שיגעון ההמון
שיגעון ההמון (באנגלית: The Madness of Crowds) הוא ספר מאת דאגלס מאריי שיצא לאור ב־2019 ותורגם לעברית.
- "אנחנו חווים טירוף המונים אדיר. בפרהסיה ובמרחב הפרטי, ברשת ובמציאות, אנשים מתנהגים בדרכים שהולכות ונעשות חסרות היגיון, נסערות, עדריות ופשוט בלתי־נעימות."
- "במשך למעלה מרבע מאה קרסו כל סיפורי־העל שלנו. בזה אחר זה הנרטיבים שהיו לנו הופרכו, או שההגנה עליהם נעשתה בלתי־פופולרית, או ששימורם נעשה בלתי־אפשרי."
- "היה זה בבחינת בלתי־נמנע שרעיון כלשהו יתקע יתד בארץ הנטושה. בני הדמוקרטיות העשירות של המערב בימינו לא היו יכולים פשוט להישאר האנשים הראשונים בדברי ימי העולם שאין להם כל הסבר למעשיהם על פני האדמה, ושום סיפור אינו מעניק תכלית לחייהם."
- "התשובה שהגיחה בשנים האחרונות היא לצאת לקרבות חדשים, לפצוח במסעות נועזים יותר ולקדם דרישות שוליות יותר. למצוא משמעות במלחמה מתמדת נגד כל מי שנראה כאילו הוא ניצב בצד הלא נכון של שאלה שאך זה נוסחה מחדש, והתשובה לה השתנתה לא מזמן."
- "פירוש העולם מבעד לעדשות של 'צדק חברתי', 'פוליטיקה של קבוצת הזדהות' ו'שילוב מִצָּבִים' (אינטרסקציונליות), הוא ככל הנראה מפעל יצירת האידיאולוגיה הנועז והמקיף ביותר מאז תום המלחמה הקרה."
- "היא מנתצת את החברה לרסיסי קבוצות אינטרס לפי מין (או מגדר), גזע, העדפה מינית ועוד. ההנחה היא שהמאפיינים הללו הם התכונות הרלוונטיות העיקריות או היחידות של בעליהן."
- "זו הזמנה לכלות את שארית חיינו בניסיון לפענח כל זהוּת או טענה לפגיעוּת, ואז להתארגן לפי כל מערכת צדק שנובעת מההיררכיה הנזילה והמשתנה תמידית שאנו חושפים בפענוח המתמשך הזה. זו שיטה בלתי־ישימה, המטמטמת את הדעת בהציבה דרישות שאין לעמוד בהן בדרך ליעדים שאין להשיגם."
- "תנועת זכויות האזרח בארצות הברית, שראשיתה בניסיון לתקן כמה מהעוולות החמורות ביותר בתולדות האדם, נראתה כאילו היא מתקרבת ליעדה. אבל גם כאן, לקראת הניצחון נדמה שהכול התקלקל. ברגע שהמצב נראה טוב מאי פעם, הרטוריקה טענה שהוא גרוע מתמיד. לפתע הכול נעשה עניין של גזע, אחרי שרובנו קיווינו ששאלת הגזע הפכה לזניחה."
- "זה לגמרי לא מפתיע שמחקרים מראים עלייה בחרדה, דיכאון ומחלות נפש בקרב צעירים כיום. אין זה ביטוי של שבריריות, אלא תגובה מובנת לחלוטין לעולם שהמורכבות שלו התגבשה במהלך חייהם. תגובה סבירה לחלוטין לחברה המונעת על ידי כלים שיכולים לספק אינסוף בעיות אך ללא תשובות."
- "חיינו הציבוריים שופעים אנשים המפגינים ברבים את להיטותם להתייצב על המתרס זמן רב אחרי שתמה המהפכה. חלקם סבורים בטעות שמתרסי המהפכה הם ביתם, ולאחרים פשוט אין בית לשוב אליו. בשני המקרים, מפגן טוהר המידות תובע הפרזה בחומרת הבעיה, שגורמת לפיכך להעצמתה."
.svg){kind=icon}