מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
שלומי חסקי שלומי חסקי ישראלי .
"קָשׁוּר בְּחֶבֶל הַטַּבּוּר לְשִׁכּוּנֵי הָרַכֶּבֶת שֶׁל הָעִבְרִית."
"הוּא לֹא טוֹב בְּלַעֲשׂוֹת רַע."
"הָיִיתִי חַיָּל יָרֹק שֶׁלָּמַד לֶאֱהֹב אִשָּׁה כְּחֻלָּה."
"אֱלֹהֵי הַשְּׂמִיכוֹת הָרַכּוֹת, עֲשֵׂה שֶׁלֹּא יִתְקַצְּרוּ לְעוֹלָם."
"כַּלְבָּה פּוֹאֶטִית מֻצְלֶפֶת בְּהִבְהוּבֵי תַּאֲוָה מוּל יָרֵחַ פְלוֹרוֹסֶנְטִי תּוֹצֶרֶת סִין."
"שִׂמְחָה גּוֹאָה בְּלִי תִּכְנוּן, כְּמוֹ נַחַל אַכְזָב שֶׁהָפַךְ לְאֵיתָן."
"דֶּלֶת הַכְּנִיסָה לְמִשְׁפַּחַת הַשְּׁכוֹל לְעוֹלָם אֵינָהּ מִסְתּוֹבֶבֶת."
"לִנְשֹׁם וּלְחַבֵּק מְעַרְבּוֹלוֹת דּוֹהֲרוֹת. לִיצֹר אֶת עַצְמְךָ מֵחָדָשׁ."
"בְּעֶצֶם כֻּלָּנוּ הֲלוּמֵי קְרָב."
"יוֹדֵעַ לִנְגֹּס בַּחַיִּים גַּם בְּשִׁנַּיִם תּוֹתָבוֹת."
"שְׁנֵי בָּתֵּי כְּנֶסֶת, אֶחָד בֵּית מְשֻׁגָּעִים."
"כְּשֶׁאַבִּיט בִּשְׁמִי הַמְּרַצֵּד בְּגוּגֶל, אֵדַע שֶׁאֲנִי קַיָּם." [ עריכה ] "סוֹגֵר הֲבָרוֹת, עוֹקֵר מִלִּים, מְסָרֵס מִשְׁפָּטִים, נוֹשֵׁךְ שְׂפָתַיִם, נוֹהֵג בְּרֶכֶב מְקַרְטֵעַ בִּנְתִיבֵי הַמִּשְׁפָּט."
"אֲנִי צְרִיכָה אוֹתְךָ, בָּשָׂר טָרִי, מְגֻלָּח, קְצוּץ שֵׂעָר, לֹא מֻגְבָּל בְּכשֶׁר קְרָבִי, צָרוּד, צַיְתָן עַד גְּבוּל הַפַּחַד."
"מָחָר, בַּתּוֹר בְּלִשְׁכַּת הָעֲבוֹדָה, יִהְיוּ שׁוּב חַיָּיו חֲפִיסָה מְעוּכָה בְּכִיס הַחֻלְצָה."
"צִפּוֹר כְּלוּאָה בְּעִמְקֵי הַנּוֹסְטַלְגְּיָה. הַכָּחֹל חוֹדֵר לַשּׁוֹבָךְ."
"עֶרֶב בָּעוֹלָם, אֲבָנִים נוֹשְׁקוֹת לָאֲנָשִׁים הַשּׁוֹכְבִים תַּחְתָּן".
"עוֹמֵד בְּתוֹר אָרֹךְ לְשׁוּמָקוֹם."
"הָרָסָ"ר הַקָּטָן בַּעַל הַשָּׂפָם הַצָּפוּי וְהַשָּׁעוֹן חֲסַר הָרַחֲמִים."
"הַיָּם עֲדַיִן לֹא מִתְיָאֵשׁ. בֵּינְתַיִם." [ עריכה ] "הֲכִי בָּטוּחַ לֹא לַעֲשׂוֹת סֶקְס. נְשַׂחֵק בַּלָּשׁוֹן."
"אַבָּא בְּגוּפִיַּת עֲבוֹדָה צוֹעֵד אַחֲרַי, מַפְצִיר שֶׁאֶשְׁמֹר עַל שִׁוּוּי מִשְׁקָל, אִמָּא חוֹבֶשֶׁת פְּצָעִים."
"תֵּל אָבִיב כְּבָר לֹא מִתְבַּיֶּשֶׁת לַחְשֹׂף אֶת מִגְוַן אֵיבָרֶיהָ לְכָל דִּכְפִין."
"אֶצְבְּעוֹת רַגְלֵי הַיָּרֵחַ הֵצִיצוּ נִכְלָמוֹת מִבַּעַד לִשְׂמִיכַת עָנָן."
"לִמְחֹץ וְלִמְעֹךְ לְקַרְקָעִית הַיָּם אֶת עֹגֶן הַזִּכְרוֹנוֹת הֶחָלוּד וְהַפּוֹצֵעַ."
"הַדְּמָמָה הַצִּבְעוֹנִית מִתְקַשָּׁה לְהַסְתִּיר אֶת מֶרְחֲבֵי הָאֵינְסוֹף שֶׁל הַבְּדִידוּת."
"הַמַּחְשָׁבָה הַזֹּאת כְּמוֹ צִפֹּרֶן חוֹדְרָנִית."
"הַסּוּפָה שֶׁבַּחוּץ לֹא לָמְדָה לַעֲצֹר. הִיא מִתְקָרֶבֶת, חוֹדֶרֶת קִירוֹת, מְחַפֶּשֶׂת מִסְתַּתְּרִים."
"שִׂמְחָה גּוֹאָה בְּלִי תִּכְנוּן, כְּמוֹ נַחַל אַכְזָב שֶׁהָפַךְ לְאֵיתָן." [ עריכה ] "רַכֶּבֶת הֶהָרִים קוֹרֵאת לִי לַעֲלוֹת, יוֹדַעַת שֶׁאֲנִי מָכוּר לְתַעְתּוּעֵי הַזְּמַן."
"לְעוֹלָם אַל תִּסְתַּכְּלוּ מִלְּמַעְלָה עַל אֲנָשִׁים, יְלָדַי, אֶלָּא כְּשֶׁתְּסַיְּעוּ לָהֶם לָקוּם."
"אָדָם מְשׁוֹטֵט בַּיְקוּם, בְּדִידוּתוֹ נוֹגֶסֶת בּוֹ גַּם אֶתְמוֹל גַּם עַכְשָׁו."
"כְּשֶׁקּוֹלוֹת שְׁקוּפִים מְהַדְהֲדִים מִמִּדְרָכוֹת מְנֻתָּצוֹת שֶׁל עִיר לְבָנָה – הוֹלְכוֹת וְשָׁבוֹת זְעָקוֹת אִלְּמוֹת שֶׁל צְלָלִים כֵּהִים."
"שׁוֹלְחִים מַבָּט סָדִיר אֶל פְּנֵי קֶבַע בְּמִסְגֶּרֶת."
"גַּם הַזְּגוּגִית הַמְצֻחְצַחַת בְּיוֹתֵר בַּיְקוּם תִּסְתַּנְוֵר חִישׁ-קַל מִנְּחִיל הטְּרָאוּמוֹת הַמֵּגִיחַ לִקְרָאתָהּ מִמַּעֲמַקֵּי הָאֶתְמוֹל."
"תַּעְתּוּעִים וְסִמְטָאוֹת הֵם הַדֶּלֶק שֶׁל הַמַּסָּע." [ עריכה ] "טַלְטֵל אֶת הָאוֹתִיּוֹת. תֵּן לָהֶן שׁוּרוֹת לְבָנוֹת בְּלִי חֶשְׁבּוֹן."
"לְפַחֵד, לִכְתֹּשׁ, לְקַלֵּל, לִנְשֹׁם, לִדְהֹר. לִיצֹר שִׁיר."
"הַשִּׁירָה, עַלְמָה יְחֵפָה, חַסְרַת גִּיל, נְטוּלַת מַעֲמָד, הַפּוֹסַעַת עַל רְסִיסֵי זְכוּכִית."
"עֲרֵמַת אוֹתִיּוֹת רוֹטְטוֹת עַל הַלָּשׁוֹן טֶרֶם הֲפִיכָתָן לְזֵר מִלּוֹת-אַהֲבָה סַסְגּוֹנִי."
"לָשׁוֹן עִבְרִית הוֹלֶכֶת לִישֹׁן עִם הַפְסָקוֹת שֶׁל סְלֶנְגִים זָרִים הַמִּתְפָּרְצִים לַחֲלוֹמוֹתֶיהָ הַפְּרוּעִים בְּיוֹתֵר."
"אוֹתִיּוֹת מְרַחֲפוֹת, מְפֻזָּרוֹת בַּמַּדָּף הָעֶלְיוֹן, מוּטָלוֹת עַל מִרְפֶּסֶת הַשּׁוּרוֹת, אוֹחֲזוֹת כִּכְבִיסָה תְּלוּיָה לְיִבּוּשׁ."
"אָדָם צָרִיךְ לְהַטְמִיעַ יוֹמְיוֹם כִּי בְּאֶפְשָׁרוּתוֹ לִכְתֹּב עַד אֵינְסוֹף, אַךְ חָשׁוּב יוֹתֵר לָדַעַת לִמְחֹק."
"הַמִּלִּים הֵן שְׁפָחוֹת חֲרוּפוֹת בְּקוֹנְצֶרְן נְסִיעוֹת עֲנָק שֶׁבְּבַעֲלוּתְךָ."
"מְשַׁרְבֵּט מַחְשָׁבוֹת חוֹרְקוֹת עַל דַּף בִּלְתִּי נִרְאֶה."
"מִשִּׁירָה יְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת." "והנה שלומי חסקי, משורר מסוג אחר לגמרי, בוטה וישיר, עני ומוחה ועוצמתי." ~ מנחם בן[ 1]
"שלומי חסקי אומר שירה. הוא מחבק מערבולות ואומר שירה. עובר בשיטפון, במדבריות ההזיה, בדממה צבעונית, נזכר בילדותו, במראות ובדמויות שפגש, מתבונן במציאות העיר, במציאות חייו וסביבתו ואומר שירה. לפעמים הוא רך, לפעמים קשה, מתווכח, נאבק, מוחה, מתפכח, ואומר שירה. אשרי האיש האומר תמיד שירה." ~ יעקב רוטבליט
^ מעריב, תרבות – ספרות, כ"ב בסיון תש"ע, 4 ביוני 2010, עמ' 22–23
