שולמית אפפל
מראה
שולמית אפפל (נולדה ב־1948) היא משוררת ישראלית.
כללי
[עריכה]- "אם עוד נשאר אור יום אני מצלמת."
- "צריך מקום וכתובת להימלט ממנה ואליה לשוב."
- "זיכרונות הם עול שבלעדיהם החיים היו רק נטל."
- "מדמיינת שאני מישהי אחרת כשאני באה במגע עם העולם."
- "הַנָּח לַמְּשׁוֹרְרִים בִּמְנוּחָה. הֵם שׁוֹקְדִים עַל אוֹתָהּ שׁוּרָה כָּל יְמֵיהֶם בְּרֶזוֹלוּצְיָה מִשְׁתַּנָּה."
פחות מאמת אין טעם לכתוב (2013)
[עריכה]דף ציטוטים מורחב – פחות מאמת אין טעם לכתוב |
- "מה שהטביע אותי פעם לא יטביע אותי שוב."
- "חנות שניתן להשיג בה ספר בשליש מחיר."
- "הֱיוֹת שֶׁלֹּא הֶרְאֵיתִי סִימָנִים שֶׁאֲנִי יוֹדַעַת לִקְרֹא אַף אֶחָד לֹא שָׂם לֵב שֶׁהִתְחַלְתִּי לִכְתֹּב."
תדמייני שאת כוכבת (2017)
[עריכה]דף ציטוטים מורחב – תדמייני שאת כוכבת |
- "לא דחוף לקום להדליק את האור."
- "במכונת הכביסה, חבטת המים בבגד מדמה משגל."
- "לכדה במעופו מחלון גבוה צעיף בצבעי גלידה."
זיכרונות מבית החרושת לבגדי ים (2020)
[עריכה]- "שירים הם לא כלים בכיור ולא מכפלת לתפור/ ואני עדיין ניגשת לשורות שגמגמתי בהן כאילו/ תקפו אותי צירים בעקבות אונס ומכניסה יד/ שעושה את העבודה ומונה את האצבעות."
- "הַלְוַאי יָכֹלְתִּי לִכְתֹּב
- טֶקְסְטִים קָרִים
- לֹא מְבִיכִים
- שֶׁאֵין בָּהֶם עֶלְבּוֹן
- וְלֹא נוֹשְׂאִים בּוּשָׁה."
- "אַתְּ לֹא צְרִיכָה לְהַשְׁאִיר אַחֲרַיִךְ יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה שִׁירִים וְסֵפֶר אֶחָד אִם אַתְּ כּוֹתֶבֶת פְּרוֹזָה."
אמרותיה
[עריכה]- "יש דברים שאפשר לטפל בהם מכל מיני כיוונים, והם עולים בכל פעם בצבעים אחרים."
- "למעשה אני כותבת כדי לשכוח, כאילו שאם אכתוב אוכל להניח לדברים, רק שזה לא קורה."
- "אני לא משוררת עברייה, אני משוררת יידישאית שכותבת בעברית."
- "אף צלע לא חסרה לי ואף אחד לא יתקע בי את הצלע שלו. אני משק אוטרקי. היו לי הרבה מחזרים."
- "מי שחושב שהוא מתקרב אליי כשהוא קורא את הכתיבה שלי, בכלל לא יודע שאני עוד לא מתקרבת אפילו לגעת בקצה של הקצה של דברים."