שמואל הנגיד

מתוך ויקיציטוט, מאגר הציטוטים החופשי.
בניין בקורדובה מהמאה ה־10, העיר בה נולד שמואל הנגיד

שמואל בר יוסף הלוי הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة); (993–1056), מראשוני המשוררים בשפה העברית בספרד של ימי הביניים.


  • "בַזְּמַן אַתְּ וְאֵין לָךְ שֵׁנִי."
  • "זְמַן יָבִין עֲצַת מַשְׂכִּיל."
  • "בְּאוֹר לִבָּךְ חֲפֹשׂ חַדְרֵי לְבָבָךְ, וּפַנֵּה נַפְשְׁךָ מִכַּחֲשֶׁךָ."
  • "אִם תַּעֲשֶׂה טוֹבָה לְטוֹב לֹא יִשְׁקֹט עַד עֵת אֲשֶׁר יָשִׁיב לְךָ תַּגְמוּלָךְ."
  • "ארץ לאדם בית כלוא כל ימיו... קום וצא אם תוכל."
  • "אֵין בַּגְנָזִים כְּגֶנֶז עֵצוֹת בְּנֶפֶשׁ לְיוֹם זָר."
  • "תבכה בעת בואך אלי עולם אתה, ואחר יבכך עם צאת."
  • "עשה לי תאוות לבי וחושה נא לעזרתי, ואם איני כדאי אצלך, עשה לבני ותורתי."
  • "אני אבך נפשי כי יקרה מאד נפשי, ולי נאווה לספוד ולבכות יקרותיי."
  • "אמרה: 'שמח בעבור הגיעך אל אלי שנים חמישים בעולמך!' – ולא ידעה... אין לי בעולם [מ]לבד שעה אני בה."
  • "קומה שתה בכוס, ושוב ושתה בכד ובלילה וגם יומם."
  • "פְרִי לְשֹׁמֵעַ וְשֹׁתֵק הֱיוֹתוֹ שֹׁקֵט וּבוֹטֵחַ וְנַפְשׁוֹ שְׂמֵחָה."
  • "מֵת אָב וּמֵת אֵלוּל, וּמֵת חֻמָם גַם נֶאֱסַף תִשְרֵי וּמֵת עִמָם, בָאוּ יְמֵי הַקר, וְהַתִירוֹשׁ אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְלִי דָמַם."