מהשיטה החברתית בכללותה). החברה של המאה ה־19, שבה הפעילות הכלכלית בודדה ויוחסה למניע כלכלי מיוחד, היוותה באמת תופעה ללא תקדים."
  • "באמצעות מושג הסחורה ערוך המכניזם של השוק כלפי האלמנטים השונים של החיים היצרניים. סחורות מוגדרות כאן באופן אמפירי כאובייקטים המיוצרים על מנת למכרם בשוק, ואילו השוק מוגדר אמפירית כמגעים פעילים בין קונים ומוכרים... עבודה, אדמה – בעליל אינם סחורות. הנחת היסוד שכל דבר הנמכר או נקנה חייב להיות מיוצר למכירה היא בהחלט בלתי נכונה ביחס לאלמנטים הללו... עבודה היא רק שם אחר לפעילות אנושית הצמודה לחיים עצמם, ובתור שכזאת היא (העבודה) אינה מיוצרת למכירה אלא למטרות אחרות שונות לגמרי. כמו־כן אי אפשר לנתק פעילות זו של החיים מגילויי חיים אחרים, אין לאחסנה או לגייסה. אדמה היא רק שם אחר לטבע שאינו מיוצר על ידי האדם (ובוודאי שאינו מיוצר, אם כך, כסחורה). הממון הממשי אינו אלא תו של כוח קנייה, אשר ברגיל אינו מיוצר כלל, אלא מתהווה במכניזם הבנקאי או הפיננסי של המדינה. אף לא אחד מאלה (עבודה, אדמה, ממון) אינו מיוצר למכירה ותיאורם כסחורות הוא פיקטיבי מעיקרו."
  • "כלכלת שוק חייבת להקיף את כל האלמנטים של הייצור כולל עבודה, אדמה וממון. אולם עבודה ואדמה אינם אלא בני־אדם מהם מורכבת כל חברה, והסביבה הטבעית בה מתקיימת כל חברה. לכלול אותם במכניזם של השוק, משמעו לשעבד את קיום החברה עצמה לחוקי השוק."
  • "הענקת מעמד בלבדי למכניזם השוק בקביעת גורל בני־אדם וסביבתם הטבעית, ואף בקביעת הכמות והשימוש בכוח הקנייה, הייתה מביאה להרס החברה, זאת משום שאין לטלטל את ה'סחורה כביכול' הקרויה 'כוח עבודה', אין להשתמש בה ללא הבחנה, או אפילו להניחה ללא שימוש, בלא שהדבר ישפיע על היחיד האנושי שנתמזל מזלו להיות הנושא של סחורה מיוחדת במינה זו. בהשתמשה בכוח העבודה האנושי, משתמשת שיטה זו (השוק המווסת עצמו) כבדרך אגב גם ביישות הפיזיולוגית והמוסרית – 'אדם' – הצמודה לתג זה. משנשללה מהם הגנת מוסדות התרבות, היו בני האדם נכחדים מחמת הפקרה חברתית. הם היו מתים כקורבנות של אנדרלמוסיה חברתית הרת־אסון, מחמת הפקרות, סטיות, פשע ורעב. הטבע יפורק לגורמיו, סביבות המגורים והנופים ייגעלו, הנהרות יזדהמו, הבטחון הצבאי יזועזע, והיכולת לייצר מזון וחומרי גלם תאבד."
  • "אין ספק ששווקים לעבודה, אדמה וממון הם חיוניים לכלכלת שוק. אולם שום חברה לא הייתה יכולה לעמוד בתוצאותיה של שיטה כזו, הבנויה על פיקציות גסות, אפילו במשך פרק זמן קצר ביותר, אלא אם כן הסובסטנציה האנושית והטבעית שלה, ואף הארגון העסקי שלה, היו מוגנים מפני מטחנה שטנית זו."

נאמר עליו[עריכה]

  • "המסקנה של פולני, כמו אחרים בני דורו (קיינס לדוגמה) הייתה שמדינת הרווחה היא כורח פוליטי המתבטא בהגנה על דברים חיוניים לחברה שאינם יכולים להישאר נתונות לכוחות השוק." ~ גיא בן פורת