שאנדור מאראי

שאנדור מאראי (בהונגרית: Márai Sándor;‏ 1900 – 1989) הוא סופר הונגרי־אמריקאי.

המורדים (1930)[עריכה]

"לאחרונה נדמה היה לו לעתים קרובות שכל חייו חולפים כנגד עיניו. השינוי שהתחולל בעולם כמו הותיר את חוויותיו חשופות לעין כול."
"השאלה היא האם די בכסף הזה לחלץ אותו ממצוקתו. ייתכן שיש דברים שהכסף וכל מה שאפשר לרכוש בו, כגון זמן, נסיעות לחו"ל, מרחקים, בריאות, לא יוכלו לעזור לו."
"לכל דבר יש סיבה. אפשר שזוהי תגובה לא יאה מצדי, אבל לפעמים הריח חזק יותר מן השכל הישר."

"הרי אני נתתי לו את הארנק ליום ההולדת הארבעים שלו. זה היה לפני עשר שנים. אם אהבתי אותו? ... את שואלת שאלה קשה, חביבתי. כן, אני חושבת שאהבתי אותו."
"אני מעדיפה לבוא לפה בחורף ולאכול גלידה. לפעמים אני חושבת שהכול אפשרי, לא רק כי מדובר במשהו טוב או נכון, אלא פשוט משום שזה אפשרי."
"אני שייכת עדיין לעולם אחר, אני זקוקה עדיין לקונדיטוריה המעודנת הזאת, לרהיטים שיש בה, לטפטים האלה של משי ארגמן."

דף ציטוטים מורחב – הנרות בערו עד כלות

"מי שלא מוכן לקבל חלק, סביר שהוא רוצה את הכול, בשלמות."
"מי שמחפש את האמת, עליו לחפש אותה בראש ובראשונה בתוך עצמו."
"במצב של בדידות אדם מתוודע לכול ואינו מפחד עוד משום דבר."
"ניחנתי בכישרון מסוים להתחבב על אנשים בלי שום מאמץ, להיות מקובל במקום שבו אותך מוכנים רק לסבול."
"בכל שליטה שאנו שולטים באחרים כרוך מעט בוז מעודן וכמעט לא מורגש כלפי אלה שאנו שולטים בהם."
"אדם יכול לבגוד, לעשות מעשה נבזי, כן, גם את הגרוע מכול, לרצוח, ובתוך תוכו הוא יישאר טהור. המעשה עצמו עדיין איננו האמת. הוא רק התוצאה. ואם אדם נעשה שופט יום אחד ורוצה לפסוק, הוא איננו יכול להסתפק בעובדות הרשומות בדו"ח של המשטרה, עליו לדעת מה שמשפטנים מגדירים 'מניע'."

"הספרות של מאראי מתמקדת במעשה דיוקן עשיר, מורכב ומדוקדק של דמויות; זו ספרות אטית ומהורהרת, המתעכבת על קמטי הבעה מעודנים, על עכירות פתאומית במבט, על דקויות של מחוות גוף זעירות." ~ עמרי הרצוג