שיר שבת ספיר

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שיר שבת ספיר (נולדה ב־1982) היא משוררת ישראלית.


  • "תִּרְאִי מָה עָשִׂית לְעַצְמֵךְ, הִיא אוֹמֶרֶת. לֹא עָשִׂיתִי דַּי, אֲנִי מְשִׁיבָה."
  • דלת הזו בינינו נפתחת ונסגרת מעצמה."
  • "הרופא רשם לך תרגילים לחיזוק שרירי הלב."
  • "בחדר שלך הפנימי את יודעת את כל כולי, במבט, בדיבור תושיעני."
  • "אני רוצה להזמין אותך לשמוח, אבל ההזמנה שלך לעצב מפתה יותר."
  • "לעתים מתאחר בי אביב. לא ניתן להאיץ את הקיץ הזה."
  • "נפתחו בי הסכרים וליבי נשטף כמו סחף אדמה אחרי הגשם הראשון."
  • "מפוחד מעצמו הוא מלקט רמזים דהויים להמשך היום."
  • "נהיה אני ואת כמו אז מזמן, בלי זמן, בלי היכן, נעשה לנו רנסנס קטן."
  • "המתים שלי מדברים איתי בעודם בחיים... הם מנסים להפוך שנות חיים לטיפות שאניח תחת הלשון, בקומי בבוקר, בשכבי לישון."
  • "[סְלִיחָה] עַל שֶׁהִנְהַנְתִּי, אִשַּׁרְתִּי, פִּשַּׁרְתִּי, גִּשַּׁרְתִּי, וִתַּרְתִּי. לֹא רַבְתִּי."
  • "בְּיִרְאָה, בְּפָנִים חֲתוּמוֹת שִׁלַּמְתִּי חֶשְׁבּוֹנוֹת, נָטַשְׁתִּי עֶלְבּוֹנוֹת."
  • "סְלִיחָה וּמְחִילה, כַּפָּרַת עֲווֹנוֹת. עַל כָּל הַמַּחְסוֹמִים שֶׁשָּׂמוּ אֲחֵרִים וְשַׂמְתִּי גַּם אֲנִי."
  • "עוֹד רֶגַע וְיִדְפְּקוּ עַל חַלּוֹנִי
וַאֲנִי לֹא אֶפְתַּח.
ילְדִּי יָשֵׁן לְצִדִּי
בְּנַחַת, מִבְּלִי לָדַעַת
שֶׁשְּׁנֵינוּ שְׁבוּיֵי מִלְחָמָה."
  • "את צריכה לצאת לשטח פתוח, אמרת,
או להיכנס למרחב מוגן, להיצמד
לקירות, להתחבא תחת משהו גדול וכבד.
אבל מה אעשה, ועשיתי כבר את כל אלה
והאדמה שלי רועדת ואין סולם."
  • "מוּטָב שֶׁתִּשְׁאַל אוֹתִי עַל פְּרִיחַת
הַחֲצָבִים
שֶׁמִּתְעַקְּשִׁים כָּל שָׁנָה עַל
מְקוֹמָם.
הַלְוַאי שֶׁנַּצְלִיחַ גַּם אֲנַחְנוּ
לִפְרֹחַ – לְפָחוֹת לִזְמַן קָצָר."