ראי-נוע (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עטיפת הספר

ראי־נוע (באנגלית: Moving Pictures) הוא העשירי בסדרת עולם הדיסק אשר חיבר טרי פראצ'ט. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1990, ובשנת 1999 תורגם לעברית בידי אורי בלסם.

  • הביטו וראו.
הרי לפניכם החלל. לפעמים מכנים אותו הגבול האחרון.
(חוץ מזה שכמובן, גבול אחרון הוא דבר שאינו יכול להיות, כי אז לא יהיה לו שום דבר לגבול בו. מכל מקום, ככל שמדובר בגבולות, זהו גבול אחרון למדי...) (עמ' 5)
  • בקתה קטנה ומגושמת מעצי סחף נבנתה בעיקול החוף. אם כי יש להודות, שהמילה "נבנתה" היא הוצאת דיבה על מקצועם של המומחים לבניית בקתות מגושמות, עם כל השכלולים שעבר לאורך הדורות. אילו פשוט הניחו לים לערום את העצים בעצמו, הוא היה עושה מלאכה טובה יותר. (עמ' 6)
  • ואז הבחין בדמות עומדת על שפת המים, מביטה הימה. היא נשענה על חרמש. הרוח בידרה את גלימתה השחורה.
הוא החל לדדות לעברה, נזכר שהוא מת, והחל ללכת. הוא לא הלך זה כמה וכמה עשורים, אבל מפליא איך כל זה חוזר אליך. (עמ' 6)
  • סוס הפסיק לנסות ללחך את עשב החולות הדליל ודהר לעברו של מוות. דיקאן הופתע לראות שפרסותיו השאירו עקבות בחול. הוא ציפה לניצוצות או לפחות שהקרקע תותך מתחתן. (עמ' 8)
  • אומרים שכל הדרכים מובילות לאנק־מורפורק, הגדולה שבכל ערי עולם הדיסק.
או, לפחות, יש אמרה שלפיה אומרים, שכל הדרכים מובילות לאנק־מורפורק.
וזו טעות. כל הדרכים מובילות אל מחוץ לאנק־מורפורק, אלא שלפעמים אנשים עוברים אותן בכיוון ההפוך. (עמ' 10)
  • ההתפוצצות העיפה את החלונות, הדלת, וחלקה הגדול של הארובה.
היה זה מסוג הדברים שלהם אתה לומד לצפות ברחוב האלכימאים. השכנים אפילו העדיפו את ההתפוצצויות, שלפחות ניתן לזהותן והן נגמרות בן־רגע, על הריחות הבלתי מזוהים שממש זחלו אל מתחת לעורך מבלי שהרגשת בכך.
ההתפוצצויות היו חלק מהנוף. לפחות ממה שנשאר ממנו. (עמ' 11)
  • ואז חזרו אליו חושי המכירה שלו. "לאחר חוויה שכזו," הוסיף, והציג תיבת רוכלים מלאה בשיירים אורגניים ממוחזרים עד כדי כך שכמעט ניחנו בחיים תבוניים משל עצמם, "מה שאתה צריך זה להכניס לתוכך פשטידת בשר חמה..." (עמ' 11)
  • הרעיון הזוהר, המסתחר, מהגבעה צפה במתרחש. האלכימאי אפילו לא ידע שהוא שם. כל מה שידע היה, שכושר ההמצאה שלו היום פורה במיוחד.
הרעיון הבחין בפשטידה שבידו של הרוכל.
הוא הכיר מוחות מסוג זה. הוא אהב מוחות מסוג זה. מוח שמסוגל להמציא דרכים למכירת פשטידות מחרידות עד כדי כך, יוכל למכור חלומות. (עמ' 13)
  • ואז הוא הגיע והתברר שרידקולי החוּם באמת דיבר אל עופות השמיים. למען האמת, הוא צעק עליהם. ומה שצעק בדרך כלל היה "עוף מפה, מנוול!"
חיות היער וכל עוף למינהו אכן הכירו היטב את רידקולי החום. הכירו אותו ואת מנהגיו עד כדי כך, שבמרחק של עשרים מילין מאחוזת רידקולי היו עוברים לריצה, מסתתרים או במקרים שלאחר ייאוש, תוקפים מייד לאחר שהבחינו בכובע מחודד. (עמ' 16)
  • עדיין חצות הלילה. ירח מלא גלש מעל לעשן ואדי הקיטור של אנק־מורפורק, שמח בחלקו על שכמה אלפי מילין של שמיים מפרידים בינו לבינם. (עמ' 18)
  • רק הפטריץ ידע כמה מרגלים יש לו ברחבי העיר. זה שלפניו היה משרת בגילדת האלכימאים. מזלו הרע הביא אותו פעם אל הפטריץ כנאשם בשוטטות למורות זדון, ואז בחר מרצונו החופשי להפוך למרגל. *
* הברירה היתה לבחור להיזרק לבור עקרבים מרצונו החופשי. (עמ' 19)