רומח הדרקון

דף זה זקוק לעריכה, על מנת שיתאים לסגנון המקובל בוויקיציטוט. לצורך זה ייתכנו סיבות אחדות: פגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון הטעון שיפור או צורך בהגהה. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה שלו.

רומח הדרקון, (Dragon Lance) היא סדרת ספרי פנטסיה מאת מרגרט וייס וטרייסי היקמן. הסדרה מתרחשת בעולם קרין, אותו יצרו הסופרים - עולם דמיוני בו קיימים אלים, קסם ויצורי אגדה.

הסדרה התחילה במסגרת עבודתם של המחברים בחברת TSR. רומח הדרקון נכתב כעולם של משחק התפקידים מבוכים ודרקונים. הספר הראשון מתוך הסדרה הרחבה מבוסס על משחק מבוכים ודרקונים ששוחק בעולם רומח הדרקון, הקרוי קרין, ובו ידועות שתי יבשות: אנסאלון ותלדאס. שאר הספרים בסדרה אינם פרי משחק אלא פרי הדמיון.

כללי

ציטוטים שחוזרים על עצמם בכל הסדרות

• "חלמיש זקוק לי!" - גדילן קוץ רגל
• "כבודי הוא חיי" (בסולאמנית-אסט סולרוס אות מיתאס) - סיסמתם של אבירי סולאמניה.
• "כמו שק של תפוחי אדמה" - הטרוניה התמידית של חלמיש כור אש
• "...ידית דלך שכמוך!!!"- הכינוי של גדילן קוץ רגל בפי חלמיש כור אש
• "בטח הפלת את זה"- כל קנדר שמואשם בגניבת חפץ

רשומות רומח הדרקון

• "למבקרים בקרין

הלוואי שחרבכם לעולם לא תישבר.

הלוואי ששריונכם לעולם לא יחליד.

הלוואי ששלושת הירחים ינחו את קסמיכם.

הלוואי שייענו תפילותכם.

הלוואי שזקנכם יאריך לצמוח.

הלוואי שמשימת חייכם לא תכשל.

הלוואי שההופאק שלכם ישיר.

הלוואי שמכורתכם תשגשג.

הלוואי שתמיד יעופו דרקונים בחלומותיכם." - הקדמה לדרקוני להבת קיץ

- מרגרט וייס וטרייסי היקמן" דרקוני להבת קיץ

• "אני מוכן להילחם בכל יצור חי, אם רק יבוא לפני - אבל לא במתים!"- קרמון מאז'ר בתגובה להצעה להלך ביער הקודר
• "אני אהרוג אותך אם תהרוס את הבריחה הזאת ידית דלת שכמוך!"

חלמיש כור אש מנסה לחלץ את גדילן מראש דרקון הנצרים הבוער בבריחה ממחנה הדרגונים בספר דרקונים של דמדומי הסתיו

• "מוטב שנאמר כי חיינו נמדדים לא במה שרכשנו אלא במה שהענקנו." - מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" תשובתה ראש האדונים לשאלתו של תניס.
• "אמנם אנו נוצרים את זכר עמנו בלבבותינו, אולם שומה עלינו להשקיף לפנים, לא לאחור. את העבר נְכבד בקחתנו ממנו את הטובה ואת הצער שהפכו אותנו לאשר הננו. אבל העבר לא יוסיף משול בנו" - סהר-פז, דרקונים של דמדומי הסתיו, עמוד 469.

רייסטלין

• "הרי לך רומח הדרקון שלך, אביר, בלי עזרת המקבת ובלי בעל זרוע הכסף. האם תרכב עמו בתפארת, גם אם תזכור כי אצל הומה, נלווה לתפארת המוות?"- רייסטלין מאז'ר לסער בהיר הלהב
• "שוטים אתם, ובחלומות שוטים אתם חיים. כמה פעמים עלי לחזור ולומר זאת? כמה פעמים עלי להזכיר לכם את פשר האותות בכוכבים? מה אומרים אתם לעצמכם, כשאתם צופים בשמי הלילה ורואים את החורים השחורים הפעורים במקום שהיו בו לפנים שני מזלות?

כן שמעתי אחדים אומרים שאין זו אלא תופעה טבעית - דבר המתרחש, אולי, כמו נפילתם של עלי העצים בשלכת.

אני חוזר ואומר, שוטים אתם. מזל הכוכבים הקרוי בשם מלכת האופל נעדר מן הרקיע, משום שהמלכה נחתה על פני קרין. מזל הלוחם, המייצג את האל העתיק פלדין, כפי שלמדנו מדיסקיות מישקאל, חזר גם הוא לקרין - כדי להילחם בה.

זכרו היטב את דברי! עם מלכת האופל באו 'צבאותיה הסואנים' כפי שנאמר במזמור. והצבאות הסואנים הם דרקונים!

אין עוד בנמצא שלום, בכל רחבי קרין, מיצאו ספינות הפליגו כאוות נפשכם. לכו להיכן שתישאנה אתכם רגליכם - כל אימת שתשלחו את מבטכם לשמי הלילה, תראו את החורים השחורים הפעורים בהם. לכל אשר תבואו, תמצאו שם דרקונים!" - נאומו של רייסטלין מאז'ר לפני "מועצת המבקשים הנעלים"

• "סוף סוף, זכיתי בצביון שגזל ממני תעלול אכזרי של הטבע - אדם אחד, שלם."- רייסטלין מאז'ר לאחר שגזל את כוחו הפיזי של אחיו התאום-קרמון
• "מה יקר נהיה החפץ הזה," העיר חרש, "עתה משנקנה בדם חפים-מפשע". מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" כאשר רייסטלין דיבר על מטה הבדולח הכחול.
• "האם אתה סמוך ובטוח שהיער הזה הוא היער הקודר, רייסטלין?"

"כיצד אפשר להיות בטוח בכל דבר שהוא, חצי אלף?" ענה לו הרב מג. "אני איני בטוח שאזכה לנשום את נשימתי הבאה. אבל לך לךָ. היכנס ליער ששום אדם חי לא יצא ממנו לעולם. המוות הוא הדבר הוודאי היחיד בחיים, תניס." מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" תשובתו של רייסטלין לשאלתו של תניס האם זהו היער הקודר.

• "הנח את חרבך, אביר," לחשש רייסטלין, "או שאולי אתה סבור שמצאת לך יריב ראוי לשמו?". מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" פקודתו של רייסטלין אל סער לאחר שהם נתקלים בעשרות גמדאי מחילות.
• "אני מכלה את עצמי - ולשם מה? תהה רייסטלין מרה. כדי לחלץ את הכסילים האלה מן הבוץ שבו שיקעו את עצמם. הם לא יתקיפו אותה, מחשש שמא איפגע - אף כי הם פוחדים מפני ומתעבים אותי. אין לכך פשר - כשם שאין פשר לקורבני. מדוע זה עלי למות למענם, ואני ראוי לחיים יותר מהם?

לא למענם אתה עושה זאת, השיב לו קול. רייסלין לטש את עיניו, ניסה להתרכז, להיאחז בקול הזה. היה זה קול ממשי, קול מוכר, אבל הוא לא זכר למי הקול, או היכן שמע אותו בעבר. הוא ידע רק שהקול הזה דיבר אליו ברגעים של מצוקה קשה. ככל שהיה הוא קרוב יותר למוות, כי היה הקול רם יותר. לא למענם אתה עושה זאת, חזר הקול ואמר, אלא משום שאינך יכול לשאת מפלה! מעולם לא הודברת, גם המוות עצמו לא יכול לך... - מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" מחשבותיו של רייסטלין כשלפתע קול נשמע בראשו כאשר היה תחת ציפורניה של הדרקונית קיסנת' ועמד להטיל לחש, שאם היה מטיל אותו היה מת.

- הקול הוא המילים המודגשות -

• "אני רואה מבעד לעישוני שעון-החול, ולכן אני רואה את הזמן - את השפעתו על כל הדברים. כשאני מביט בך עכשיו, תניס" לחש הרב-מג, "אני רואה אותך הולך וגווע לאטך, זרת אחר זרת. וכך אני רואה כל יצור חי." - מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" - חלק משיחתו של רייסטלין עם תניס, בפגישתם הראשונה מאז חמש שנים - עמוד 30.
• תניס: מה ראית, רייסטלין?

רייסטלין: אני רב-מג, תניס - לא רואה.

תניס: אל תדחה אותי בקש. זמן רב עבר, אבל לא רב מדי. אני יודע שלא ניחנת בראיית הנולד. אתה הרהרת, לא ראית. וגילית תשובות. אני רוצה לשמוע את התשובות הללו. יש בך שכל רב יותר ממה שיש לכולנו גם-יחד, גם אם -

רייסטלין: גם אם אני מעוות ומעוקם. כן, אני פיקח מכם - מכולכם. ויום אחד אוכיח זאת! יום אחד אתם - עם כל כוחכם וחנכם ומראיכם הנאים - כולכם תקראו לי אדוננו! - מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו" חלק משיחתו של רייסטלין עם תניס

• "התקווה היא התכחשות למציאות. היא משולה לגזר שמטלטלים לפני סוס משא על מנת שיוסיף למשוך בעול בניסיון שווא להגיע אליו.

האם אתה טוען שעלינו לומר נואש? שאל תניס.

אני אומר שעלינו להיפטר מן הגזר ולצעוד קדימה בעיניים פקוחות". (דרקונים של דמדומי הסתיו, עמוד 476)

דמויות אחרות

לאורנה

• אהבה מעניקה לנו את היכולת לפגוע יותר מכפי שהשנאה תצליח אי פעם (דרקונים של מעמקי הגמדים, עמוד 84, לאורנה לסהר פז)

בלזור

• "בלזור ממש עזר" - חלמיש כור אש בתגובה למותו של גילון מאז'ר
  • "ראיתם את זה, תושביה הטובים של מרגוע ! הוא ניסה להרוג אותי. הוא מפלצת במעטה אנושי, אני אומרת לכם. גרשו את האם בזאת ואת צאצאי האופל שלה מהעיר! גרשו אותם ממרגוע! הראו לבלזור שלא תסכימו לרוע הזה!"

"אני חושב שאת היא שצריכה לעזוב את מרגוע" הוא לא איים עליה, הוא רק ציין עובדה.

• • ה"אלמנה" ג'ודית, טאניס חצי אלף(כפי שהוא מאויית בספר זה), והסבר הספר עצמו כמה דקות אחרי הציטוט הקודם
  • "לפי התיאור שלך, הנחש הזה היה צפע, אבל מעולם לא שמעתי על צפעים מחוץ למישורי האבק"
  • "אם כן, בוודאי עקרו את שיניהם, איני יכול להאמין שאדם שפוי יצעד בדרך ואיתו נחש ארסי!"
  • "אז יש לך דימיון דל, אחי, אם כי איני אומר שאתה צודק, בכל הנוגע לשפיות, האל שלהם מופיע בדמות צפע. הנחש הוא הסמל שלהם, ומבחן לאמונתם. האל שלהם מעניק להם שליטה בצפע, כדי שלא יכיש אותם"...
  • "מה שמו של האל שלהם?"
  • "בלזור או משהו כזה. ..."
  • רייסטלין מאז'ר, סער בהיר הלהב, רוכל אקראי, שוב רייסטלין, ושוב הרוכל בנושא הצפעים

• חלמיש זינק ממקומו בירכתי הקרון וצעק "זהירות" והלם בכתפו של טאניס כדי להדגיש את הסכנה. "סע מהר יותר! מהר! הם מתקרבים!"

טאניס ציפה לראות לפחות גדוד של מינוטאורים הרודפים אחריהם, והביט לאחור בדאגה.

"מאוחר מדי!" נאנק חלמיש כשהוקף הקרון בחבורה של כחמישה עשר קנדרים

• "גבירותי ורבותי, הריני מציג בפניכם את הקנדר הענק מבליפור!"

רייסטלין מנסה להפריך את האמונה בבלזור באמצעות יצירת אשליה שגדיל הוא ענק

תניס חצי עלף

• "אל תחרצי משפט על רייסטלין, לאורנה. לא תמיד מתחלקים הדברים לשחור וללבן, כפי שסבורים אתם העלפים. הרב-מג הציל את חיינו לא פעם ולא פעמיים. אני למדתי לתת אמון בשכלו - ועלי להודות שקל לי להסתמך על השכל, מאשר על האמונה העיוורת!" - מתוך "דרקונים של ליל חורף"
• "אם נתכחש לאהבה שניתנה לנו, אם נמאן להעניק אהבה בשל כאב האובדן, כי אז יהיו חיינו ריקים מתוכן, ואבדננו יהיה רב יותר". - מתוך "דרקונים של ליל החורף" - חלק משיחתו של תניס עם אלהנה.
• מגיעה שעה, לאורנה, שבה עליך להשליך את חיייך מנגד למען הדברים שאת מאמינה בהם - החשובים יותר מן החיים עצמם" - תניס ללאורנה, מתוך דרקונים של דמדומי הסתיו, עמוד 370.

סער בהיר-להב

• סער: מלבד זאת, תמיד ישנה התולעת הגדולה קטירפליוס שתגם עליה, מה אתה אומר, רב-מג?

רייסטלין: אכן. תמיד ישנה התולעת. אל חשש, אביר. נשקך בטוח, כפי שבטוחים החיים שאתה מפקיד בידינו... אם יש בכלל ביטחון... היו שלום, ידידי. פרידה ממושכת צפויה לנו. אחדים מאיתנו אינם עתידים להיפגש שוב בעולם הזה! - מתוך "דרקונים של ליל החורף" - כאשר סער מסר את את חרבו, והביע את הבעת התודה המפורשת ביותר שיכול האביר להשמיע באוזני הרב-מג.

• "אם אתה יודע שמץ דבר על אבירי סולאמניה, אתה יודע שאנו מעדיפים למות ובלבד שלא יצא דבר-שקר מפינו - אפילו לאוזני אויבינו" - מתוך "דרקונים של ליל החורף - כאשר סער מדבר אל השומר.

• "אינני יודע עוד במה להאמין. פעם הצטייר לי הכל בשחור ולבן, כל הדברים היו ברורים ומובהקים. האמנתי בסיפור הומה. אמי השמיעה לי אותו כדבר אמת לאמיתה. ואז יצאתי לסולאמניה. מעולם לא סיפרתי על כך לאיש, אפילו לא לתניס. כשחזרתי למולדתי, מצאתי כי האבירים אינם עוד מסדר של אנשי-כבוד הנכונים להקריב את עצמם, כפי שתיארה אותם אמי. המסדר שרץ תככים וקנוניות. טובי האנשים היו דומים לדירק, אנשי כבוד, אך נוקשים ומסוגרים, מזלזלים בכל מי שנראה להם כנחות מהם. גרוע מכל - כשדיברתי על הומה, הם צחקו. אביר נודד, קראו לו. לדבריהם, הוא הודח מן המסדר על שהפר את חוקתו. הומה שוטט בארץ, אמרו, חיבב את עצמו על הכפריים, והם החלו לרקום סביבו אגדות." - מתוך "דרקונים של ליל החורף" - חלק משיחתו של סער עם לאורנה, לאחר שלקחו את רומח הדרקון השבור.

גדילן קוץ-רגל

• שם מצא את הקנדר קשור בכוח לכיסא, סער ישב על הכיסא מולו. הבעות פניהם של השניים היו גורמות לכל צופה מזדמן לחשוב שסער הוא האסיר. גדילן התענג על החידוש שבמצבו, וכדי להעביר את הזמן, שעשע את סער בסיפורים.

"-ואז דוד קפיץ דלת אמר 'אתה בטוח שזה סוס הים שלך?' והברברי אמר - או שלום רייסטלין! תראה אותי! אני קשור לכיסא. נכון שזה מרגש? אני בטוח שסער יקשור גם אותך אם תבקש ממנו בנימוס, נכון סער? אתה מוכן לקשור גם את רייסטלין?"

"מה קרה למחסום הפה שלו?"

"טאניס הכריח אותי להוריד אותו. הוא אמר שזה אכזרי. הוא לא מבין את משמעות המילה הזאת..."

-הספר עצמו, גדילן קוץ רגל, קרמון מאז'ר וסער בהיר הלהב

• "חלמיש יש לך דלפת פקקים"- גדילן קוץ רגל על דלקת פרקים
• "אני מסתפק בקנדר חי,ומוותר על שיחה עם קנדר מת"- חלמיש כור אש על הרעיון להעלות באוב את דוד קפיץ דלת
• "סורו מדרכי, חלאות יונקות נשמה! הסתלקו עכשיו, ולא אשסה בכם את כוחם הקטלני של כלי האוכל של אבות אבותי! הסתלקו, ולא אשתמש בכפית הזאת כדי לעקור את קרבי הצללים שלכם!"
  • גדילן קוץ-רגל משתמש בכפית הגירוש של הקנדרים נגד אנשי הצל של כאוס, "דרקוני להבת קיץ".
    • "'אם תתבונן היטב בכל דבר גדול שבעולם', אמר אבי, 'תראה שלמעשה אין הוא אלא הרבה דברים קטנים שחוברו יחדיו'. אותו הדבר דרקון גדול שם למטה, אולי אין הוא אלא המון טיפות קטנות של דם. הדברים הקטנים הם החשובים" - גדילן לפיזבן, דרקונים של דמדומי הסתיו, עמוד 432-431.

חלמיש כור-אש

• "השנאה בקרב המשפחה היא העזה מכל". - מתוך "דרקונים של ליל החורף" - ע"מ 188

גרגור אות' מטר

• "קצת פחד זה טוב בשבילך. הוא שומר על הערנות, על הדריכות. רק אל תיתני לפחד לשלו בך" (עמוד 131)
• "מעט פחד זה תמיד דבר טוב. יותר מדי פחד משתק אותך בקרב. כשאת מתחילה להרגיש את הפחד פועל בגרונך, את נצמדת יותר מדיי לחיים. בתי, עזבי את המחשבות שלך של מה שעלול לקרות ותחיי למען מה שקיים כעת - כיוון שזה כל מה שיש לך באותו הרגע" (גרגור אות' מטר לבתו קיטיארה. דרקונים של שחקי שרת הדרקונים, עמוד 429-428)

אחרים

• "קל להיות אדם מאמין כשאתה מוגן ומתחמם באוהל, ראש השבט" (אליסטן אל הראלד, ראש שבט אנשי הקרח [דרקונים של שחקי שרת הדרקונים])
• אם רק תתבונן היטב בצירוף מקרים תמצא כי כרוך בו גורל" (אפולטה לתניס, דרקונים של שחר האביב עמוד 213)
• המתחיל לחפש אשמים סופו שיגדף את האלים (מי נהר לתניס, דרקונים של שחר האביב עמוד 225)
• האפלה עלולה לנצח, אבל לעולם לא יעלה בידה לכבות את התקווה. וגם אם נר יחיד - אפילו נרות רבים - עלול לדעוך ולכבות, תצית האש נרות רבים" (תניס אומר לעצמו, דרקונים של שחר האביב עמוד 236)

שיחות

• תניס: מה אתה חש, רייסטלין?

רייסטלין: כישוף גדול ועז מוטל על היער הזה.

תניס: זדוני?

רייסטלין: רק למביאי הזדון עמם.

סער: אם כן, איש מלבדך אינו צריך לחשוש מפני היער הזה.

רייסטלין: ראֹה נראה, ראׁה נראה. - מתוך "דרקונים של דמדומי הסתיו

מלחמת הנשמות

• " זמנך הוא שלך.

אף שלאורכו אתה נוסע.

את מרחביו הנך רואה.

מסתחררים בו לנצח.

אך אל תטה את מסלולו.

אחוז בחוזקה את הראשית ואת האחרית.

סובב אותן כלפי עצמן.

כל שהיה חופשי כעת בטוח.

גורלך יהא על ראשך. - מילות הקסם של המכשיר לנסיעה בזמן

• "אני נושאת תפילה לפלדין שישמע את דבריי, ויבוא... מאהבת מינה... מאהבת כולנו..." - מילותיה האחרונות של סהר פז
• "אולי, אם אכה את עצמי בראש, אזכר מי אני? מה דעתך שאתן לעצמי מכה בראש?"

"אל תפתה אותי."- גדילן וג'רארד במהלך המסע לקואלינסטי

• "הם יודעים. כפי שאמרתי, הם אינם אוהבים שינויים. קל יותר להעמיד פנים שהאביב שורר תמיד"- קירין, דודנו של סלבינושי

• "אני מודע היטב לכך שמדובר בקנדר, הלורד, והדבר רק מעודד אותי לשוחח עמו. לדעתי, קנדרים הם היצורים הנבונים ביותר בקרין."- הדרקון הכסוף מראה
• " היי, ג'רארד, כמעט שכחתי! כשתחזור למרגוע, תדאג לתקן את המנעול על הקרב שלי. הוא שבור." - מילותיו האחרונות של גדילן קוץ רגל
• "אחד הוא אחד לגמרי לבד ולנצח יהיה כזה"- מילות שיר ילדים אלפי
• "אלו חלומות נאים, חלומות הנעורים. פעם היו גם לי חלומות נאים. כעת, כמו שמלותיי הנאות, הם תלויים סביבי קרעים - קרעים. מי ייתן וחלומותיך יהלמו אותך טוב יותר, גילתאס, וישרדו זמן ממושך יותר."- אלהנה צפריר עמוד 189
• " בחיי, כמה שאתה מכוער. אתה ככל הנראה אחד מבני האנוש המכוערים ביותר שפגשתי מעולם"- הקנדר פרע סבך- צמה לג'רארד
• "מצאתי את העבר..." - גדילן קוץ רגל

שיחות

• ג'רארד: התנהג יפה, קוץ רגל. אין ללורד טסגול סבלנות לשטויות.

גדילן: למעט אנשים יש. אני באמת חושב שהעולם היה מקום טוב יותר אם ליותר אנשים הייתה סבלנות לשטויות. אה, כן, וחשבתי על שם לסוס שלך.

ג'רארד: באמת?

גדילן: נורית.

• גדיל: אתה מתכוון להרוג אותי?

לורד סות': מדוע שאהרוג אותך, קנדר? מדוע שאטרח?

גדיל: אתה אביר מוות, הלורד. הריגת אנשים היא לא התפקיד שלך?

• "גילתאס: בתוך כמה ימים נגיע לדרך המלך?

הנודד: הדבר תלוי באומץ לבכם. אם כל אנשיך דומים לך, איני חושב שהמסע יארך זמן רב."

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: רומח הדרקון

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומח הדרקון