רחל שפירא

רחל שפירא, 2008

רחל שפירא (נולדה ב־1945) היא פזמונאית ישראלית.

מתוך שיריה

• "אנשי הגשם יאספוך אל מיטתם."
• " כל רגע שנגעתי גם בחיים של אחרים."
• "נדמה לי שכל מה שנרמז הולך ומתחייה."
• "הֱיוּ שָׁלוֹם, אֲנִי חָיִיתִי בֵּינֵיכֶם כְּמוֹ צֶמַח בַּר."
• "זהירה כמו מהססת באותות חיבה וחסד אדבר."
• "מה אברך לו, במה יבורך? זה העלם? שאל המלאך."
• "בגלל מה שאתה, בך בחרתי ולוּ בגלל מה שאני איתך."
• "סבא זמן. הוא מתקתק בשעונים, כותב שעות, כותב שנים."
• "כשאתה חיוור מצער מתחפר בשתיקתך – תן לי לדבר אליך."
• "חלומות של אתמול הם שלהבות נרעדות, לא יכול כל החושך לכבות."
• "ירימו את ראשך ויאמצו את ייאושך לחממך בפרורי אהבתם."
• "הערב שאמור להיות נעים ומלטף רובץ עלי כמו הר גדול מכביד על הכתף."
• "אֲנִי לְמַעַנְךָ כָּל בֹּקֶר מְלַקֶּטֶת פְּרָטִים קְטָנִים, שְׂמָחוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל יוֹם חולִּין."
• "יש לי אקורד אחד לעצובים שהמתינו ולא הבינו איך לא ליטפו אותם הכוכבים."
• "אל תסב את פניך, אתה מלא דברים כמוסים, אל תגיף את התריסים, חפש בין המילים."
• "הֲיִי שְׁקֵטָה כְּאִילוּ אֵין בָּךְ דּוֹפִי, כְּאִילוּ הָאֲוִיר נוֹתֵן לָךְ הֲגַנָּה, כְּאִילוּ הַצָּרוֹת כְּבָר מִתְגַּבְּשׁוֹת לְיוֹפִי."
• "אֶפְשָׁר לשְִׁטוֹחַ אֶת הַפְּגִיעוּת מִבְּלִי לַחֲשׁוֹשׁ מהֵשְַׁפּלָהָ, כְּאִילוּ הַפְּגִיעוּת עַצְמָה הִיא סוּג שֶׁל כּחַֹ, כְּאִילוּ הַשַׁלְָוה הִיא חוֹף הַבּהֶלָהָ."
• "היא שרה כמו מי שמסגיר את פחדיו, היא שרה כמו מי שזקוק למגע, אני רוצה לקרוא לה פרח משוגע."
• "קם הילד המנמנם בי ומתנחם כמעט בלי מאמץ ואז נשארת התבהרות חלקית ונשאר לי שיר בשבילך."

אמרותיה

• "אני סטודנטית של השירים שלי; אני עדיין לומדת מהם הרבה."
• "היופי הזה, ביצירה ובמוזיקה, בשיר המחורז ובקול האנושי."
• "לקחתי מנגינות שאהבתי, עבריות ולועזיות, וחיברתי להן מילים משלי. זה היה סוג של ביטוי אישי, עצמי, שהגדיר אותי. זה היה מצב של חשיבה, טריטוריה של הרהור, פינת מחשבה."
• "אני אוהבת סתיו. זו עונה שאני מרגישה שיש בה כוח מתקן, משהו שמפייס בין הקיץ לחורף. אני אוהבת גם שעות ערביים."
• "אני אוהבת בלדות אישיות, שירי משברים שמתארים עימות, בעיקר של דמות נשית – אבל לא רק – מול קבוצה. יש תנועה בלתי פוסקת בין זרות לשייכות."