שירה (ספר)

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
"קורא בהם ובוחן ובודק עד כמה שידו מגעת, ולבסוף הוא מפרסם אותם והכול קוראים."

שירה הוא ספר מאת שמואל יוסף עגנון העוסק בסיפור אהבה בין הרבסט, מרצה באוניברסיטה העברית, לבין האחות שירה על רקע חיי האקדמיה בירושלים של שנות ה־30 של המאה ה־20. הספר יצא לאור בשנת 1971.


  • "שאל מה ששאל והשיב מה שהשיב ונטל פנקס והחזיר משקפיו למקומן וכתב מה שכתב."
  • "באה אחות בית החולים, גבוהית, גברית, בעלת משקפים, שנזדקרו מעיניה בחוצפה והזריחו את הנמשים שבלחייה האפורות." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 5
  • "ישבה לה שירה כבושה בתוך גופה שהתחיל מרחיב והולך עד שהקיפו איבריה המלאים את הקבצן."
  • "קשה היא הליצנות, אלא כדי להמתיק את המר אבדח את הדעת בבדיחה קלה."
  • "בזמן שהרִשעה שולטת בעולם אף מי שאינו רשע מתנהג ברשעות." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 12
  • "אפילו בני אדם שיודעים ערכה של עבודה, מתוך שלא מצאו מה יעשו דרכם להבטיל אחרים מעבודתם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 40
  • "אוהבת אני פירות וירקות כשהם טפלים לבשר ולא כשהם עושים את עצמם סעודה." ~ הנריאטה הרבסט, הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמוד 74
  • "בא מלומד חוקר וגללם וקורא בהם ובוחן ובודק עד כמה שידו מגעת, ולבסוף הוא מפרסם אותם והכול קוראים, מדמים להם שאחזו את האמת בידם. בפתאום מתגלה דוקומנט אחר, שונה מן הראשונים ונמצא שכל מה שהיה אמת גמורה הרי זה בטל ומבוטל."
  • "מי לא ינוד לחכמי הדורות שעברו שטרחו ויגעו והוציאו את ימיהם מתוך דעות מוכחשות."
  • "יש מלומדים שבקיאותם מביאה אותנו לידי תמיהה מחמת הביבליוגרפיה שבספריהם שתופסת כשליש מהספר, כיוון שבודקים אחריהם רואים שרוב הספרים שהזכירו אין להם שייכות עם הספר." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמ' 171
  • "מלומדים אחרים יש, שאחר שמביאים מקור לדבריהם הרי הם מוסיפים וכותבים, עיין גם שם ועיין גם שם. ובאמת מאותן גמין העתיקו את ראיותיהם, כלומר ממקום שאתה משתלח לעיין גם שם, משם עצמו העתיקו כל ראיותיהם, ולא ראו את הספרים שמשם הביאו את ראיותיהם, ואם יבואו ויאמרו כבר קדמוכם חכמים, הרי הם מתחסדים ומראים שהביאו אף את שמותיהם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמ' 171
  • "מלומדים אחרים יש שמרבים בציטטים מספריהם, כלומר מדברי עצמם הם מביאים ראיה לדבריהם. אם תמימות יתירה אין כאן שעשועים של עשיית ספרים יש כאן, שמשתעשעין להראות כמה חכמים הם, כמה ספרים כבר עשו. מלומדים אחרים יש שמביאים דעותיהם של אחרים, לא לשם ראיה, אלא כדי לחלוק עליהם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמ' 171
  • "החכמים מושכים ידיהם מהנהגת העולם, מפני שהם יודעים שיש חכמים מהם ורוצים שיתנהג העולם על ידי חכמים גמורים, בתוך כך קופצים הטפשים והרשעים ובאים ונוטלים את העולם לידיהם ומנהגים את העולם כפי זדונם וכפי טפשותם." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמ' 191
  • "כל זמן שחושב הרבסט שיפה היא שירה ובריאה – יפה ובריאה היא."
  • "מחמת קמיטת הנפש, מחמת הצורך להקטין את עצמו ואת מקצועו שכח הרבסט את החוקרים האמתיים ואף את ניי שכח, שכל חייהם כל חייהם ממש מסורים מסורים למקצועם. ואין ספק שאילו הוצרכו לדבר היו מעמידים עצמם בסכנה ובלבד שיגיעו לתכליתם ואין כל תכלית שלהם אלא חקירה של אמת."
  • "גדולים מעשי הפייטנים שמפייטים שירים על האהבה ואילו על אהבת בעל לאשתו לא מצינו שירים הרבה." ~ הוצאת שוקן, מהדורה שלישית, 1999, עמ' 367

על הספר[עריכה]

  • "בדייקנות, בעמקות ובחריפות בלתי־רגילים תיאר עגנון ב'שירה' את עולמה של האוניברסיטה העברית בירושלים בשנות השלושים; ואף שהתיאור מוגבל למוסד מסוים בתקופה היסטורית נתונה, נתפש הספר כטקסט־מכונן בכל הנוגע להצגת טיבו, תוכנו וסגנונו של מה שאנחנו מכנים בשם 'העולם האקדמי'. את המוניטין שלו קנה הספר לא מעט מפני שהיה סאטירה על החיים האקדמיים; סאטירה החושפת את התככים, המריבות, האמביציות האישיות, הקנאות והתסכולים... אך זה רק חלק מן הסיפור: בלא פחות כשרון תיאר עגנון בכמה מפרקי 'שירה' גם את הצד המואר של החיים האקדמיים – את אהבת החוכמה, את המסירות למחקר, את הנכונות ליהרג בעולמה של תורה. וכך, בצד הפרופסורים הנלעגים כמו וולטפרמד ובכלם, המאכלסים את הרומן לעייפה, מופיעות בו גם דמויות כמו טגליכט או פרופסור ניי, שלהן שיעור קומה אישי ומדעי, ושאליהן מגלה הסופר יחס של הערצה." ~ דן לאור

קישורים חיצוניים[עריכה]