רפי וייכרט

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"שומע את גופך."

רפי וַיְיכֶרְט (נולד ב־1964) הוא חוקר ספרות ומשורר ישראלי.

מתוך שיריו[עריכה]

  • "מבעד לזמנים אני שומע את גופך."
  • "לעמוד במטבח לדבר אל אישה זרה."
  • "חישבו עליהם כעל חוט שידרה למחשבה."
  • "נבהל מאפשרויות הרישול של היד והלב."
  • "האמת היא שאני שואב ממנו את מה שלכוד."
  • "תמיד נשאר עוד משהו לומר שלא מספיקים."
  • "לא צריך להחיות ולא ניתן להמית."
  • "רוצים להיעטף בו כמו ברטט חיים."
  • "היד שמונחת על צווארך, היא ספק ליטוף, ספק טרוניה."
  • "האור צונח על השולחן שעליו נשארו כלים מאמש."
  • "גם לי אין פתרון מלבד סידורן העקשני של המילים כגדר בפני הזמן."

אמרותיו[עריכה]

  • "חלק משירתי כתוב בחרוז ובמשקל. אני אוהב את היכולת לתאר עולם הרמוני או מתפרק, גועש וסוער או מקונן ולוחש בתבניות של מקצבי לשון."
  • "גם לשירים שאינם שקולים או חרוזים באופן מסורתי יש מבנים צליליים מוגדרים ורבי רבדים. הצלילים נפגשים בהם ומתנגשים בהם ויוצרים הדים ובני הדים לכל תחושה אפשרית במנעד השלם שהוא נפש האדם."
  • מוות מעסיק אותי ביומיום, לא תמיד כותבים על זה שיר, אבל עוד מילדות אני בעל תודעת חלוף חזקה, וזה נותן לי לחוות את החיים בצורה מאוד חריפה ואנרגטית."
  • "כששואלים לכתובתי אני נוהג להתלוצץ שאני גר בספרות. כשאיני כותב יצירות משלי אני עורך או מתרגם או מלמד. לא קיבלנו יותר מדי ארכה על פני האדמה אז מומלץ לנצל אותה באופן המיטבי."

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]