רחל שפירא

רחל שפירא (נולדה ב־1945) היא פזמונאית ישראלית.

מתוך שיריה

"אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם."
" כל רגע שנגעתי גם בחיים של אחרים."
"נדמה לי שכל מה שנרמז הולך ומתחייה."
"הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם כְּמוֹ צֶמַח בַּר."
"זהירה כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר."
"מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך."
"בגלל מה שאתה, בך בחרתי ולוּ בגלל מה שאני איתך."
"סבא זמן. הוא מתקתק בשעונים, כותב שעות, כותב שנים."
"כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך – תן לי לדבר אליך."
"חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות, לא יכול כל החושך לכבות."
"ירימו את ראשך ויאמצו את ייאושך לחממך בפרורי אהבתם."
"הערב שאמור להיות נעים ומלטף רובץ עלי כמו הר גדול מכביד על הכתף."
"אֲנִי לְמַעַנְךָ כָּל בֹּקֶר מְלַקֶּטֶת פְּרָטִים קְטָנִים, שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל יוֹם חולִּין."
"יש לי אקורד אחד לעצובים שהמתינו ולא הבינו איך לא ליטפו אותם הכוכבים."
"אל תסב את פניך, אתה מלא דברים כמוסים, אל תגיף את התריסים, חפש בין המילים."
"הֲיִי שְׁקֵטָה כְּאִילוּ אֵין בָּךְ דּוֹפִי, כְּאִילוּ הָאֲוִיר נוֹתֵן לָךְ הֲגַנָּה, כְּאִילוּ הַצָּרוֹת כְּבָר מִתְגַּבְּשׁוֹת לְיוֹפִי."
"אֶפְשָׁר לשְִׁטוֹחַ אֶת הַפְּגִיעוּת מִבְּלִי לַחֲשׁוֹשׁ מהֵשְַׁפּלָהָ, כְּאִילוּ הַפְּגִיעוּת עַצְמָה הִיא סוּג שֶׁל כּחַֹ, כְּאִילוּ הַשַׁלְָוה הִיא חוֹף הַבּהֶלָהָ."
"היא שרה כמו מי שמסגיר את פחדיו, היא שרה כמו מי שזקוק למגע, אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע."
"קם הילד המנמנם בי ומתנחם כמעט בלי מאמץ ואז נשארת התבהרות חלקית ונשאר לי שיר בשבילך."

אמרותיה

"אני סטודנטית של השירים שלי; אני עדיין לומדת מהם הרבה."
"היופי הזה, ביצירה ובמוזיקה, בשיר המחורז ובקול האנושי."
"לקחתי מנגינות שאהבתי, עבריות ולועזיות, וחיברתי להן מילים משלי. זה היה סוג של ביטוי אישי, עצמי, שהגדיר אותי. זה היה מצב של חשיבה, טריטוריה של הרהור, פינת מחשבה."
"אני אוהבת סתיו. זו עונה שאני מרגישה שיש בה כוח מתקן, משהו שמפייס בין הקיץ לחורף. אני אוהבת גם שעות ערביים."
"אני אוהבת בלדות אישיות, שירי משברים שמתארים עימות, בעיקר של דמות נשית – אבל לא רק – מול קבוצה. יש תנועה בלתי פוסקת בין זרות לשייכות."

ראו גם

שיר של יום חולין