לדלג לתוכן

שירת היחיד בניו יורק

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
"לבך זורח גשרים אל כל עבר."

שירת היחיד בניו יורק הוא קובץ שירים שתרגם וערך בנימין הרשב שיצא לאור בשנת 2002. הקובץ כולל שירים של ארבעה משוררים יהודים־אמריקאים תושבי ניו יורק, שנולדו בסוף המאה ה־19 במזרח־אירופה, היגרו לארצות הברית וכתבו את שיריהם ביידיש.

תרגומי השירים

[עריכה]
  • "זמן הוא זהב במדינת הזהב. איש יצלצל או ירים את ידיו – דלת תטרוק רועשה ומהירה."
  • "פה אני נח, פה יש לי ידידים ואין לי שום מקום אליו לאן ללכת."
  • "הכול פה ישר והכול פה עקום, הולך לו סובב על הכול היקום."
  • "מושכים גבה מעט העין נעצבת. לא שאני שונא – לא שאת אוהבת."
  • "אבישג, אבישג הקטנה הצעירה החמה. צעקי אל תוך הרחוב: המלך דוד עוד לא מת."
  • "בידיים רועדות אני כותב זיכרונות שהצהיבו. מי יודע כמה זמן."
  • "הקיץ בא על קביים ירוקים ומקבץ מטמון של יופי ומתקן את ביתו הדל חדור הכפור."
  • "בכל שנה של חיי המשומשים מחדש חיממתי אריגים של גושי עולם שנחיו בעבר."
  • "לבך זורח גשרים אל כל עבר."
  • "מולי בסבווי ישבה מדונה שילבה רגל ברגל וקראה עיתון ערב."
  • "פלדה. זגוגית. גרניט. שאון. מהומה. מכונית. רכבת על. תחתית. בורלסק. גרוטסק. קפה. וסינימה."
  • "האנדרטה הנשכחת של גדול המגלים משתעממת מרוב מכוניות, קשתות בענן, חשמליות ופסלים פטריוטים השומרים על הפארק בשביל העם." ~ על כיכר קולומבוס
  • "בחריש עמוק פערת את אדמתי הפורייה וזרעת."
  • "אתה סופת רוח שלי, אתה נער לוהט ופוחח , מידך אפילו המוות חביב עליי."
  • "לפתע נעשה לי כה קל, כה טוב, אהבתי החולה הגלומה צמאה לדמו."
  • "עכשיו מתיזה ממני בגלוי התשוקה הרותחת הקדושה החבויה עמוק של אמי."

ראו גם

[עריכה]