שירה בעיר זרה
שירה בעיר זרה הוא ספר שירה מאת אברהם בלבן שנכתב בזמן שהותו באוניברסיטת קיימברידג' ויצא לאור בשנת 2010.
- "היופי תקיף יותר באין איש. הדשא נושם."
- "שני ברווזים לבנים שוחים מגדה לגדה, מוליכים אחריהם את השמש."
- "עצי הדובדבן של מודלן קולג' משירים את שפעת פרחיהם לנהר."
- "קפלה, צריחים וגשר: ימי הביניים שרדו כאן כמסעי גוליבר שהפכו לספר ילדים מאויר."
- "בדרך ללונדון ענני תחרה, שמש פח זורחת. יד אשתי חמה בידי."
- "ידה החמה של אשתי מחזירה לדשא את צבעיו, משיבה לי את תחושת עור."
- "אישה לבנת פנים, בג'ינס וכלב רץ לנחל וחוזר, מקדימה 'בוקר טוב' בחיוך רחב."
- "המים מתפקדים על גדות הקם, מתפרקים, לוקקים, המים גולשים לאיטם, לואטים."
- "שעון השמש בחצר העתיקה של קורפוס קריסטי מודד את המאות שחלפו על פני חלונות הברזל והאבן."
- "באותיות החרוטות בסלע ניתן עוד להבחין בשמה של הנפטרת שביקשה לפני שלוש מאות שנה לנוח בצלו של האל."
- "במסדרונות הפקולטה ללימודי המזרח פסלים עתיקים (חכמת הדורות על פניהם) מחייכים אליי בכובד ראש, לא מנידים עפעף."
- "תייר ותושב לא יבינו. רק הזר, שנפתחה לו כאן לרגע דלת, רק הוא יכיר את עומק הניכר."
- "רוּחַ פתאומית גורפת עלים יבשים על הדשא. מֵי הנהר מצטופפים, נדחפים כברוָזִים נִבְהָלִים."
- "לו אפשר היה להפוך את הנחל, את הערבה השותקת במים, את ירקות השמש לזיכרון נייד... לחזור אליו בשעות הרועשות."